בְּרֵאשִׁית כ״ז · ט׳

לֶךְ־נָא֙ אֶל־הַצֹּ֔אן וְקַֽח־לִ֣י מִשָּׁ֗ם שְׁנֵ֛י גְּדָיֵ֥י עִזִּ֖ים טֹבִ֑ים וְאֶֽעֱשֶׂ֨ה אֹתָ֧ם מַטְעַמִּ֛ים לְאָבִ֖יךָ כַּאֲשֶׁ֥ר אָהֵֽב׃

טקסט הפסוק: Miqra according to the Masorah (ויקיטקסט). מקרא על פי המסורה, ויקיטקסט · רישיון CC BY-SA · השינויים שנעשו בטקסט וכתב הוויתור

במילים פשוטות

רבקה מבקשת מיעקב ללכת אל הצאן ולקחת משם שני גדיי עיזים טובים, והיא תכין מהם מטעמים לאביו כפי שהוא אוהב. רש״י מסביר ש״וקח לי״ פירושו שהגדיים הם משלה ואינם גזל, שכן יצחק כתב לה בכתובתה ליטול שני גדיי עיזים בכל יום. הוא גם שואל האם שני גדיים היו מאכל יצחק, ומשיב שאחד היה לקורבן פסח, שהיה אותו יום ערב פסח, והשני למטעמים. רשב״ם מבאר שלקחה גדיי עיזים ולא כבשים בשביל העורות, ששערם קשה ודומה לשער אדם. אונקלוס מתרגם כפשוטו. הפסוק מפרט את השלב הראשון בתוכנית רבקה - הכנת המאכל שיחליף את ציד עשו.

מבוסס על רש״י, רשב״ם, אונקלוס · נכתב ונערך במקור

כל המפרשים

רש״י אונקלוס רשב״ם חזקוני

רש״י

רבי שלמה יצחקי · צרפת, המאה ה־11

וקח לי. מִשֶּׁלִּי הֵם וְאֵינָם גֶּזֶל, שֶׁכָּךְ כָּתַב לָהּ יִצְחָק בִּכְתֻבָּתָהּ לִטֹּל שְׁנֵי גְּדָיֵי עִזִּים בְּכָל יוֹם (בראשית רבה):

שני גדיי עזים. וְכִי שְׁנֵי גְּדָיֵי עִזִּים הָיָה מַאֲכָל שֶׁל יִצְחָק? אֶלָּא הָאֶחָד הִקְרִיב לְפִסְחוֹ וְהָאֶחָד עָשָׂה מַטְעַמִּים; בְּפִרְקֵי רַבִּי אֱלִיעֶזֶר:

כאשר אהב. כִּי טַעַם הַגְּדִי כְּטַעַם הַצְּבִי:

Pentateuch with Rashi's commentary by M. Rosenbaum and A.M. Silbermann, 1929-1934