התחילו ללמודעל ברכי. כְּתַרְגּוּמוֹ וַאֲנָא אֱרַבֵּי:
ואבנה גם אנכי. מַהוּ גַּם? אָמְרָה לוֹ זְקֶנְךָ אַבְרָהָם הָיוּ לוֹ בָנִים מֵהָגָר וְחָגַר מָתְנָיו כְּנֶגֶד שָׂרָה, אָמַר לָהּ זְקֵנָתִי הִכְנִיסָה צָרָתָהּ לְבֵיתָהּ, אָמְרָה לוֹ אִם הַדָּבָר הַזֶּה מְעַכֵּב, הִנֵּה אֲמָתִי:
ואבנה גם אנכי. כְּשָׂרָה:
וַאֲמֶרֶת הָא אַמְתִי בִלְהָה עוּל לְוָתַהּ וּתְלִיד וַאֲנָא אֱרַבֵּי וְאִתְבְּנֵי אַף אֲנָא מִנַּהּ
ואבנה. מפורש בדברי שרה:
בּוֹא אֵלֶיהָ. וּבָזֶה אָמַרְתִּי הָבָה לִי, לֹא שֶׁחָשַׁבְתִּי שֶׁיִּהְיֶה בְּיָדְךָ רְפוּאָה שֶׁל עֲקָרָה.
וְאִבָּנֶה גַּם אָנֹכִי. כְּמוֹ אֲחוֹתִי.
מִמֶּנָּה. שֶׁבְּקִנְאַת חֲבֶרְתִּי יִתְעוֹרֵר טֶבַע כְּלֵי הַזֶּרַע לִפְעוּלוֹתָם (מגילה יג.).
וַתֹּאמֶר הִנֵּה אֲמָתִי וְגוֹ׳. דִּקְדְּקָה לוֹמַר אֲמָתִי קוֹדֶם שֶׁהִזְכִּירָה בִּיאָתוֹ אֵלֶיהָ, וְלֹא אָמְרָה ״בֹּא אֶל אֲמָתִי״ כְּמוֹ שֶׁאָמְרָה שָׂרָה כְּמוֹ שֶׁפֵּרַשְׁתִּי (בראשית ט״ז:ה׳), נִתְכַּוְּנָה לוֹמַר שֶׁאַחַר שֶׁיָּבֹא אֵלֶיהָ לֹא תִקָּרֵא אֲמָתָהּ עוֹד. וְלָזֶה אָמַר אַחַר כָּךְ ״וַתִּתֵּן לוֹ בִּלְהָה שִׁפְחָתָהּ לְאִשָּׁה״, אִישׁוּת יֵשׁ לוֹ בָּהּ וּבָנֶיהָ בְּנֵי חוֹרִין. וּכְמוֹ כֵן עָשְׂתָה לֵאָה שֶׁנָּתְנָה לוֹ לְאִשָּׁה וְנֶעֱקַר מִזִּלְפָּה שֵׁם שִׁפְחָה.
וּמַה שֶׁמָּצִינוּ לְשָׂרָה (בראשית ט״ז:ג׳) שֶׁהִזְכִּירָה גַּם כֵּן שֵׁם אִישׁוּת עַל הָגָר, שְׁבִירָתָהּ בְּצִדָּהּ בְּמַה שֶׁדִּקְדְּקָה לוֹמַר תֵּבַת ״לוֹ״, וְעַיֵּן מַה שֶׁכָּתַבְתִּי שָׁם מַה שֶׁלֹּא אָמְרָה כֵּן רָחֵל.
וּמַה שֶׁתִּמְצָא שֶׁמַּזְכִּיר הַכָּתוּב (בראשית ל:ז) אַחַר כָּךְ ״בִּלְהָה שִׁפְחַת רָחֵל״ וְגוֹ׳, פֵּרוּשׁ שֶׁהָיְתָה שִׁפְחַת רָחֵל. גַּם יְכַוֵּן הַכָּתוּב שָׁם לְהַזְכִּיר שֶׁבַח הַצִּדְקוּת שֶׁנָּתְנוּ הָאִמָּהוֹת לְבַעֲלֵיהֶן. וְלֹא חָשׁ הַכָּתוּב לְטָעוּת, שֶׁסָּמַךְ הֱיוֹת הַדָּבָר מְבֹאָר בַּכְּתוּבִים הַקּוֹדְמִים, וְעַיֵּן מַה שֶׁכָּתַבְתִּי בְּפָרָשַׁת וַיֵּשֶׁב (בראשית לז:ב).