בְּרֵאשִׁית ל״ג · י״ז

ויבן לו בית. שָׁהָה שָׁם י"ח חֹדֶשׁ, קַיִץ וְחֹרֶף וְקַיִץ (מגילה י"ז), סֻכּוֹת - קַיִץ; בַּיִת - חֹרֶף, סֻכּוֹת - קַיִץ:

וְיַעֲקֹב נְטַל לְסֻכּוֹת וּבְנָא לֵהּ בֵּיתָא וְלִבְעִירֵהּ עֲבַד מְטַלָּן עַל כֵּן קְרָא שְׁמָא דְאַתְרָא סֻכּוֹת

וַיִּבֶן לוֹ בָּיִת יִתָּכֵן כִּי הָיָה הַמָּקוֹם מָקוֹם אֵין שָׁם עִיר, וְהֻצְרַךְ לִבְנוֹת לוֹ בַּיִת וְלַעֲשׂוֹת סֻכּוֹת, אוֹ "וַיִּבֶן לוֹ בַּיִת", שֶׁבָּנָה לוֹ בַּיִת גָּדוֹל וּבוֹ מִגְדַּל עֹז לְהִשָּׂגֵב מִפְּנֵי עֵשָׂו:

נָסַע סֻכֹּתָה. פֵּרוּשׁ, וְטַעַם קְרִיאַת שְׁמָהּ סֻכֹּתָה, בִּשְׁבִיל שֶׁלְּמִקְנֵהוּ עָשָׂה סֻכּוֹת, עַל כֵּן וְגוֹ׳, וְלֹא אָמַר ״לְסֻכּוֹת״ שֶׁאָז תָּבִין שֶׁקּוֹדֶם בָּא יַעֲקֹב הָיְתָה נִקְרֵאת סֻכּוֹת וְלֹא כֵן הוּא. וְאִם תֹּאמַר: וְכִי בִּשְׁבִיל שֶׁעָשָׂה שָׁם יַעֲקֹב סֻכָּה יִקָּרֵא לַמָּקוֹם כֵּן? אוּלַי כִּי עָשָׂה דָּבָר חָדָשׁ בְּחֶמְלָתוֹ עַל הַמִּקְנֶה מַה שֶׁלֹּא עָשָׂה כֵּן אָדָם קוֹדֶם, שֶׁיָּכִין סֻכָּה לַבְּהֵמוֹת, וּלְשִׁנּוּי חָדָשׁ קָרָא הַמָּקוֹם עָלָיו.