וַיָּבֹ֥א אֶל־אָבִ֖יו וַיֹּ֣אמֶר אָבִ֑י וַיֹּ֣אמֶר הִנֶּ֔נִּי מִ֥י אַתָּ֖ה בְּנִֽי׃

יעקב בא אל אביו וקורא ״אבי״, ויצחק עונה ״הנני״ ושואל ״מי אתה בני״. הפסוק פותח את הדיאלוג המתוח בין יעקב המחופש לבין יצחק. שאלת יצחק ״מי אתה בני״ מלמדת שהוא אינו בטוח בזהות הבן שלפניו, בין מפני עיוורונו ובין מפני שהבחין במשהו שאינו כרגיל. אונקלוס מתרגם כפשוטו: בא אל אביו ואמר אבי, ואמר הנני מי אתה בני. על פי הפשט, זהו רגע המבחן הראשון - יעקב פותח בפנייה זהירה, ויצחק מיד מבקש לברר את זהותו. השאלה יוצרת מתח, שכן היא מאלצת את יעקב להשיב תשובה שאינה אמת. תשובתו של יעקב בפסוק הבא היא הרגע שבו נאלץ לומר שהוא עשו, ומכאן מתפתח כל המשא ומתן על הזהות והברכה.