וַיֹּאמְר֗וּ רָא֣וֹ רָאִ֘ינוּ֮ כִּֽי־הָיָ֣ה יְהֹוָ֣ה ׀ עִמָּךְ֒ וַנֹּ֗אמֶר תְּהִ֨י נָ֥א אָלָ֛ה בֵּינוֹתֵ֖ינוּ בֵּינֵ֣ינוּ וּבֵינֶ֑ךָ וְנִכְרְתָ֥ה בְרִ֖ית עִמָּֽךְ׃

ראו ראינו. רָאִינוּ בְאָבִיךָ, רָאִינוּ בְךָ:

תהי נא אלה בינותינו וגו'. הָאָלָה אֲשֶׁר בֵּינוֹתֵינוּ מִימֵי אָבִיךָ תְּהִי גַּם עַתָּה בינינו וביניך:

וַאֲמָרוּ מֶחֱזָא חֲזֵינָא אֲרֵי הֲוָה מֵימְרָא דַּיְיָ בִּסַעְדָּךְ וַאֲמַרְנָא תִּתְקַיַּם כְּעַן מוֹמָתָא דִּהֲוָה בֵין אֲבָהָתָנָא בֵּינָנָא וּבֵינָךְ וְנִגְזַר קְיָם עִמָּךְ

בינותינו. ריבוי אחר רבוי:

תהי נא אלה אשר בינותינו - ביני ובין אביך שתתקיים גם עתה.[בינינו ובינך] שכן היה תנאי אם תשקור לי ולניני ולנכדי.

כִּי הָיָה ה' עִמָּךְ. וְלֹא מִיִּרְאָתֵנוּ מִמְּךָ נִכְרוֹת אִתְּךָ בְּרִית.

ראו ראינו ראינו כשעמדת בגרר שנתברכה הארץ מאה שערים, וראינו עכשיו אחרי שהלכת משם שפסקה ממנה ברכתה ואין הדבר תלוי אלא בך כי היה ה׳‎ עמך.

בינותינו בינינו ובינך. בינותינו השבועה שאנו נשבעים ביראתנו גם עתה, בינינו ובינך שתהיה אתה נשבע בהם.

ונכרתה ברית עמך אעפ״‎י שכבר נשבעו אברהם ואבימלך עד שלשה דורות מכל מקום ביקש אבימלך לכרות ברית חדשה ביניהם לפי שהוא פשע בברית על דבר הבארות ועל ששלחו מאתו.

וַיֹּאמְרוּ רָאוֹ רָאִינוּ וְגוֹ׳. צָרִיךְ לָדַעַת לָמָּה כָּפַל לוֹמַר ״רָאוֹ״ וְגוֹ׳, גַּם שְׁאָר הַדִּקְדּוּקִים?

אָכֵן נִתְכַּוְּנוּ לְהָשִׁיב לְכָל מַה שֶׁיִּסְבּוֹל דִּבְרֵי יִצְחָק בְּאָמְרוֹ ״מַדּוּעַ״ וְגוֹ׳, וְאָמְרוּ לְצַד שֶׁכַּוָּנָתְךָ כְּבָר נִשְׁבַּע לָנוּ אָבִיךָ ״רָאוֹ רָאִינוּ״ וְגוֹ׳ - שְׁתֵּי רְאִיּוֹת: הָאַחַת כִּי שְׁבוּעַת אַבְרָהָם אֵין לִסְמוֹךְ עָלֶיהָ מִטְּעָמִים שֶׁכָּתַבְנוּ לְמַעְלָה, עוֹד רָאִינוּ כִּי בְּאֶמְצָעוּתְךָ תִּתְקַיֵּם הַשְּׁבוּעָה כִּרְאִי מוּצָק.

עוֹד רָאִינוּ כִּי שְׁבוּעַת אָבִיךָ לֹא דִקְדַּקְנוּ לְפִסְקֵי דִּינִים הַמַּפְסִידִים הַבְּרִית, וּכְמוֹ שֶׁכָּתַבְנוּ לְמַעְלָה. גַּם אִם כַּוָּנָתְךָ לוֹמַר עַל אֲשֶׁר לֹא הָלַכְנוּ לְיִשְׁמָעֵאל לִכְרוֹת לָנוּ בְּרִית, כִּי הוּא מִיּוֹרְשֵׁי אָבִיךָ וְהוּא הַגָּדוֹל, רָאִינוּ כִּי ה׳ עִמָּךְ וְזֶה לְךָ הָאוֹת כִּי הַבְטָחוֹת אַבְרָהָם לְךָ הֵם נְתוּנִים וְאַתָּה הָעִקָּר בָּהֶם. גַּם אִם כַּוָּנָתְךָ לִקְבּוֹל עַל אֲשֶׁר הֶרְאֵינוּ לְךָ שִׂנְאָה בְּמַה שֶׁשִּׁלַּחְנוּךָ, רָאִינוּ כִּי ה׳ עִמָּךְ, וּבְעֵרֶךְ אָדָם כָּזֶה בְּכָל מָקוֹם שֶׁהוֹלֵךְ שָׁמָּה שָׁמוּר וּמוּצְלָח הוּא וְלֹא יִשְׁתַּנֶּה לוֹ הַמָּקוֹם בְּעֶרְכּוֹ, וְאֵין כָּאן שִׂנְאָה.

