בְּרֵאשִׁית כ״ח · י״ב

עולים וירדים. עוֹלִים תְּחִלָּה וְאַחַר כָּךְ יוֹרְדִים? מַלְאָכִים שֶׁלִּוּוּהוּ בָּאָרֶץ אֵין יוֹצְאִים חוּצָה לָאָרֶץ, וְעָלוּ לָרָקִיעַ וְיָרְדוּ מַלְאֲכֵי חוּצָה לָאָרֶץ לְלַוּוֹתוֹ:

וַחֲלַם וְהָא סֻלְמָא נָעִיץ בְּאַרְעָא וְרֵישֵׁהּ מָטֵי עַד צֵית שְׁמַיָּא וְהָא מַלְאָכַיָּא דַּיְיָ סָלְקִין וְנָחֲתִין בֵּהּ

ודרך סלם להיות סמל, או על מספר מיני דרש הוא, וה"ר שלמה הספרדי אמר כי סלם רמז לנשמה העליונה, ומלאכי אלהים מחשבות החכמה, ויאמר ר"י כי טעם סולם שעלתה בו תפלתו, וירדה ישועתו מן השמים, ואלה המפרשים לא ראו נבואת זכריה ועמוס וירמיה, והטעם דרך משל, כי כל דבר לא יכחד מן השם, ודברי מטה תלוים בעליונים, וכאלו סלם ביניהן שיעלו המלאכים בו להודיע הדברים אחר שהתהלכו בארץ, ג"כ כתוב ומלאכים אחרים יורדים למלאות שליחות השם כדרך מלך עם משרתיו:

וְהִנֵּה סֻלָּם מֻצָּב אַרְצָה וְרֹאשׁוֹ מַגִּיעַ הַשָּׁמָיְמָה וְהִנֵּה מַלְאֲכֵי אֱלֹהִים עֹלִים וְיֹרְדִים בּוֹ הֶרְאָהוּ בַּחֲלוֹם הַנְּבוּאָה כִּי כָל הַנַּעֲשֶׂה בָּאָרֶץ נַעֲשֶׂה עַל יְדֵי הַמַּלְאָכִים, וְהַכֹּל בִּגְזֵרַת עֶלְיוֹן עֲלֵיהֶם, כִּי מַלְאֲכֵי אֱלֹהִים אֲשֶׁר שָׁלַח ה' לְהִתְהַלֵּךְ בָּאָרֶץ לֹא יַעֲשׂוּ קְטַנָּה אוֹ גְּדוֹלָה עַד שׁוּבָם לְהִתְיַצֵּב עַל אֲדוֹן כָּל הָאָרֶץ לֵאמֹר לְפָנָיו, הִתְהַלַּכְנוּ בָּאָרֶץ וְהִנֵּה יוֹשֶׁבֶת בְּשַׁלְוָה אוֹ מְלֵאָה חֶרֶב וָדָם, וְהוּא יְצַוֶּה עֲלֵיהֶם לָשׁוּב לָרֶדֶת בָּאָרֶץ וְלַעֲשׂוֹת דְּבָרוֹ. וְהֶרְאָהוּ כִּי הוּא יִתְבָּרַךְ נִצָּב עַל הַסֻּלָּם וּמַבְטִיחוֹ לְיַעֲקֹב בְּהַבְטָחָה גְּדוֹלָה לְהוֹדִיעַ שֶׁהוּא לֹא יִהְיֶה בְּיַד הַמַּלְאָכִים, אֲבָל יִהְיֶה חֵלֶק ה' וְיִהְיֶה עִמּוֹ תָּמִיד, כְּמוֹ שֶׁאָמַר "וְהִנֵּה אָנֹכִי עִמָּךְ וּשְׁמַרְתִּיךָ בְּכֹל אֲשֶׁר תֵּלֵךְ", כִּי מַעֲלָתוֹ גְּדוֹלָה מִשְּׁאָר הַצַּדִּיקִים שֶׁנֶּאֱמַר בָּהֶם (תהלים צא יא) "כִּי מַלְאָכָיו יְצַוֶּה לָּךְ לִשְׁמָרְךָ בְּכָל דְּרָכֶיךָ". וְעַל דַּעַת רַבִּי אֱלִיעֶזֶר הַגָּדוֹל (פרקי דר"א לה) הָיְתָה זֹאת הַמַּרְאָה כְּעִנְיַן בֵּין הַבְּתָרִים לְאַבְרָם, כִּי הֶרְאָהוּ מֶמְשֶׁלֶת אַרְבַּע מַלְכֻיּוֹת וּמַעֲלָתָם וִירִידָתָם, וְזֶה טַעַם "מַלְאֲכֵי אֱלֹהִים", כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר בְּדָנִיֵּאל (י כ יג) "שַׂר מַלְכוּת יָוָן" "וְשַׂר מַלְכוּת פָּרַס", וְהִבְטִיחוֹ כִּי הוּא יִתְעַלֶּה יִהְיֶה עִמּוֹ בְּכָל אֲשֶׁר יֵלֵךְ בֵּינֵיהֶם וְיִשְׁמְרֶנּוּ וְיַצִּילֶנּוּ מִיָּדָם. אָמְרוּ (שם בפדר"א), הֶרְאָה לוֹ הקב"ה אַרְבַּע מַלְכֻיּוֹת מָשְׁלָן וְאָבְדָן, הֶרְאָהוּ שַׂר מַלְכוּת בָּבֶל עוֹלֶה שִׁבְעִים עֲוָקִים וְיוֹרֵד, וְהֶרְאָהוּ שַׂר מַלְכוּת מָדַי עוֹלֶה חֲמִשִּׁים וּשְׁנַיִם עֲוָקִים וְיוֹרֵד, וְהֶרְאָהוּ שַׂר מַלְכוּת יָוָן עוֹלֶה מֵאָה וּשְׁמוֹנִים עֲוָקִים וְיוֹרֵד, וְהֶרְאָהוּ שַׂר מַלְכוּת אֱדוֹם עוֹלֶה וְאֵינוֹ יוֹרֵד. אָמַר לוֹ יַעֲקֹב, "אַךְ אֶל שְׁאוֹל תּוּרָד" (ישעיהו יד טו), אָמַר לוֹ הקב"ה "אִם תַּגְבִּיהַּ כַּנֶּשֶׁר" וְגוֹ' (עובדיה א ד):

