בְּרֵאשִׁית ג׳ · ט׳

איכה. יוֹדֵעַ הָיָה הֵיכָן הוּא אֶלָּא לִכָּנֵס עִמּוֹ בִּדְבָרִים, שֶׁלֹּא יְהֵא נִבְהָל לְהָשִׁיב אִם יַעֲנִישֵׁהוּ פִּתְאוֹם (בראשית רבה), וְכֵן בְּקַיִן אָמַר לוֹ אֵי הֶבֶל אָחִיךָ (בראשית ד), וְכֵן בְּבִלְעָם מִי הָאֲנָשִׁים הָאֵלֶּה עִמָּךְ (במדבר כ"ב), לִכָּנֵס עִמָּהֶם בִּדְבָרִים, וְכֵן בְּחִזְקִיָּה בִּשְׁלוּחֵי מְרֹאדַךְ בַּלְאֲדָן:

וּקְרָא יְיָ אֱלֹהִים לְאָדָם וַאֲמַר לֵהּ אָן אָתְּ

ויקרא. טעם אַיֶכָּה פתחון הדברים, וכן "אי הבל אחיך" (בראשית ד ט) והנה כחש קין והשיב לו השם "קול דמי אחיך צועקים":

אַיֶּכָּה. שֶׁאֵינְךָ נִרְאֶה בַּגַּן כְּמֵאָז, שֶׁנֶּחְבֵּאתָ עַתָּה וְלֹא עָשִׂיתָ כֵּן מִקּוֹדֶם?

וַיֹּאמֶר לוֹ אַיֶּכָּה. פֵּרוּשׁ: לָמָּה אַתָּה מִתְחַבֵּא וְאֵינְךָ מִתְרָאֶה לְפָנַי? וְהֵשִׁיב כִּי יָרֵא לַעֲמֹד לְפָנָיו לְצַד רְאוֹת עַצְמוֹ עֵרוֹם, וְאָסוּר לַעֲמֹד לִפְנֵי סֵפֶר תּוֹרָה עֵרוֹם, וְכָל שֶׁכֵּן לִפְנֵי הָאָדוֹן יִתְבָּרַךְ. וּלְפֵרוּשֵׁנוּ בְּפָסוּק ״וַתִּפָּקַחְנָה״ וְגוֹ׳, שֶׁהִרְגִּישׁוּ בִּירִידָתָם וּבְפִשְׁעֵיהֶם, עָנָה כִּי נִכְלָם בִּרְאוֹת עַצְמוֹ עֵרוֹם מִזָּהֳרָא דִּקְדוּשָּׁה. גַּם לְפִי מַאֲמָרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (בראשית רבה) שֶׁנִּפְשַׁט מִמַּלְבּוּשׁ שֶׁלָּבְשׁוֹ הַמֶּלֶךְ, כִּי אִם עַל הֱיוֹתוֹ עֵרוֹם מַמָּשׁ הוּא אוֹמֵר, הֲלֹא תָּפַר עֲלֵה תְאֵנָה.