רבקה מסבירה שיעקב ישהה שם עד שישוב אף אחיו ממנו וישכח את אשר עשה לו, ואז תשלח ותיקח אותו משם, ושואלת ״למה אשכל גם שניכם יום אחד״. רש״י מסביר ש״למה אשכל״ פירושו שתהיה שכולה משני בניה, שהקובר את בניו נקרא שכול, ומבאר ש״גם שניכם״ מכוון לכך שאם עשו יקום על יעקב ויעקב יהרגנו, יעמדו בני עשו ויהרגו את יעקב. אבן עזרא מסביר שרבקה פחדה שמא יהרוג זה את זה. אונקלוס מתרגם כפשוטו. הפסוק חותם את נימוקי רבקה: היא חוששת לאבד את שני בניה ביום אחד - את יעקב אם ייהרג בידי עשו, ואת עשו אם ייענש על הרצח. דאגתה כאם לשני בניה מניעה אותה לשלוח את יעקב הרחק עד יעבור הזעם.
מבוסס על רש״י, אבן עזרא, אונקלוס · נכתב ונערך במקור
למה אשכל גם שניכם יום אחד אביך ואתה שהרי עשו אמר יקרבו ימי אבל אבי וגו׳ נמצא שיצחק מת עשו יהרג את יעקב ואז אהיה שכולה משניהם ביום אחד מבעלי ומבני. והעיקר כדפרש״י. וגם אתא לרבות את רבקה לומר כשתהיה היא שכולה מבניה הרי היא חשובה כמתה.
יום אחד אע״פ שמיתתן לא היתה ביום א׳ קבורתן מיהא ביום אחד הוא. כך שנויה במסכת סוטה.