סלם מצב ארצה - מוצב על ידי אחרים.

עולים ויורדים - לפי הפשט: אין לדקדק במה שהקדים עולים ליורדים, שכן דרך ארץ להזכיר עליה קודם ירידה.

וְהִנֵּה מַלְאֲכֵי אֱלֹהִים עֹלִים וְיֹרְדִים וְהִנֵּה ה' נִצָּב עָלָיו. כִּי אָמְנָם כֵּן יִהְיֶה לְבַסּוֹף שֶׁשָּׂרֵי הָאֻמּוֹת אַחַר עֲלִיָּתָם יֵרְדוּ, וְהָאֵל יִתְבָּרַךְ הַנִצָּב לָעַד לֹא יִטֹּשׁ אֶת עַמּוֹ, כְּאָמְרוֹ "כִּי אֶעֱשֶׂה כָלָה בְּכָל הַגּוֹיִם, וְאֹתְךָ לֹא אֶעֱשֶׂה כָלָה" (ירמיהו מו:כח).

עלים וירדים בו, עלים תחלה ואח״‎כ ירדים ונשארים למטה כאדם העולה מן הבית לעליה ואח״‎כ יורד בבית ונשאר בבית ובשביל כך אמר אין זה כי אם בית אלקים, כלומר דירתם כאן ולכך עולים תחלה ואלמלא אין דירתם כאן אלא לפי שעה היה לו לומר יורדים ועולים. בתרגום ירושלמי מפרש, המלאכים שהיו ממונים ללוותו היו עולים למעלה לבשר לשאר המלאכים בואו למטה וראו את יעקב הנחמד למראה שדמותו חקוק בכסא הכבוד והיו המלאכים עולים ויורדים ומסתכלים בו.

