לוּלֵ֡י אֱלֹהֵ֣י אָבִי֩ אֱלֹהֵ֨י אַבְרָהָ֜ם וּפַ֤חַד יִצְחָק֙ הָ֣יָה לִ֔י כִּ֥י עַתָּ֖ה רֵיקָ֣ם שִׁלַּחְתָּ֑נִי אֶת־עׇנְיִ֞י וְאֶת־יְגִ֧יעַ כַּפַּ֛י רָאָ֥ה אֱלֹהִ֖ים וַיּ֥וֹכַח אָֽמֶשׁ׃

ופחד יצחק. לֹא רָצָה לוֹמַר אֱלֹהֵי יִצְחָק, שֶׁאֵין הַקָּבָּ"ה מְיַחֵד שְׁמוֹ עַל הַצַּדִּיקִים בְּחַיֵּיהֶם, וְאַעַ"פִּ שֶׁאָמַר לוֹ בְּצֵאתוֹ מִבְּאֵר שֶׁבַע אֲנִי ה' אֱלֹהֵי אַבְרָהָם אָבִיךָ וֵאלֹהֵי יִצְחָק, בִּשְׁבִיל שֶׁכָּהוּ עֵינָיו, וַהֲרֵי הוּא כַּמֵּת; יַעֲקֹב נִתְיָרֵא לוֹמַר אֱלֹהֵי, וְאָמַר וּפַחַד:

ויוכח. לְשׁוֹן תּוֹכָחָה הוּא וְלֹא לְשׁוֹן הוֹכָחָה:

אִילוּלָא פוֹן אֱלָהֵהּ דְּאַבָּא אֱלָהֵהּ דְּאַבְרָהָם וּדְדָחִיל לֵהּ יִצְחָק הֲוָה בְּסַעְדִּי אֲרֵי כְעַן רֵיקָן שִׁלַּחְתָּנִי יָת עַמְלִי וְיָת לֵיאוּת יְדַי גְלֵי קֳדָם יְיָ וְאוֹכַח בְּרַמְשָׁא

ופחד יצחק. יראת יצחק את השם היא הועילתני, כי זכות האב תועיל לבן,

מ"ם ריקם נוסף והוא שם, ימצא עם יחיד זכר ונקבה ועם רבים וכן מ"ם אמנם גם חנם:

וּפַחַד יִצְחָק הָיָה לִי לֹא רָצָה לוֹמַר אֱלֹהֵי יִצְחָק לְפִי שֶׁאֵין הַקָּבָּ"ה מְיַחֵד שְׁמוֹ עַל הַצַּדִּיקִים בְּחַיֵּיהֶם, וְאַף עַל פִּי שֶׁאָמַר לוֹ בְּצֵאתוֹ (בראשית כ"ח:י"ג) "אֲנִי ה' אֱלֹהֵי אַבְרָהָם אָבִיךָ וֵאלֹהֵי יִצְחָק" בִּשְׁבִיל שֶׁכָּהוּ עֵינָיו וַהֲרֵי הוּא כַּמֵּת, נִתְיָרֵא יַעֲקֹב לוֹמַר לְשׁוֹן רַשִׁ"י (רש"י על בראשית ל"א:מ"ב). וְכֵן דַּעַת אוּנְקְלוֹס (תרגום אונקלוס על בראשית ל"א:מ"ב), כִּי פַּחַד יִצְחָק - אֱלֹהָיו, "דְּדָחֵל לֵיהּ יִצְחָק". וְרַבִּי אַבְרָהָם אָמַר (אבן עזרא על בראשית ל"א:מ"ב) יִרְאַת יִצְחָק אֶת הַשֵּׁם הוֹעִילַתְנִי, כִּי זְכוּת הָאָב תּוֹעִיל לַבֵּן, "וַיִּשָּׁבַע יַעֲקֹב בְּפַחַד אָבִיו יִצְחָק" (בראשית ל"א:נ"ג), בְּמִי שֶׁיִּצְחָק מִתְפַּחֵד מִמֶּנּוּ. וְהִנֵּה אֵין פֵּרוּשׁוֹ שָׁוֶה. עוֹד כָּתַב (שם), וְיֵשׁ אוֹמְרִים כִּי זֶה הַפַּחַד רֶמֶז לְיוֹם הָעֲקֵדָה, וְאֵינֶנּוּ רָחוֹק. וְעַל דֶּרֶךְ הָאֱמֶת יָבֹא הַלָּשׁוֹן כִּפְשׁוּטוֹ וּמַשְׁמָעוֹ, וְהוּא מִדַּת הַדִּין שֶׁל מַעְלָה, וּמִמֶּנּוּ אָמַר הַכָּתוּב (הושע ג ה) "אַחַר יָשֻׁבוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וּבִקְשׁוּ אֶת ה' אֱלֹהֵיהֶם וְאֵת דָּוִד מַלְכָּם וּפָחֲדוּ אֶל ה' וְאֶל טוּבוֹ בְּאַחֲרִית הַיָּמִים", יֹאמַר כִּי יְבַקְשׁוּ הָרַחֲמִים וּמִדַּת הַדִּין שֶׁל מַטָּה, וְיָבִיאוּ פַּחַד יִצְחָק אֶל הַשֵּׁם וְאֶל טוּבוֹ הַנִּזְכָּרִים:

וַיּוֹכַח אָמֶשׁ לְשׁוֹן תּוֹכָחָה וְלֹא לְשׁוֹן הוֹכָחָה, לְשׁוֹן רַשִׁ"י (רש"י על בראשית ל"א:מ"ב). וְיוֹתֵר נָכוֹן לְשׁוֹן הוֹכָחָה, כִּי אָמַר לְמַעְלָה "וְיוֹכִיחוּ בֵּין שְׁנֵינוּ", וְאָמַר עַתָּה כִּי הָאֱלֹהִים הַיּוֹדֵעַ הַנִּסְתָּרוֹת הוּא הוֹכִיחַ בֵּין שְׁנֵיהֶם, וּלְכָךְ לֹא אָמַר "וַיּוֹכַח אוֹתְךָ אָמֶשׁ":

שלחתני - ולא בשמחה ובשירים.

ופחד יצחק היה לי לולי הפחד שפחדת מיצחק אבי שהוא עשיר ושר גדול.

היה לי פי׳‎ היה לי לסיוע שע״‎י כן נתיראת. ד״‎א יראת יצחק את הקב״‎ה היה לי והועילה לי. כאן פרש״‎י לא רצה לומר אלקי יצחק וכו'. חז״‎ק הרי אליעזר הזכיר שם המיוחד ארבע פעמים על אברהם.

כי עתה ריקם שלחתני לקחת את עבודתי בחנם כרצונך.

לוּלֵי אֱלֹהֵי אָבִי אֱלֹהֵי אַבְרָהָם וּפַחַד יִצְחָק הָיָה לִי. אָמַר, כִּי מִן אַבְרָהָם זְקֵנִי, אַף עַל פִּי שֶׁכְּבָר מֵת וְלֹא יָרֵאתָ מִמֶּנּוּ, מִכָּל מָקוֹם אֱלֹהָיו קַיָּם לָנֶצַח, וּמִמֶּנּוּ יָרֵאתָ פֶּן יִדְרֹשׁ דָּמִי מִיָּדְךָ אִם תַּעֲשֶׂה לִי אֵיזוֹ רָעָה אוֹ תְּשַׁלְּחֵנִי רֵיקָם מִכָּל עֲמָלִי. אֲבָל יִצְחָק אָבִי שֶׁהוּא עֲדַיִן חַי, יָרֵאתָ מִמֶּנּוּ, כִּי ״פַחַד יִצְחָק״ רוֹצֶה לוֹמַר שֶׁאַתָּה פָּחַדְתָּ מִמֶּנּוּ, כִּי הוּא שַׂר וְגָדוֹל שְׁמוֹ בַּגּוֹיִם, מִמֶּנּוּ יָרֵאתָ לַעֲשׂוֹת לִי רָעָה אוֹ לְשַׁלְּחֵנִי רֵיקָם מִכֹּל וָכֹל, פֶּן יִתְבַּע עֶלְבּוֹנִי מִיָּדְךָ. וְלוּלֵא שְׁתַּיִם אֵלּוּ, אָז רֵיקָם שִׁלַּחְתַּנִי. וְאִם תֹּאמַר, מַאן יוֹכִיחַ שֶׁמָּא מִיֹּשֶׁר לְבָבְךָ עָשִׂיתָ כָּל זֶה וְלֹא מִיִּרְאָה? עַל זֶה אָמַר ״וַיּוֹכַח אָמֶשׁ״ (בראשית לא:מב), הָאֶמֶשׁ יוֹכִיחַ שֶׁכֵּן הוּא כִּדְבָרַי, שֶׁהֲרֵי אַתָּה אָמַרְתָּ ״יֶשׁ לְאֵל יָדִי לַעֲשׂוֹת עִמָּכֶם רָע, וֵאלֹהֵי אֲבִיכֶם אֶמֶשׁ אָמַר אֵלַי״ וְגוֹ׳ (בראשית לא:כט), שְׁמַע מִנַּהּ שֶׁמִּיִּרְאָה נִמְנַעְתָּ מֵהָרַע וְלֹא מֵאַהֲבָה.

