בְּרֵאשִׁית כ״ט · א׳

וַיִּשָּׂ֥א יַעֲקֹ֖ב רַגְלָ֑יו וַיֵּ֖לֶךְ אַ֥רְצָה בְנֵי־קֶֽדֶם׃

הפסוק מוצג עם ניקוד וטעמים

טקסט הפסוק: Miqra according to the Masorah (ויקיטקסט). מקרא על פי המסורה, ויקיטקסט · רישיון CC BY-SA · השינויים שנעשו בטקסט וכתב הוויתור

במילים פשוטות

יעקב נושא את רגליו והולך אל ארץ בני קדם. רש״י מסביר שלאחר שנתבשר בבשורה הטובה שהובטח בשמירה, נשא ליבו את רגליו ונעשה קל ללכת. רשב״ם מבאר ברוח דומה שמכיוון שהבטיחו ה׳, הלך בשמחה ובמרוצה, ומזהה את ״בני קדם״ עם ארם. אונקלוס מתרגם ״ארצה בני קדם״ - לארע בני מדינחא, ארץ בני המזרח. הפסוק פותח את פרשת הגעתו של יעקב לחרן. הביטוי ״וישא יעקב רגליו״ מלמד, לפי המפרשים, על מצב רוחו המרומם של יעקב לאחר ההתגלות בבית אל וההבטחה שקיבל. הביטחון בשמירת ה׳ מקל עליו את הדרך הארוכה, והוא ממשיך במסעו אל בית לבן בשמחה ובקלות, מוכן לפגוש את בני משפחת אמו ולהתחיל את הפרק הבא בחייו.
מבוסס על רש״י, רשב״ם, אונקלוס · נכתב ונערך במקור

כל המפרשים

רש״י

רבי שלמה יצחקי · צרפת, המאה ה־11

וישא יעקב רגליו. מִשֶּׁנִּתְבַּשֵּׂר בְּשׂוֹרָה טוֹבָה שֶׁהֻבְטַח בִּשְׁמִירָה נָשָׂא לִבּוֹ אֶת רַגְלָיו וְנַעֲשָׂה קַל לָלֶכֶת, כָּךְ מְפֹרָשׁ בִּבְ"רַ:

Pentateuch with Rashi's commentary by M. Rosenbaum and A.M. Silbermann, 1929-1934

אונקלוס

תרגום אונקלוס · המאה ה־2

וּנְטַל יַעֲקֹב רַגְלוֹהִי (נ''י רִיגְלוֹהִי) וַאֲזַל לַאֲרַע בְּנֵי מַדִינְחָא

Onkelos Genesis

רשב״ם

רבי שמואל בן מאיר · צרפת, המאה ה־12

וישא יעקב רגליו - מתוך שהבטיחו הקב"ה הלך בשמחה ובמרוצה.

בני קדם - ארם, כדכתיב: ארם מקדם.

daat

ספורנו

רבי עובדיה ספורנו · איטליה, המאה ה־16

וַיִּשָּׂא יַעֲקֹב רַגְלָיו. הִנֵּה כְּשֶׁיֵּלֵךְ הָאָדָם מִדַּעְתּוֹ אֶל מָקוֹם מְכֻוָּן מֵאִתּוֹ, יִצְדַּק עָלָיו שֶׁהוּא נוֹשֵׂא אֶת רַגְלָיו. אֲבָל כַּאֲשֶׁר יִסַּע מֵאֵיזֶה מָקוֹם מִבְּלִי אֵין שָׁם מָנוֹחַ לְכַף רַגְלוֹ, יִצְדַּק עָלָיו שֶׁרַגְלָיו נוֹשְׂאוֹת אוֹתוֹ, כְּעִנְיַן "יוֹבִילוּהָ רַגְלֶיהָ" (ישעיהו כג:ז).

Vocalized Edition

חזקוני

רבי חזקיה בן מנוח · צרפת, המאה ה־13

ארצה בני קדם ארץ ארם כדכתיב ארם מקדם.

Chizkuni

כלי יקר

רבי שלמה אפרים מלונצ׳יץ · המאה ה־16

וַיִּשָּׂא יַעֲקֹב רַגְלָיו וַיֵּלֶךְ. לְפִי שֶׁבַּהֲלִיכָה רִאשׁוֹנָה אָמְרוּ רז״ל (סנהדרין צה) שֶׁקָּפְצָה לוֹ הָאָרֶץ, וּלְפִי זֶה לֹא הָיְתָה הַהֲלִיכָה תְּלוּיָה בְּזֵרוּז רַגְלָיו כִּי אִם בְּנֵס, הֻצְרַךְ לוֹמַר שֶׁמִּכָּאן וָהָלְאָה לֹא הָלַךְ עַל יְדֵי קְפִיצַת הָאָרֶץ, כִּי אִם בְּרַגְלָיו כִּשְׁאָר אָדָם.

Vocalized Edition

אור החיים

רבי חיים בן עטר · המאה ה־18

וַיִּשָּׂא יַעֲקֹב רַגְלָיו. נִתְכַּוֵּן בָּזֶה כִּי עָנִי הָיָה וְלֹא הָיָה לוֹ לִשָּׂא רַק רַגְלָיו, וַאֲשֶׁר לָזֶה כָּל אֲשֶׁר יִהְיֶה לוֹ בְּחֶזְקַת שֶׁאֵינוֹ מְעֻשָּׂר וְחַיָּב לְעַשְּׂרוֹ שְׁנֵי מַעַשְׂרוֹת, כְּאָמְרוֹ ״עַשֵּׂר אֲעַשְּׂרֶנּוּ״, וְאָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (כתובות נ.) מַעֲשֵׂר בַּתְרָא כְּמַעֲשֵׂר קַמָּא, וְהוּא הַחוֹמֶשׁ.

עוֹד יִרְצֶה, כִּי לֹא הֻצְרַךְ לָלֶכֶת אֶלָּא נָשָׂא רַגְלָיו, וְתֵכֶף הָלְכָה אֶצְלוֹ אַרְצָה בְּנֵי קֶדֶם, וְלָזֶה לֹא אָמַר ״לְאֶרֶץ בְּנֵי קֶדֶם״:

וְטַעַם אָמְרוֹ בְנֵי קֶדֶם וְלֹא אָמַר לְחָרָן, כִּי לֹא נִזְדַּמְּנָה לוֹ חָרָן אֶלָּא אֶרֶץ בְּנֵי קֶדֶם שֶׁבָּהּ הָיְתָה עִיר חָרָן, וּמֵה׳ הָיְתָה זֹאת כְּדֵי שֶׁשָּׁם תִּזְדַּמֵּן לוֹ רָחֵל וְיֵדַע מַה שֶׁיָּדַע שָׁם מִמֶּנָּה וְכָל הָעוֹבֵר בֵּינֵיהֶם לְדִבְרֵיהֶם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (מגילה יג:).

Vocalized Edition