וַיַּחֲלוֹם וְהִנֵּה סֻלָּם מֻצָּב אַרְצָה וְגוֹ׳. כָּתַב הָרַב הַמּוֹרֶה שֶׁבֵּאֵר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְיַעֲקֹב סֵדֶר הִשְׁתַּלְשְׁלוּת הַמַּדְרֵגוֹת שֶׁל שְׁלֹשָׁה עוֹלָמוֹת, כִּי בְּאָמְרוֹ ״מֻצָּב אַרְצָה״ זֶהוּ הָעוֹלָם הַתַּחְתּוֹן, ״וְרֹאשׁוֹ מַגִּיעַ הַשָּׁמָיְמָה״ זֶה הָעוֹלָם הָאֶמְצָעִי, ״וְהִנֵּה מַלְאֲכֵי אֱלֹהִים עֹלִים וְיֹרְדִים בּוֹ״ זֶה עוֹלַם הַמַּלְאָכִים, ״וְהִנֵּה ה׳ נִצָּב עָלָיו״ לְהוֹרוֹת כִּי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ גָּבוֹהַּ מֵעַל כָּל גָּבוֹהַּ וּמוֹשֵׁל עַל כֻּלָּם. וְהִקְשָׁה עַל דְּבָרָיו מַהֲרִ״י אַבְּרָבַנְאֵל כִּי מַרְאָה זוֹ לְיַעֲקֹב אֵינָהּ כְּפִי הַזְּמַן וְלֹא כְּפִי הַמָּקוֹם. וְאוֹמֵר אֲנִי לְיַשֵּׁב דִּבְרֵי הַמּוֹרֶה שֶׁאֵין מַרְאָה זוֹ חוּץ לִזְמַנָּהּ וְלֹא חוּץ לִמְקוֹמָהּ, כִּי יָדוּעַ מַה שֶּׁכָּתְבוּ הַקַּדְמוֹנִים וְכֵן תִּמְצָא בַּעֲקֵדָה וּבְרַבֵּינוּ בַּחְיֵי וְכֵן כָּתַב מַהֲרִ״י אַבְּרָבַנְאֵל בְּעַצְמוֹ, שֶׁאֲפִילוּ חַכְמֵי הָאֻמּוֹת הִסְכִּימוּ עַל זֶה כִּי שְׁלֹשֶׁת חֶלְקֵי הַמִּשְׁכָּן הֵם כְּנֶגֶד שְׁלֹשָׁה עוֹלָמוֹת, כַּאֲשֶׁר תִּמְצָא הַכֹּל בַּאֵר הֵיטֵב בְּסִפְרֵי הַגְּאוֹנִים שֶׁהִזְכַּרְנוּ. וּלְפִי צִיּוּר זֶה וַדַּאי כָּאן מְקוֹמוֹ, כִּי יַעֲקֹב הָיָה בִּמְקוֹם הַר הַמּוֹרִיָּה אֲשֶׁר הוּכַן מִקֶּדֶם לִבְנוֹת עָלָיו בֵּית הַמִּקְדָּשׁ, עַל כֵּן הֶרְאָה לוֹ ה׳ בְּמַרְאָה זוֹ תַּבְנִית שְׁלֹשָׁה עוֹלָמוֹת וְצִיּוּרָם לְרַמֵּז שֶׁלֶּעָתִיד יִבָּנֶה כָּאן הַבַּיִת הַמִּקְדָּשׁ עַל תַּבְנִית צִיּוּר שְׁלֹשָׁה עוֹלָמוֹת אֵלּוּ.

