רש״י
רבי שלמה יצחקי · צרפת, המאה ה־11אכלני חרב. לְשׁוֹן אֵשׁ אֹכְלָה:
וקרח. כְּמוֹ מַשְׁלִיךְ קַרְחוֹ (תהילים קמ"ז), תַּרְגּוּמוֹ גְּלִידָא:
שנתי. לְשׁוֹן שֵׁנָה:
Pentateuch with Rashi's commentary by M. Rosenbaum and A.M. Silbermann, 1929-1934
בְּרֵאשִׁית ל״א · מ׳
הָיִ֧יתִי בַיּ֛וֹם אֲכָלַ֥נִי חֹ֖רֶב וְקֶ֣רַח בַּלָּ֑יְלָה וַתִּדַּ֥ד שְׁנָתִ֖י מֵֽעֵינָֽי׃
הפסוק מוצג עם ניקוד וטעמים
טקסט הפסוק: Miqra according to the Masorah (ויקיטקסט). מקרא על פי המסורה, ויקיטקסט · רישיון CC BY-SA · השינויים שנעשו בטקסט וכתב הוויתור
במילים פשוטות
יעקב מתאר את תלאות שמירתו: ביום אכלו החום ובלילה הקרח, ושנתו נדדה מעיניו. רש״י מבאר ש״אכלני חורב״ לשון אש אוכלה, ״וקרח״ כתרגומו ״גלידא״, ו״שנתי״ מלשון שינה. אונקלוס מתרגם ״אכלני שרבא וגלידא״. יעקב מדגיש את מסירותו הרבה בעבודת לבן, שסבל מחום היום ומקור הלילה ונדדה שנתו כדי לשמור על הצאן באמונה גמורה.
מבוסס על רש״י, אונקלוס · נכתב ונערך במקור
כל המפרשים
אונקלוס
תרגום אונקלוס · המאה ה־2הֲוֵיתִי בִימָמָא אֲכַלְנִי שַׁרְבָא וּגְלִידָא (הֲוָה) נָחֵית עֲלַי בְּלֵילְיָא וּנְדַד שִׁנְתִּי מֵעֵינָי
Onkelos Genesis