בְּרֵאשִׁית ל׳ · ב׳

התחת. וְכִי בִמְקוֹמוֹ אֲנִי?

אשר מנע ממך. אַתְּ אוֹמֶרֶת שֶׁאֶעֱשֶׂה כְאַבָּא, אֲנִי אֵינִי כְּאַבָּא, אַבָּא לֹא הָיוּ לוֹ בָנִים, אֲנִי יֵשׁ לִי בָּנִים; מִמֵּךְ מָנַע וְלֹא מִמֶּנִּי:

וּתְקֵיף רוּגְזָא דְיַעֲקֹב בְּרָחֵל וַאֲמַר הָא מִנִּי אַתְּ בַּעְיָא הֲלָא מִן קֳדָם יְיָ תִּבְעִין דִּי מְנַע מִנִּיךְ וַלְדָא דִּמְעִין

התחת אלהים אנכי. כאילו אני במקום השם ויתכן שהתפלל ולא הגיע עת שמוע תפלתו:

וַיִּחַר אַף יַעֲקֹב שֶׁאֵין תְּפִלַּת הַצַּדִּיקִים בְּיָדָם שֶׁתִּשָּׁמַע וְתֵעָנֶה עַל כָּל פָּנִים, וּבַעֲבוּר שֶׁדִּבְּרָה דֶּרֶךְ גַּעֲגוּעֵי הַנָּשִׁים הָאֲהוּבוֹת לְהַפְחִידוֹ בְּמִיתָתָהּ, חָרָה אַפּוֹ, וּלְכָךְ אָמַר לָהּ שֶׁאֵינוֹ בִּמְקוֹם אֱלֹהִים שֶׁיִּפְקֹד הָעֲקָרוֹת עַל כָּל פָּנִים, וְאֵינֶנּוּ חוֹשֵׁשׁ בַּדָּבָר כִּי מִמֶּנָּה נִמְנַע פְּרִי הַבֶּטֶן וְלֹא מִמֶּנּוּ, וְזֶה לְיַסֵּר אוֹתָהּ וּלְהַכְלִימָהּ. וְהִנֵּה הַצַּדֶּקֶת בִּרְאוֹתָהּ שֶׁלֹּא תּוּכַל לְהִסָּמֵךְ עַל תְּפִלַּת יַעֲקֹב, שָׁבָה לְהִתְפַּלֵּל עַל עַצְמָהּ אֶל שׁוֹמֵעַ צְעָקָה, וְזֶהוּ "וַיִּשְׁמַע אֵלֶיהָ אֱלֹהִים" (בראשית ל':כ"ב). וְאוּלַי נְתַקֵּן עַל דַּעַת רַבּוֹתֵינוּ כִּי יַעֲקֹב אִי אֶפְשָׁר שֶׁלֹּא נִתְפַּלֵּל עַל אִשְׁתּוֹ הָאֲהוּבָה כִּי עֲקָרָה הִיא, אֶלָּא שֶׁלֹּא נִתְקַבְּלָה תְּפִלָּתוֹ, וּבָאָה עַתָּה רָחֵל לְהִתְעוֹלֵל עָלָיו לֵאמֹר שֶׁיִּתֵּן לָהּ בָּנִים עַל כָּל פָּנִים בִּתְפִלָּתוֹ כִּי לֹא נוֹפֵל הוּא מֵאָבִיו שֶׁעָשָׂה כֵן, וַיִּחַר אַפּוֹ וְאָמַר לָהּ כִּי הַדָּבָר בְּיַד אֱלֹהִים וְלֹא בְּיָדוֹ, וְאָבִיו נִשְׁמְעָה תְּפִלָּתוֹ שֶׁהוּא צַדִּיק וְעָתִיד לִהְיוֹת לוֹ זֶרַע, אֲבָל הִיא נִמְנַע מִמֶּנָּה פְּרִי בֶּטֶן. וְנָכוֹן הוּא:

וַיִּחַר. עַל אָמְרָהּ הָבָה לִי, כְּאִלּוּ הָיָה בְּיָדוֹ לַעֲשׂוֹת זֶה, וְכָעַס בְּקִנְאָתוֹ לִכְבוֹד קוֹנוֹ, וְלֹא הִבִּיט לְאַהֲבָתוֹ אוֹתָהּ בָּזֶה.

אֲשֶׁר מָנַע מִמֵּךְ. שֶׁיָּצַר אוֹתָךְ עֲקָרָה שֶׁהִכִּיר בָּהּ סִימָנֵי אַיְלוֹנִית.