דָּבָר אַחֵר לְכָךְ הֶרְאָה לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא תַּבְנִית כָּל הָעוֹלָמוֹת, לְהוֹרוֹת שֶׁמְּקוֹרָם מִמָּקוֹם זֶה שֶׁנִּקְרָא אֶבֶן שְׁתִיָּה, כִּי מִשָּׁם הוּשְׁתַּת הָעוֹלָם. דָּבָר אַחֵר, לְפִי שֶׁמִּשָּׁם יוֹצָא הַשֶּׁפַע לְכָל הָעוֹלָמוֹת, כִּי הַתַּחְתּוֹנִים מוֹסִיפִין כֹּחַ בִּגְבוּרָה שֶׁל מַעְלָה כִּבְיָכוֹל, וְעַל כֵּן מַלְאֲכֵי אֱלֹהִים עוֹלִים תְּחִלָּה, כִּי מִשָּׁם יִשְׁאֲבוּן מֵי הַשֶּׁפַע מִמַּעְיְנֵי הַיְשׁוּעָה, וְאַחַר כָּךְ יוֹרְדִים לְהַשְׁפִּיעַ מִלְּמַעְלָה לְמַטָּה. וְסוֹד זֶה רָמוּז בְּדִבְרֵי רַשִׁ״י בְּשִׁיר הַשִּׁירִים בְּפָסוּק ״מַה יָּפוּ פְעָמַיִךְ״ (שיר השירים ז, ב), שֶׁיִּשְׂרָאֵל מְקַלְּסִין לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מִלְּמַעְלָה לְמַטָּה, וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מוֹנֶה קִלּוּסָם מִלְּמַטָּה לְמַעְלָה, כְּדֶרֶךְ שֶׁהִתְחִיל כָּאן בְּסֻלָּם ״מֻצָּב אַרְצָה״ מִלְּמַטָּה לְמַעְלָה, ״וּכְבוֹד אֱלֹהִים הַסְתֵּר דָּבָר״ (משלי כה, ב). וְתָמֵהַּ אֲנִי עַל מַהֲרִ״י אַבְּרָבַנְאֵל שֶׁכָּתַב שֶׁאֵין מַרְאָה זוֹ מְקוֹמָהּ כָּאן, וְכָל שֶׁכֵּן לְדִבְרֵי הַמִּדְרָשׁ (בראשית רבה סח, יב) הָאוֹמֵר ״וְהִנֵּה סֻלָּם״ זֶה כֶּבֶשׁ, ״מֻצָּב אַרְצָה״ זֶה מִזְבֵּחַ כוּ׳. אַתָּה הָרְאֵתָ לְדַעַת כּוּלָּם כִּי עִנְיַן הַסֻּלָּם מוֹרֶה עַל הַמִּקְדָּשׁ אֲשֶׁר הָיָה בּוֹ יַעֲקֹב בְּלִינָה זוֹ.

