בְּרֵאשִׁית ל״א · ל״ג

באהל יעקב. הוּא אֹהֶל רָחֵל, שֶׁהָיָה יַעֲקֹב תָּדִיר אֶצְלָהּ; וְכֵן הוּא אוֹמֵר בְּנֵי רָחֵל אֵשֶׁת יַעֲקֹב וּבְכֻלָּן לֹא נֶאֱמַר אֵשֶׁת יַעֲקֹב:

ויבא באהל רחל. כְּשֶׁיָּצָא מֵאֹהֶל לֵאָה חָזַר לוֹ לְאֹהֶל רָחֵל קֹדֶם שֶׁיְּחַפֵּשׂ בְּאֹהֶל הָאֲמָהוֹת, וְכָל כָּךְ לָמָּה? שֶׁהָיָה מַכִּיר בָּהּ שֶׁהִיא מַשְׁמְשָׁנִית:

וְעַל לָבָן בְּמַשְׁכְּנָא דְיַעֲקֹב וּבְמַשְׁכְּנָא דְלֵאָה וּבְמַשְׁכְּנָא דְּתַרְתֵּין לְחֵינָתָא וְלָא אַשְׁכַּח וּנְפַק מִמַּשְׁכְּנָא דְלֵאָה וְעַל בְּמַשְׁכְּנָא דְרָחֵל

ויבא לבן באהל יעקב ובאהל לאה ובאהל שתי האמהות. שאהל אחד היה לשתיהן, או באהל כל אחת מהן ואח"כ שב פעם שנית אל אהל לאה, והעד ויצא מאהל לאה, גם זה נכון שהיה אהל ליעקב בין אהל לאה ובין אהל רחל, והקרוב אלי שהכתוב אחז דרך קצרה, ואיחר להזכיר אהל רחל, וכן היה באהל יעקב, ואח"כ באהל לאה, ואח"כ באהל רחל, ואח"כ באהל שתי האמהות, והטעם שבקש באהל יעקב ובאהל לאה ובאהל שתי האמהות ולא מצא, כי לא היה שם כלום, ובעת צאתו מאהל לאה, ובא באהל רחל שהי' התרפים שם כבר לקחתם רהל ושמתם בכר הגמל:

בְּאֹהֶל יַעֲקֹב וּבְאֹהֶל לֵאָה כָּתַב רַשִׁ"י (רש"י על בראשית ל"א:ל"ג) בְּאֹהֶל יַעֲקֹב הוּא אֹהֶל רָחֵל, שֶׁהָיָה תָּדִיר אֶצְלָהּ. וְכֵן הוּא אוֹמֵר "בְּנֵי רָחֵל אֵשֶׁת יַעֲקֹב", וּבְכֻלָּן לֹא נֶאֱמַר אֵשֶׁת יַעֲקֹב. "וַיָּבֹא בְּאֹהֶל רָחֵל", כְּשֶׁיָּצָא מֵאֹהֶל לֵאָה חָזַר לוֹ לְאֹהֶל רָחֵל קֹדֶם שֶׁיְּחַפֵּשׂ בְּאֹהֶל הָאֲמָהוֹת, וְכָל כָּךְ לָמָּה, שֶׁהָיָה מַכִּיר בָּהּ שֶׁהִיא מְמַשְׁמְשָׁנִית. וְעַל דֶּרֶךְ הַפְּשָׁט אֵינֶנּוּ נָכוֹן שֶׁיִּקְרָאֶנּוּ בְּפָסוּק אֶחָד בִּשְׁנֵי שֵׁמוֹת. וְרַבִּי אַבְרָהָם אָמַר (אבן עזרא על בראשית ל"א:ל"ג) שֶׁבָּא בְּאֹהֶל יַעֲקֹב וּבְאֹהֶל לֵאָה וּבְאֹהֶל שְׁתֵּי הָאֲמָהֹת, כִּי אֹהֶל אֶחָד לִשְׁתֵּיהֶן, וְאַחַר כָּךְ שָׁב שֵׁנִית אֶל אֹהֶל לֵאָה וְאַחֲרֵי כֵן אֶל אֹהֶל רָחֵל. וְגַם זֶה אֵינֶנּוּ נָכוֹן. וְעוֹד כָּתַב, וְהַקָּרוֹב אֵלַי שֶׁהַכָּתוּב אָחַז דֶּרֶךְ קְצָרָה וְאֵחַר לְהַזְכִּיר אֹהֶל רָחֵל, לְהַזְכִּיר בְּכֻלָּן "וְלֹא מָצָא" כִּי לֹא הָיוּ שָׁם, וְחָזַר וּפֵרֵשׁ כִּי בְּעֵת צֵאתוֹ מֵאֹהֶל לֵאָה בָּא בְּאֹהֶל רָחֵל אֲשֶׁר שָׁם הַתְּרָפִים. וְהוּא הַנָּכוֹן, אֲבָל כִּי אֹהָלִים הָיוּ לְכֻלָּם כִּי הָיָה זֶה מִצְּנִיעוּת הַצַּדִּיק, כִּי לְכָל אַחַת מֵאַרְבַּע הַנָּשִׁים הָיָה אֹהֶל מְיֻחָד בַּעֲבוּר שֶׁלֹּא תֵּדַע הָאַחֶרֶת בְּבֹאוֹ אֶל רְעוּתָהּ. גַּם אָסוּר הוּא בְּדִין תּוֹרָה, כְּמוֹ שֶׁהִזְכִּירוּ חֲכָמִים בְּמַסֶּכֶת נִדָּה (נדה י"ז), וּלְיַעֲקֹב אֹהֶל מְיֻחָד וְשָׁם תֹּאכַלְנָה עַל שֻׁלְחָנוֹ עִם בָּנָיו וְעִם בְּנֵי בֵּיתוֹ. וְטַעַם "אֵשֶׁת יַעֲקֹב" שֶׁהִזְכִּיר בְּרָחֵל עַל דַּעְתִּי כִּפְשׁוּטוֹ, בַּעֲבוּר שֶׁהִיא מֻזְכֶּרֶת בֵּין הַפִּילַגְשִׁים בַּפָּרָשָׁה הַהִיא (בראשית מ"ו:י"ט), וְלָכֵן לֹא אָמַר כֵּן בְּסֵדֶר וַיִּשְׁלַח יַעֲקֹב (לה כד) שֶׁיִּמְנֶה לֵאָה וְרָחֵל וְאַחֲרֵי כֵן הַשְּׁפָחוֹת:

ויבא לבן באהל יעקב - ואח"כ באוהל לאה ואח"כ באהל שתי השפחות. ולמה לא מצאם באהל רחל? שהרי כשיצא מאהל לאה ויבא באהל רחל, ישבה רחל על כר הגמל שהתרפים בתוכו.

ויצא מאהל לאה ויבא באהל רחל - כלומר: אעפ"י שאמרנו למעלה באהל לאה ובאהל שתי השפחות לא כך היה, אלא בתחלה כשיצא מאהל לאה נכנס באוהל רחל, אבל מפני אורך דברים שאמר לבן לרחל ורחל ללבן, לא היה רוצה להפסיק את הפסוק הראשון.

ויבא באהל רחל פרש״‎י כשיצא מאהל לאה חזר ובא לו באהל רחל קודם שיחפש באהל האמהות. מי דחקו לרש״‎י לומר שחפש באהל האמהות באחרונה. אלא לפי שנאמר ולא מצא גבי אהל שתי האמהות דבר זה מלמדנו שחיפש אהל שלהן באחרונה. וצריך לסרס המקרא, ויבא באהל יעקב ובאהל לאה ויצא מאהל לאה ויבא באהל רחל ובאהל שתי האמהות ולא מצא, ואהל רחל היה באמצע לפי שהיא עיקר הבית ויעקב היה תדיר שם. ואהל לאה מכאן ואהל שתי האמהות מכאן וכולם פתוחים לאהלה של רחל ולרשות הרבים. וי״‎מ לפום ריהטא דקרא, אהל לאה היה באמצע ואהל רחל מכאן ואהל שתי האמהות מכאן ואהל לאה ורחל פתוחים לרשות הרבים, אבל של האמהות לא היה פתוח לרשות הרבים כדי שלא יוכל יעקב ליכנס בו שלא בדעת רחל או לאה ולפיכך כשיצא מאהל האמהות נכנס באהל לאה, וכשיצא מאהל לאה בא לו באהל רחל.