בְּרֵאשִׁית כ״ו · כ״ז

וַאֲמַר לְהוֹן יִצְחָק מָה דֵּין אֲתֵיתוּן לְוָתִי וְאַתּוּן סְנֵיתוּן יָתִי וְשַׁלַּחְתּוּנִי מִלְּוָתְכוֹן

וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם יִצְחָק. צָרִיךְ לָדַעַת אֵיךְ יַעֲנֶה יִצְחָק לַמֶּלֶךְ וְשָׂרָיו ״מַדּוּעַ בָּאתֶם אֵלַי״, כִּי אֵין זֶה מֵהַמּוּסָר. וְעוֹד, סוֹף מַעֲשָׂיו הוֹכִיחוּ הֵפֶךְ זֶה, כִּי כָּרַת לָהֶם בְּרִית. עוֹד, אַחַר שֶׁאָמַר ״וְאַתֶּם שְׂנֵאתֶם אוֹתִי״, מַה מָקוֹם לְהַאֲרִיךְ לוֹמַר ״וַתְּשַׁלְּחוּנִי״ וְגוֹ׳. וְאִם הוֹכָחָה לַשִּׂנְאָה הוּא אוֹמֵר ״וַתְּשַׁלְּחוּנִי״, הָיָה לוֹ לוֹמַר ״כִּי שִׁלַּחְתֶּם אוֹתִי״ וְגוֹ׳.

אָכֵן כַּוָּנַת יִצְחָק הִיא לְמַה שֶׁהִשְׂכִּיל כִּי אֵין מְצִיאוּת שֶׁיִּצְטָרֵךְ אֲבִימֶלֶךְ לְיִצְחָק בְּשׁוּם אוֹפֶן, זוּלַת בְּעִנְיַן פַּחְדּוֹ עַל נַחֲלָתוֹ לְבַל יִשְׁלְחוּ יָד בָּהּ לְצַד מַתְּנַת הָאָדוֹן. וְדָבָר זֶה כְּבָר נִשְׁבַּע אַבְרָהָם, וּכְמוֹ שֶׁהִקְשֵׁינוּ בִּמְקוֹמוֹ לָמָּה הָלַךְ אֵלָיו, וְיִצְחָק הָיָה לִבּוֹ שָׁלֵם לְבַל יָרֵעַ אֶת הַבְּרִית אֲשֶׁר כָּרַת אֶת אַבְרָהָם אָבִיו, כִּי פָּסַק הֲלָכָה כְּהָרַמְבַּ״ם שֶׁכָּל שֶׁנָּדַר עַל דַּעַת חֲבֵרוֹ צָרִיךְ לְהַתִּירוֹ בְּפָנָיו, פֵּרוּשׁ בִּידִיעָתוֹ. וְאַבְרָהָם כֵּיוָן שֶׁלֹּא הִתִּיר בִּפְנֵי אֲבִימֶלֶךְ הַשְּׁבוּעָה כִּרְאִי מוּצָק (איוב לז:יח), שֶׁאֵין הַבָּנִים יְכוֹלִין לְהַתִּירָהּ עוֹד. וּמֵעַתָּה אֵין צֹרֶךְ לָהֶם מִמֶּנּוּ, וּבִבְחִינָה זוֹ אָמַר ״מַדּוּעַ בָּאתֶם״, אֶלָּא וַדַּאי שֶׁאֵין בִּיאָה זוֹ אֶלָּא לְצָרְכֵי יִצְחָק לְהֵטִיב לִבּוֹ וְלַהֲשִׁיבוֹ אֶל הַמָּקוֹם. לָזֶה אָמַר תֵּבַת אֵלַי, פֵּרוּשׁ וְאִם הַבִּיאָה הִיא לְצָרְכִּי גַּם עָלֶיהָ אֲנִי דָּן כִּי זוֹ רְחוֹקָה הִיא מֵהַאֲמִין כִּי ״אַתֶּם״ וְגוֹ׳. דִּקְדֵּק לוֹמַר וְאַתֶּם לוֹמַר מִלְּבַד כָּל אַנְשֵׁי הָעִיר גַּם הַמֶּלֶךְ וְשָׂרָיו שְׂנֵאתֶם אוֹתִי, וְשִׂנְאָה זוֹ אֵינָהּ תְּלוּיָה בְּדָבָר, אֶלָּא לְצַד שֶׁקִּנֵּאתֶם בִּי וְלֹא יְכָלְתֶּם לְהַנִּיחַ אוֹתִי עִמָּכֶם בָּעִיר, וְהוּא אָמְרוֹ וַתְּשַׁלְּחוּנִי וְגוֹ׳. וְזוֹ שִׂנְאָה מֵחֲמַת קִנְאָה. וְהִנֵּה יָדוּעַ הוּא כִּי כָל שִׂנְאָה שֶׁהִיא תְּלוּיָה בְּדָבָר בָּטֵל דָּבָר וְכוּ׳, אֲבָל שִׂנְאָה מֵחֲמַת קִנְאָה אֵינָהּ בְּטֵלָה עוֹלָמִית, זוּלַת בְּהִבָּטֵל הַדָּבָר שֶׁבְּאֶמְצָעוּתוֹ הָיְתָה הַקִּנְאָה. וּמֵעַתָּה לֹא יִשְׁתַּנֶּה הַדַּעַת בָּכֶם לְהָסִיר שִׂנְאַתְכֶם מִמֶּנִּי.