וְעוֹד כִּי בְּבֵית הַמִּקְדָּשׁ, שָׁם יָשְׁבוּ עַל כִּסְאוֹת הַסַּנְהֶדְרִין אֲשֶׁר מִשָּׁם תֵּצֵא תּוֹרָה, וְהַחָכְמָה הַקְּנוּיָה לְאָדָם עַל יְדֵי מַדְרֵגוֹת חֲלוּקוֹת, כִּי מִתְּחִלָּה צָרִיךְ הַחוֹקֵר אַחַר הַמּוּשְׂכָּלוֹת לְהַכִּיר בְּמַהוּת נִמְצָאֵי מַטָּה, וְזֶהוּ ״סֻלָּם מֻצָּב אַרְצָה״ (בראשית כח:יב). וּמִשָּׁם יַעֲלֶה לְמַדְרֵגָה גְּדוֹלָה מִזּוֹ, וְהוּא לְהַכִּיר בְּמַהוּת הַנִּמְצָאִים שֶׁבָּעוֹלָם הַתִּיכוֹן בְּמַהֲלַךְ הַגַּלְגַּלִּים וּתְנוּעָתָם, וְזֶהוּ שֶׁאָמַר ״וְרֹאשׁוֹ מַגִּיעַ הַשָּׁמָיְמָה״ (בראשית כח:יב). וּמִשָּׁם יַעֲלֶה לְהָבִין בְּמַהוּת הַשְּׂכָלִים הַנִּבְדָּלִים שֶׁבָּעוֹלָם הָעֶלְיוֹן. וְזֶהוּ שֶׁאָמַר ״וְהִנֵּה מַלְאֲכֵי אֱלֹהִים עֹלִים וְיֹרְדִים בּוֹ״ (בראשית כח:יב), וְהִזְכִּיר עוֹלִים וְיוֹרְדִים כִּי הֵם אַרְבַּע מַחֲנוֹת שְׁכִינָה, כִּדְמַסִּיק בָּרְקָנַטִי פָּרָשַׁת בָּלָק: אוּרִיאֵל שַׂר אֲוִיר, מִיכָאֵל שַׂר מַיִם, רְפָאֵל שַׂר עָפָר, גַּבְרִיאֵל שַׂר אֵשׁ. וְיָדוּעַ שֶׁבְּטֶבַע הַמַּיִם וְהֶעָפָר לֵירֵד, וְטֶבַע הָאֲוִיר וְהָאֵשׁ לַעֲלוֹת, עַל כֵּן הִזְכִּיר עוֹלִים שְׁנַיִם וְיוֹרְדִים שְׁנַיִם. וּמִשָּׁם יַעֲלֶה לְהַשִּׂיג בִּמְצִיאוּת הָאֵל יִתְבָּרַךְ, זֶהוּ שֶׁאָמַר ״וְהִנֵּה ה׳ נִצָּב עָלָיו״ (בראשית כח:יג). וּלְכָל דֵּעוֹת אֵלּוּ מַרְאָה זוֹ הוּא לְפִי הַמָּקוֹם. אָמְנָם כְּפִי הַזְּמַן הוּא, לְפִי שֶׁיַּעֲקֹב בָּרַח מֵעֵשָׂו וּמוֹרָא יַעֲלֶה עַל רֹאשׁוֹ שֶׁלֹּא יִפְגְּעֵהוּ בַּחֶרֶב, עַל כֵּן מִן הַשָּׁמַיִם יְעַכְּבוּהוּ לְהִתְפַּלֵּל בַּמָּקוֹם שֶׁהִתְפַּלְּלוּ אֲבוֹתָיו, כִּי הַמִּקְדָּשׁ בֵּית תְּפִלָּה יִקָּרֵא, וּכְבָר הוּתְנָה שֶׁכָּל זְמַן שֶׁיַּעֲקֹב מְצַפְצֵף בְּקוֹלוֹ אֵין יְדֵי עֵשָׂו שׁוֹלְטוֹת בּוֹ. וְעוֹד שֶׁבֵּית הַמִּקְדָּשׁ הַפְכּוֹ שֶׁל עֵשָׂו, כִּי עֵשָׂו אֻמָּנוּתוֹ לֹטֵשׁ חֹרֵשׁ נְחוֹשֶׁת וּבַרְזֶל לַעֲשׂוֹת מִמֶּנּוּ הַחֶרֶב, וּבַמִּקְדָּשׁ כְּתִיב (מלכים א ו:ז) ״כָּל כְּלִי בַרְזֶל לֹא נִשְׁמַע״, וּכְתִיב (דברים כז:ה) ״לֹא תָנִיף עֲלֵיהֶם בַּרְזֶל״ וְגוֹ׳, עַל כֵּן הֶרְאוּ לְיַעֲקֹב מְקוֹם הַמִּקְדָּשׁ לוֹמַר שֶׁבִּזְכוּתוֹ יִנָּצֵל מִכְּלֵי בַּרְזֶל, כְּמוֹ שֶׁאָמַר ״וְהִנֵּה אָנֹכִי עִמָּךְ וּשְׁמַרְתִּיךָ בְּכֹל אֲשֶׁר תֵּלֵךְ״ (בראשית כח:טו).

