בְּרֵאשִׁית ל״ג · י״א

קַח־נָ֤א אֶת־בִּרְכָתִי֙ אֲשֶׁ֣ר הֻבָ֣את לָ֔ךְ כִּֽי־חַנַּ֥נִי אֱלֹהִ֖ים וְכִ֣י יֶשׁ־לִי־כֹ֑ל וַיִּפְצַר־בּ֖וֹ וַיִּקָּֽח׃

במילים פשוטות

יעקב מבקש מעשו לקחת את מנחתו, המכונה כאן ״ברכתי״, ומנמק שאלוהים חננו ויש לו כל, ולבסוף מפציר בו ועשו לוקח. רש״י מבאר ש״ברכתי״ היא מנחה הבאה על ראיית פנים לשאלת שלום, ומדייק ש״יש לי כל״ פירושו כל צרכי, בעוד עשו דיבר בלשון גאווה ״יש לי רב״ יותר מכדי צרכו. רמב״ן מסביר שהמנחה נקראת ברכה כי אדם שולח מאשר ברכו השם. ספורנו מבאר שיעקב הפציר בו כי השוחד מעוור עיני חכמים, בניגוד לאלישע שסירב לקחת. אונקלוס מתרגם שהחזיק בו וקיבל.
מבוסס על רש״י, רמב״ן, ספורנו, אונקלוס · נכתב ונערך במקור

כל המפרשים

רש״י

רבי שלמה יצחקי · צרפת, המאה ה־11

ברכתי. מִנְחָתִי, מִנְחָה זוֹ הַבָּאָה עַל רְאִיַּת פָּנִים וְלִפְרָקִים אֵינָה בָאָה אֶלָּא לִשְׁאֵלַת שָׁלוֹם, וְכָל בְּרָכָה שֶׁהִיא לִרְאִיַּת פָּנִים - כְּגוֹן וַיְבָרֶךְ יַעֲקֹב אֶת פַּרְעֹה (בראשית מ״ז:ז׳), עֲשׂוּ אִתִּי בְרָכָה דְּסַנְחֵרִיב (מלכים ב י"ח), וְכֵן לִשְׁאָל לוֹ לְשָׁלוֹם וּלְבָרְכוֹ דְּתֹעִי מֶלֶךְ חֲמָת (שמואל ב ח') - כֻּלָּם לְשׁוֹן בִּרְכַּת שָׁלוֹם הֵן, שֶׁקּוֹרִין בְּלַעַז שלו"איר, אַף זוֹ בִּרְכָתִי מו"ן שלו"ד:

אשר הבאת לך. לֹא טָרַחְתָּ בָּהּ וַאֲנִי יָגַעְתִּי לְהַגִּיעָהּ עַד שֶׁבָּאָה לְיָדְךָ (בראשית רבה):

חנני. נוּ"ן רִאשׁוֹנָה מֻדְגֶּשֶׁת, לְפִי שֶׁהִיא מְשַׁמֶּשֶׁת בִּמְקוֹם שְׁתֵּי נוּנִי"ן, שֶׁהָיָה לוֹ לוֹמַר חֲנָנַנִי, שֶׁאֵין חָנֹן בְּלֹא שְׁתֵּי נוּנִי"ן, וְהַשְּׁלִישִׁית לְשִׁמּוּשׁ, כְּמוֹ עָשַׂנִי, זְבָדַנִי:

יש לי כל. כָּל סִפּוּקִי; וְעֵשָׂו דִּבֵּר בִּלְשׁוֹן גַּאֲוָה יֶשׁ לִי רָב, יוֹתֵר וְיוֹתֵר מִכְּדֵי צָרְכִּי:

מקור: ספריא · נחלת הכלל

אונקלוס

תרגום אונקלוס · המאה ה־2

קַבֵּל כְּעַן יָת תִּקְרֻבְתִּי דְּאִתּוֹתִיאַת לָךְ אֲרֵי רַחִים עֲלַי (קֳדָם) יְיָ וַאֲרֵי אִית לִי כֹלָּא וְאַתְקֵף בֵּהּ וְקַבִּיל

מקור: ספריא · נחלת הכלל

רמב״ן

רבי משה בן נחמן · ספרד, המאה ה־13

קַח נָא אֶת בִּרְכָתִי הַמִּנְחָה וְכֵן עֲשׂוּ אִתִּי בְרָכָה (מלכים ב יח לא) הָשִׁיבוּ לִי מִנְחָה וְכֵן קַח נָא בְרָכָה מֵאֵת עַבְדֶּךָ (שם ה טו) וְיִקְרְאוּ הַמִּנְחָה שֶׁיִּשְׁלַח הָאָדָם לִרְצוֹנוֹ בְּרָכָה כִּי הוּא שׁוֹלֵחַ מֵאֲשֶׁר בֵּרֵךְ אוֹתוֹ הַשֵּׁם כְּעִנְיַן אֲשֶׁר בֵּרַכְךָ ה' אֱלֹהֶיךָ תִּתֶּן לוֹ (דברים טו יד) כַּאֲשֶׁר אָמַר לְמַעְלָה (לב יד) מִן הַבָּא בְּיָדוֹ וְהַמִּנְחָה אֲשֶׁר הִתְנוּ בָּהּ לַמֶּלֶךְ בְּדָבָר יָדוּעַ תִּקָּרֵא מַס:

מקור: ספריא · CC BY

רשב״ם

רבי שמואל בן מאיר · צרפת, המאה ה־12

חנני - ס"א חֲנָנַנִי.

מקור: ספריא · נחלת הכלל

ספורנו

רבי עובדיה ספורנו · איטליה, המאה ה־16

וַיִּפְצַר בּוֹ. כְּדֵי שֶׁיְּקַבֵּל, כִּי הַשֹּׁחַד יְעַוֵּר וְיִקַּח, וְהַהֵפֶךְ בֶּאֱלִישָׁע כְּאָמוּר "וַיִּפְצַר בּוֹ לָקַחַת וַיְמָאֵן" (מלכים ב ה:טז).

מקור: ספריא · נחלת הכלל