הֲתַחַת אֱלֹהִים אָנֹכִי. לְפִי שֶׁרָחֵל אָמְרָה הָיָה לְךָ לְהִתְפַּלֵּל עָלַי, וְיַעֲקֹב הֵשִׁיב לָהּ וְכִי בַּעֲבוּר זֶה אָמַרְתְּ ״הָבָה לִּי בָנִים״, מַשְׁמָע עַל כָּל פָּנִים, וְכִי בָּטוּחַ אֲנִי שֶׁיְּקַבֵּל ה׳ תְּפִלָּתִי? כִּי אוּלַי יִגְרֹם הַחֵטְא שֶׁיָּסֵךְ ה׳ בֶּעָנָן לוֹ מֵעֲבוֹר תְּפִלָּה, כִּי כָּל מִי שֶׁנִּתְקַבְּלָה תְּפִלָּתוֹ דּוֹמֶה כְּאִלּוּ עוֹמֵד תַּחַת אֱלֹהִים מַמָּשׁ וְאֵין שׁוּם דָּבָר חוֹצֵץ בֵּינוֹ לְבֵין אֱלֹהִים, אֲבָל בִּזְמַן שֶׁאֵין תְּפִלָּתוֹ נִשְׁמַעַת דּוֹמֶה כְּאִלּוּ יֵשׁ מָסָךְ מַבְדִּיל וְחוֹצֵץ בֵּינוֹ לְבֵין אֱלֹהִים, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (איכה ג, מד) ״סַכּוֹתָ בֶעָנָן לָךְ מֵעֲבוֹר תְּפִלָּה״, וְעָנָן זֶה הוּא הַחוֹמֶר הָאָפֵל אֲשֶׁר עַל פִּיו יִהְיֶה כָּל רִיב וְכָל נָגַע, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (ישעיה נט, ב) ״עֲוֹנוֹתֵיכֶם הָיוּ מַבְדִּילִין בֵּינֵיכֶם לְבֵין אֱלֹהֵיכֶם״, וּלְכָךְ אָמַר ״אֲשֶׁר מָנַע מִמֵּךְ פְּרִי בָטֶן״, כִּי מֵאַחַר שֶׁמָּנַע מִמֵּךְ וְלֹא מִמֶּנִּי, אִם כֵּן וַדַּאי יוֹדֵעַ ה׳ שֶׁיֵּשׁ בָּךְ אֵיזוֹ עָוֹן אֲשֶׁר גָּרַם לִמְנוֹעַ מִמֵּךְ פְּרִי בֶּטֶן, וְאוֹתוֹ עָוֹן יָסֵךְ בְּלִי סָפֵק מֵעֲבוֹר תְּפִלָּה. מִיָּד נָתְנָה רָחֵל אֶל לִבָּהּ לְפַשְׁפֵּשׁ בְּמַעֲשֶׂיהָ אֵיזוֹ עָוֹן גָּרַם לָהּ, וְלֹא מָצְאָה כִּי אִם מִדַּת הַקִּנְאָה שֶׁהָיְתָה בָּהּ, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית ל, א) ״וַתְּקַנֵּא רָחֵל בַּאֲחוֹתָהּ״, וְחָשְׁבָה שֶׁעָוֹן זֶה גָּרַם לָהּ שֶׁלֹּא הוֹעִילָה תְּפִלַּת יַעֲקֹב, עַל כֵּן נָתְנָה אֶל לִבָּהּ לָשׁוּב בִּתְשׁוּבָה לְהַטּוֹת אֶל קָצֶה הָאַחֵר בַּדָּבָר שֶׁחָטְאָה בּוֹ, וְהוּא שֶׁמִּתְּחִלָּה נִתְקַנְּאָה אֲפִלּוּ בַּאֲחוֹתָהּ, וְאַחַר כָּךְ לֹא נִתְקַנְּאָה אֲפִלּוּ בְּשִׁפְחָתָהּ, עַל כֵּן אָמְרָה שֶׁבִּזְכוּת שֶׁאַכְנִיס צָרָתִי לְבֵיתִי אִבָּנֶה גַם אָנֹכִי מִמֶּנָּה.

וַיִּחַר אַף וְגוֹ׳. הַטַּעַם לְפִי שֶׁהוֹצִיאָה מִפִּיהָ דְּבַר קְלָלָה שֶׁאָמְרָה ״מֵתָה אָנֹכִי״, וְדִבְרֵי הַצַּדִּיקִים אֲפִילוּ בְּסֵדֶר זֶה יַעֲשׂוּ רוֹשֶׁם, וְצֵא וּלְמַד (בראשית רבה עד:ט) מִמַּה שֶׁקִּלֵּל הוּא עַל תְּנַאי וְכוּ׳, לָזֶה חָרָה אַפּוֹ. וְלָזֶה דִּקְדֵּק לוֹמַר בְּרָחֵל פֵּרוּשׁ בִּשְׁבִילָהּ, גַּם לְפִי שֶׁאָמְרָה ״הָבָה לִי״ וְגוֹ׳ וְלֹא אָמְרָה הִתְפַּלֵּל עָלַי.