בְּרֵאשִׁית ל״א · כ״ו

וַיֹּ֤אמֶר לָבָן֙ לְיַעֲקֹ֔ב מֶ֣ה עָשִׂ֔יתָ וַתִּגְנֹ֖ב אֶת־לְבָבִ֑י וַתְּנַהֵג֙ אֶת־בְּנֹתַ֔י כִּשְׁבֻי֖וֹת חָֽרֶב׃

הפסוק מוצג עם ניקוד וטעמים

טקסט הפסוק: Miqra according to the Masorah (ויקיטקסט). מקרא על פי המסורה, ויקיטקסט · רישיון CC BY-SA · השינויים שנעשו בטקסט וכתב הוויתור

במילים פשוטות

לבן פונה ליעקב בטענה: ״מה עשית ותגנוב את לבבי ותנהג את בנותי כשבויות חרב״. רש״י מבאר ש״כשביות חרב״ - כל חיל הבא למלחמה קרוי חרב, כלומר כאילו נשבו במלחמה. אונקלוס מתרגם ״וכסיתא מני״, שהעלמת ממני. לבן מציג את יציאת יעקב ובנותיו כאילו נעשתה בגניבת דעת ובכפייה, וכאילו נלקחו בנותיו בעל כורחן, ופותח בכך את דברי התוכחה שלו כלפי יעקב.
מבוסס על רש״י, אונקלוס · נכתב ונערך במקור

כל המפרשים

רש״י

רבי שלמה יצחקי · צרפת, המאה ה־11

כשביות חרב. כָּל חַיִל הַבָּא לַמִּלְחָמָה קָרוּי חֶרֶב:

Pentateuch with Rashi's commentary by M. Rosenbaum and A.M. Silbermann, 1929-1934

אונקלוס

תרגום אונקלוס · המאה ה־2

וַאֲמַר לָבָן לְיַעֲקֹב מָה עֲבַדְתָּ וְכַסֵּיתָא מִנִּי וּדְבַרְתָּא יָת בְּנָתַי כְּשַׁבְיוֹת חַרְבָּא

Onkelos Genesis