וּמַה שֶּׁאָמַר ״וַיִּשָּׁבַע בְּפַחַד יִצְחָק אָבִיו״. כָּתַב מהרי״א שֶׁנִּשְׁבַּע בַּעֲקֵדַת יִצְחָק כְּמוֹ שֶׁנִּשְׁבָּע בְּמִצְוָה, וְכֵן כָּתַב בְּתוֹלְדוֹת יִצְחָק. וּלְפִי דְבָרֵינוּ נִשְׁבַּע בְּמוֹרָא אָבִיו, כִּי זֶה הָיְתָה מִצְוָה חֲבִיבָה עָלָיו, וְרוֹצֶה לוֹמַר שֶׁנִּשְׁבַּע בְּמִצְוַת מוֹרָא אָבִיו. וְדַוְקָא בְּמִצְוָה זוֹ, לְפִי שֶׁהָיָה עַכְשָׁיו מְמַהֵר לֵילֵךְ לְבֵית אָבִיו לְקַיֵּם מִצְוָה זוֹ, עַל כֵּן נִזְכַּר בְּמִצְוָה זוֹ וְנִשְׁבַּע בָּהּ.

לוּלֵי אֱלֹהֵי אָבִי וְגוֹ׳. טַעַם שֶׁלֹּא הִסְפִּיק לוֹמַר ״אֱלֹהֵי אָבִי אַבְרָהָם״, נִתְכַּוֵּן לוֹמַר שְׁנֵי עִנְיָנִים: אֶחָד, לִהְיוֹתוֹ אֱלֹהֵי אָבִי עָמַד לִי וְהִצִּילַנִי מִיָּדְךָ בִּזְכוּת אָבִי. וְהַשֵּׁנִי, לִהְיוֹתוֹ בַּעַל הַיְּכֹלֶת וּמַשְׁגִּיחַ וְשׁוֹפֵט בְּצֶדֶק וּמַצִּיל עָשׁוּק, וְהוּא אָמְרוֹ אֱלֹהֵי אַבְרָהָם, פֵּרוּשׁ: אֱלֹהֵי שֶׁפִּרְסֵם אֱלֹהוּתוֹ וַאֲמִתָּתוֹ אַבְרָהָם וְהוֹדִיעַ בָּעוֹלָם נוֹרְאוֹתָיו, אֲשֶׁר הוּא הַבּוֹרֵא הוּא הַמַּשְׁפִּיעַ וְשׁוֹפֵט בְּצֶדֶק, וְזוּלַת זֶה אִם הָיָה לְאָבִי אֱלֹהִים אַחֵר לֹא הָיָה מַצִּיל מִיָּדְךָ, כִּי כַּמָּה אֱלֹהוֹת יֵשׁ שֶׁלֹּא יוֹעִילוּ לְעוֹבְדֵיהֶם, אֵין כֵּאלֹהֵינוּ בָּרוּךְ הוּא.

עוֹד יְכַוֵּן לוֹמַר עַל זֶה הַדֶּרֶךְ אֱלֹהֵי אָבִי כְּנֶגֶד זְכוּת אָבוֹת, וְאַחַר כָּךְ הִזְכִּיר שְׁתֵּי מִדּוֹת שֶׁהָיוּ לוֹ שֶׁעָמְדוּ לוֹ, שֶׁהֵם מִדַּת הַחֶסֶד וּמִדַּת הַדִּין. כְּנֶגֶד מִדַּת הַחֶסֶד אָמַר אֱלֹהֵי אַבְרָהָם, כְּאָמְרוֹ (מיכה ז:כ) ״חֶסֶד לְאַבְרָהָם״, וּכְנֶגֶד מִדַּת הַדִּין אָמַר וּפַחַד יִצְחָק. וְלָזֶה לֹא אָמַר אֱלֹהֵי יִצְחָק, לִרְמֹז עַל הַמִּדָּה שֶׁנִּתְכַּוֵּן לָהּ, וְזוּלַת זֶה הָיָה אוֹמֵר אֱלֹהֵי יִצְחָק, שֶׁהֲרֵי מָצִינוּ שֶׁה׳ אָמַר לוֹ (בראשית כח:יג) ״אֱלֹהֵי יִצְחָק״. וְטַעַם שֶׁהִזְכִּיר שְׁתֵּי מִדּוֹת אֵלּוּ לוֹמַר כִּי הִפְלִיא חַסְדּוֹ עִמּוֹ, וְגַם עָשָׂה לוֹ מִשְׁפָּט עִם לָבָן, שֶׁהֵם שְׁתֵּי מִדּוֹת, וְזוּלַת אֶחָד מֵהֶם לֹא הָיָה מַגִּיעוֹ הַטּוֹב לְיַעֲקֹב.

אֶת עָנְיִי וגו׳. פֵּירוּשׁ, שֶׁאִם לֹא הָיָה לוֹ הָעֹנִי, הֲגַם שֶׁהָיָה הָאֱמֶת אִתּוֹ, הָיָה ה׳ מַאֲרִיךְ אַפּוֹ וְלָתֵת לוֹ שְׂכָרוֹ לָעוֹלָם הָעֶלְיוֹן, וּלְצַד עָנְיוֹ קִיֵּם לוֹ ה׳ (דברים כד:טו) ״בְּיוֹמוֹ תִתֵּן שְׂכָרוֹ״ וְנָתַן לוֹ יְגִיעַ כַּפּוֹ.