וַיְצַ֥ו אֶת־הָרִאשׁ֖וֹן לֵאמֹ֑ר כִּ֣י יִֽפְגׇשְׁךָ֞ עֵשָׂ֣ו אָחִ֗י וּשְׁאֵֽלְךָ֙ לֵאמֹ֔ר לְמִי־אַ֙תָּה֙ וְאָ֣נָה תֵלֵ֔ךְ וּלְמִ֖י אֵ֥לֶּה לְפָנֶֽיךָ׃

למי אתה. שֶׁל מִי אַתָּה, מִי שׁוֹלְחֲךָ, וְתַרְגּוּם דְּמָאן אַתְּ?

ולמי אלה לפניך. וְאֵלֶּה שֶׁלְּפָנֶיךָ שֶׁל מִי הֵם; לְמִי הַמִּנְחָה הַזֹּאת שְׁלוּחָה? לָמֶ"ד מְשַׁמֶּשֶׁת בְּרֹאשׁ הַתֵּבָה בִּמְקוֹם שֶׁל, כְּמוֹ: וְכֹל אֲשֶׁר אַתָּה רֹאֶה לִי הוּא (בראשית ל״א:מ״ג) - שֶׁלִּי הוּא; לַה' הָאָרֶץ וּמְלוֹאָהּ (תהילים כ"ד) - שֶׁל ה':

וּפַקִד יָת קַדְמָאָה לְמֵימָר אֲרֵי יְעַרְעִנָּךְ עֵשָׂו אָחִי וּשְׁאֵלִנָּךְ לְמֵימָר לְמָן אַתְּ וּלְאָן אַתְּ אָזֵל וּלְמָן אִלֵּין דִּקֳדָמָךְ

ושאלך לאמר. כמו כי אַהַבְך (דבר' טו טז):

למי אתה - עבד? והם השיבו: לעבדך ליעקב.

וַיְצַו אֶת וְגוֹ׳ לֵאמֹר. אָמְרוֹ לֵאמֹר לְלֹא צֹרֶךְ, פֵּירוּשׁ, הֲגַם שֶׁלֹּא יִשְׁאַל בְּנוֹסַח זֶה, אֶלָּא שֶׁיֹּאמַר הַשְּׁאֵלָה בְּלָשׁוֹן שֶׁיִּהְיֶה מוּבָן מִמֶּנּוּ שֶׁשּׁוֹאֵל כֵּן.

אוֹ יֹאמַר שֶׁיִּתְחַיְּבוּ לְהָשִׁיב הֲגַם שֶׁלֹּא תִּהְיֶה הַשְּׁאֵלָה מִפֶּה אֶל פֶּה אֲלֵיהֶם, אֶלָּא שֶׁיִּשְׁאַל הוּא לְזוּלַת וְהַזּוּלַת יִשְׁאַל אוֹתָם, וְהוּא אָמְרוֹ ״וּשְׁאֵלְךָ״ הוּא, אוֹ שֶׁיֹּאמַר לִשְׁאוֹל אוֹתְךָ. אוֹ עַל זֶה הַדֶּרֶךְ, ״וּשְׁאֵלְךָ״ וְתִהְיֶה הַשְּׁאֵלָה לְזוּלַת לֵאמֹר לְךָ.