וּלְדַעַת רז״ל (בראשית רבה ס׳ ט״ז) הָיָה הַסֻּלָּם מֻצָּב בִּבְאֵר שֶׁבַע, וְסוֹף הַסֻּלָּם בְּבֵית אֵל, וְאֶמְצַע שִׁפּוּעוֹ כְּנֶגֶד בֵּית הַמִּקְדָּשׁ, הַיְינוּ לְהוֹרוֹת שֶׁהַמִּקְדָּשׁ הוּא הָאֶמְצָעִי הַמְחַבֵּר שְׁנֵי הַקְּצָווֹת הָעֶלְיוֹנִים אֲשֶׁר רֹאשָׁם בַּשָּׁמַיְמָה וְתַחְתּוֹנִים מֻצָּבִים אַרְצָה, כִּי שָׁם מָדוֹר לַשְּׁכִינָה עִם הַתַּחְתּוֹנִים, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (שמות כ״ה:ח׳) ״וְשָׁכַנְתִּי בְּתוֹכָם״. הַיְינוּ בְּתוֹךְ הַמָּקוֹם הָעוֹמֵד בָּאֶמְצַע כְּדֵי לְחַבֵּר הַקְּצָווֹת, וְהָיוּ לַאֲחָדִים בָּאָרֶץ. וְיֵשׁ אוֹמְרִים שֶׁעִנְיַן הַסּוּלָּם הוּא לְהוֹרוֹת כִּי ה׳ נִצָּב עָלָיו, עַל יַעֲקֹב, וְעָשָׂה לוֹ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מָדוֹר בַּתַּחְתּוֹנִים עִם כָּל מַלְאָכָיו עוֹשֵׂי רְצוֹנוֹ. עַל כֵּן נֶאֱמַר תְּחִלָּה ״עֹלִים״ וְאַחַר כָּךְ ״יֹרְדִים״, לְפִי שֶׁדִּירָתָם לְמַטָּה בַּתַּחְתּוֹנִים. וּבַסֻּלָּם נֶאֱמַר ״מֻצָּב אַרְצָה״ וְלֹא נֶאֱמַר ״מֻצָּב בָּאָרֶץ״, אֶלָּא וַדַּאי שֶׁרַגְלֵי הַסֻּלָּם בַּשָּׁמַיִם וּמַגִּיעַ עַד לָאָרֶץ, לְכָךְ נֶאֱמַר ״אַרְצָה״ כְּמוֹ ״לָאָרֶץ״. וּמַה שֶּׁכָּתוּב ״וְרֹאשׁוֹ מַגִּיעַ״, כָּל קָצֶה נִקְרָא ״רֹאשׁ״, וְהוֹרָה שֶׁעַל יְדֵי יַעֲקֹב הָעוֹלָם הָפוּךְ, וְכָל מְבַקֵּשׁ ה׳ יֵרֵד לְמַטָּה, כִּי שָׁם ה׳ נִצָּב עָלָיו.

וַיַּחֲלֹם וְהִנֵּה וְגוֹ׳. טַעַם אָמְרוֹ וְהִנֵּה: לֶהֱיוֹת שֶׁאֵין הַחֲלוֹם מֻחְלָט בִּבְחִינַת הַצֶּדֶק כִּי חֲלוֹמוֹת שָׁוְא הֵם, גַּם שֶׁעַל כָּל פָּנִים יִהְיֶה בָּהֶם תֶּבֶן כִּי הֵם בְּמַרְאֵה הַשִּׁעֲמוּם, לָזֶה אָמַר ״וְהִנֵּה״ - פֵּרוּשׁ כִּי הַדְּבָרִים בְּלֹא שִׁעֲמוּם וְדִמְיוֹנוֹת אֶלָּא כָּל דָּבָר נִגְלֶה אֶצְלוֹ וּמְבֹאָר כְּיוֹם יָאִיר, וְאֵין זֶה דּוֹמֶה לִשְׁאָר הַחֲלוֹמוֹת שֶׁרוֹאֶה דָּבָר וְאֵינוֹ מַחְלִיט בִּרְאִיָּתוֹ מַה שֶׁהוּא רוֹאֶה. וְלָזֶה תִּמְצָא שֶׁדִּקְדֵּק לוֹמַר בְּכָל פְּרָט וּפְרָט מֵהַנִּגְלֶה אֵלָיו בַּחֲלוֹם ״וְהִנֵּה״, גַּבֵּי רְאִיַּת הַסֻּלָּם אָמַר וְהִנֵּה סֻלָּם, גַּבֵּי רְאִיַּת הַמַּלְאָכִים אָמַר וְהִנֵּה מַלְאֲכֵי וְגוֹ׳, גַּבֵּי גִּלּוּי שְׁכִינָה אָמַר וְהִנֵּה ה׳, הַכַּוָּנָה בָּזֶה כִּי הָיְתָה נְבוּאָה מַמָּשׁ.