בְּרֵאשִׁית כ״ז · מ״ה

עַד־שׁ֨וּב אַף־אָחִ֜יךָ מִמְּךָ֗ וְשָׁכַח֙ אֵ֣ת אֲשֶׁר־עָשִׂ֣יתָ לּ֔וֹ וְשָׁלַחְתִּ֖י וּלְקַחְתִּ֣יךָ מִשָּׁ֑ם לָמָ֥ה אֶשְׁכַּ֛ל גַּם־שְׁנֵיכֶ֖ם י֥וֹם אֶחָֽד׃

במילים פשוטות

רבקה מסבירה שיעקב ישהה שם עד שישוב אף אחיו ממנו וישכח את אשר עשה לו, ואז תשלח ותיקח אותו משם, ושואלת ״למה אשכל גם שניכם יום אחד״. רש״י מסביר ש״למה אשכל״ פירושו שתהיה שכולה משני בניה, שהקובר את בניו נקרא שכול, ומבאר ש״גם שניכם״ מכוון לכך שאם עשו יקום על יעקב ויעקב יהרגנו, יעמדו בני עשו ויהרגו את יעקב. אבן עזרא מסביר שרבקה פחדה שמא יהרוג זה את זה. אונקלוס מתרגם כפשוטו. הפסוק חותם את נימוקי רבקה: היא חוששת לאבד את שני בניה ביום אחד - את יעקב אם ייהרג בידי עשו, ואת עשו אם ייענש על הרצח. דאגתה כאם לשני בניה מניעה אותה לשלוח את יעקב הרחק עד יעבור הזעם.
מבוסס על רש״י, אבן עזרא, אונקלוס · נכתב ונערך במקור

כל המפרשים

רש״י

רבי שלמה יצחקי · צרפת, המאה ה־11

למה אשכל. אֶהְיֶה שַׁכּוּלָה מִשְּׁנֵיכֶם. הַקּוֹבֵר אֶת בָּנָיו קָרוּי שַׁכּוּל, וְכֵן בְּיַעֲקֹב אָמַר כַּאֲשֶׁר שָׁכֹלְתִּי שָׁכָלְתִּי:

גם שניכם. אִם יָקוּם עָלֶיךָ וְאַתָּה תַּהַרְגֶנּוּ יַעַמְדוּ בָנָיו וְיַהַרְגוּךָ; וְרוּחַ הַקֹּדֶשׁ נִזְרְקָה בָהּ וְנִתְנַבְּאָה שֶׁבְּיוֹם א' יָמוּתוּ, כְּמוֹ שֶׁמְּפֹרָשׁ בְּפֶרֶק הַמְקַנֵּא לְאִשְׁתּוֹ:

מקור: ספריא · נחלת הכלל

אונקלוס

תרגום אונקלוס · המאה ה־2

עַד דִּיתוּב רוּגְזָא דְאָחוּךְ מִנָּךְ וְיִתְנְשֵׁי יָת דִּי עֲבַדְתָּ לֵהּ וְאֶשְׁלַח וְאֶדְבְּרִנָּךְ מִתַּמָּן לְמָה אֶתְכַּל אַף תַּרְוֵיכוֹן יוֹמָא חָד

מקור: ספריא · נחלת הכלל

אבן עזרא

רבי אברהם אבן עזרא · ספרד, המאה ה־12

למה אשכל. פחדה שמא יהרוג זה את זה, או יהרגוהו, אם יהרוג אותך, ויש דרש שביום אחד מתו שניהם:

מקור: ספריא · נחלת הכלל

רשב״ם

רבי שמואל בן מאיר · צרפת, המאה ה־12

גם שניכם - אם יהרוג אותך גם הוא יהרג על ידי גואלי הדם.

מקור: ספריא · נחלת הכלל

חזקוני

רבי חזקיה בן מנוח · צרפת, המאה ה־13

למה אשכל גם שניכם יום אחד אביך ואתה שהרי עשו אמר יקרבו ימי אבל אבי וגו׳‎ נמצא שיצחק מת עשו יהרג את יעקב ואז אהיה שכולה משניהם ביום אחד מבעלי ומבני. והעיקר כדפרש״‎י. וגם אתא לרבות את רבקה לומר כשתהיה היא שכולה מבניה הרי היא חשובה כמתה.

יום אחד אע״‎פ שמיתתן לא היתה ביום א׳‎ קבורתן מיהא ביום אחד הוא. כך שנויה במסכת סוטה.

מקור: ספריא · נחלת הכלל

אור החיים

רבי חיים בן עטר · המאה ה־18

גַּם שְׁנֵיכֶם וגו׳. פֵּירוּשׁ, לוּ יִהְיֶה שֶׁיָּמוּת גַּם הוּא, אוֹ עַל יָדְךָ אוֹ עַל יְדֵי גּוֹאֲלֵי הַדָּם, אַף עַל פִּי כֵן אֵין מַרְפֵּא לְשִׁבְרְךָ בְּמַה שֶׁיָּמוּת גַּם הוּא עִמְּךָ בְּיוֹם אֶחָד, וּלְעוֹלָם אֵינָהּ מַקְפֶּדֶת אֶלָּא עַל מִיתַת יַעֲקֹב וְלֹא עַל עֵשָׂו.

מקור: ספריא · נחלת הכלל