אונקלוס
תרגום אונקלוס · המאה ה־2וְאַקְדֵּם לָבָן בְּצַפְרָא וּנְשַׁק לִבְנוֹהִי וְלִבְנָתֵהּ וּבָרִיךְ יָתְהֵן וַאֲזַל וְתַב לָבָן לְאַתְרֵהּ
Onkelos Genesis
בְּרֵאשִׁית ל״ב · א׳
וַיַּשְׁכֵּ֨ם לָבָ֜ן בַּבֹּ֗קֶר וַיְנַשֵּׁ֧ק לְבָנָ֛יו וְלִבְנוֹתָ֖יו וַיְבָ֣רֶךְ אֶתְהֶ֑ם וַיֵּ֛לֶךְ וַיָּ֥שׇׁב לָבָ֖ן לִמְקֹמֽוֹ׃
הפסוק מוצג עם ניקוד וטעמים
טקסט הפסוק: Miqra according to the Masorah (ויקיטקסט). מקרא על פי המסורה, ויקיטקסט · רישיון CC BY-SA · השינויים שנעשו בטקסט וכתב הוויתור
במילים פשוטות
לאחר ברית האבנים בין יעקב ללבן, משכים לבן בבוקר, מנשק לבניו ולבנותיו, מברך אותם ושב לביתו. אבן עזרא מבאר ש״בניו״ שנזכרים כאן הם בעצם בני בנותיו, נכדיו של לבן, שאותם הוא מנשק בפרידה. ספורנו מדגיש את חשיבות הברכה: הכתוב טרח לספר על ברכת לבן לבנותיו כדי ללמדנו שברכת אב על בניו, הבאה מכל ליבו, ראויה שתחול ותתקיים במיוחד. אף שלבן אינו איש צדיק, אין לזלזל בברכתו, כדברי חכמים ״אל תהי ברכת הדיוט קלה בעיניך״. בכך נחתמת פרשת יציאתו של יעקב מבית לבן, ולבן חוזר למקומו.
מבוסס על אבן עזרא, ספורנו · נכתב ונערך במקור
כל המפרשים
אבן עזרא
רבי אברהם אבן עזרא · ספרד, המאה ה־12לבניו. הם בני בנותיו:
Piotrkow, 1907-1911
ספורנו
רבי עובדיה ספורנו · איטליה, המאה ה־16וַיְבָרֶךְ אֶתְהֶן. כְּבָר אָמְרוּ: "אַל תְּהִי בִּרְכַּת הֶדְיוֹט קַלָּה בְּעֵינֶיךָ" (מגילה טו.). אָמְנָם סִפֵּר בִּרְכַּת לָבָן לִבְנוֹתָיו לְהוֹרוֹת שֶׁבִּרְכַּת הָאָב אֲשֶׁר הִיא עַל בָּנָיו בְּכָל נַפְשׁוֹ בְּלִי סָפֵק רָאוּי שֶׁתָּחוּל יוֹתֵר בִּסְגֻלַּת צֶלֶם אֱלֹהִים הַמְבָרֵךְ, כְּאָמְרוֹ "בַּעֲבוּר תְּבָרֶכְךָ נַפְשִׁי" (בראשית כז:ד).
Vocalized Edition