גַּם לְמָה שֶׁתִּהְיֶה הַהַקְפָּדָה עַל הַמִּתְגַּלֶּה מִלְּבָבֵנוּ כִּי לֹא נָכוֹן עִמָּךְ, וְתֹאמַר אֵיךְ תְּבַקְשׁוּ מִמֶּנִּי טוֹבָה, גַּם לָזֶה בָּאָה תְּשׁוּבָה בְּאָמְרָם רָאוֹ רָאִינוּ רְאִיָּה שִׂכְלִיִּת שֶׁזּוּלַת זֶה לֹא תִּתְקַיֵּם הַשְּׁבוּעָה בֵּינֵינוּ בְּכָל תּוֹקֶף הַמִּשְׁפָּט, וּכְמוֹ שֶׁדִּקְדְּקוּ בְּדִבְרֵיהֶם כַּאֲשֶׁר אֲבָאֵר בְּסָמוּךְ:

וַנֹּאמֶר תְּהִי נָא וְגוֹ׳. צָרִיךְ לָדַעַת אָמְרוֹ ״וַנֹּאמֶר״ לְשׁוֹן עָבָר. הִתְחִילוּ לָתֵת טַעַם לַאֲשֶׁר שְׁלָחוּהוּ, כִּי קוֹדֶם וְהוּא עִמָּם בִּגְרָר לֹא תִכּוֹן הַשְּׁבוּעָה, עַל דֶּרֶךְ מַה שֶׁאָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה בִּנְדָרִים (דף כ״ז) וְזֶה לְשׁוֹנָם: נוֹדְרִים לְהָרָגִים וְחָרָמִים, וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים אַף בִּשְׁבוּעָה. וְכָתַב מַהֲרִי״ק בְּסִימָן רל״ב וְזֶה לְשׁוֹנוֹ: הַנּוֹדֵר אוֹ הַנִּשְׁבָּע לְאַנָּס לֹא הָוֵי נֶדֶר וְלֹא שְׁבוּעָה וְכוּ׳ וְחוֹשֵׁב בְּלִבּוֹ וְכוּ׳. וּלְפִי זֶה כָּל הַשְּׁבוּעָה שֶׁתִּהְיֶה תַּחַת יַד אַנָּס יָכוֹל הַנִּשְׁבָּע לְבַטֵּל בְּלִבּוֹ, וְיוֹסֵף לְפַרְעֹה וְצִדְקִיָּהוּ לִנְבוּכַדְנֶצַּר לֹא בִּטְּלוּ בְּלִבָּם. וְדִין זֶה אֲפִלּוּ קִבֵּל הֲנָאָה מִמֶּנּוּ וּבְכָל תָּקְפֵי חִזּוּקֵי הַשְּׁבוּעָה כָּל שֶׁיָּד חֲזָקָה בָּאֶמְצַע מְבַטֵּל בְּלִבּוֹ וְאֵין כָּאן שְׁבוּעָה, לָזֶה חָשְׁשׁוּ אֲבִימֶלֶךְ וְכוּ׳ לִכְרוֹת בְּרִית עִם יִצְחָק בִּגְרָר תַּחַת מֶמְשַׁלְתּוֹ, כִּי יָכוֹל יִצְחָק לְבַטְּלָהּ מִלִּבּוֹ מִדִּין נִשְׁבָּעִין לְאַנָּסִין. לָזֶה נִתְחַכְּמוּ לִכְרוֹת בְּרִית בַּמָּקוֹם שֶׁהֵם בּוֹ עַתָּה שֶׁלֹּא הָיְתָה שְׁלִיטַת אֲבִימֶלֶךְ עָלָיו, וְכֵן מוּכָח מִדִּבְרֵי רַמְבָּ״ן. וְהוּא אָמְרוֹ תְּהִי נָא פֵּרוּשׁ: עַתָּה תִּהְיֶה הָאָלָה וְלֹא בַּמְּצִיאוּת הַקּוֹדֵם, וּבָזֶה אֵין לָחוּשׁ לְבִטּוּל הַשְּׁבוּעָה בַּלֵּב. וְטַעַם אָמְרָם ״כִּי עָצַמְתָּ מִמֶּנּוּ״ וְגוֹ׳, הוּא טַעַם מֻשְׁאָל, וְלֹא רָצָה לְגַלּוֹת לוֹ הַטַּעַם, אוֹ לְבַל יַפְצִיר בָּהֶם בְּצִדְדֵי הַטַּעַם וְכִי יַסְפִּיק בִּבְרִיתוֹ שָׁם וְכַדּוֹמֶה, גַּם הָיוּ לָהֶם טְעָמִים אֲחֵרִים כַּאֲשֶׁר אֲבָאֵר בְּדִבְרֵיהֶם, לָזֶה אָמְרוּ לוֹ טַעַם מֻחְלָט.

בֵּינוֹתֵינוּ בֵּינֵינוּ וּבֵינֶךָ וְגוֹ׳. טַעַם שֶׁהֶאֱרִיךְ לוֹמַר בֵּינוֹתֵינוּ וְגוֹ׳, נִתְכַּוֵּן לְחַזֵּק בְּרִית אַבְרָהָם וּלְהוֹסִיף בְּרִית מֵחָדָשׁ עִם יִצְחָק, וְהַכַּוָּנָה בָּזֶה לָדַעַת בְּרִית הָרִאשׁוֹנָה שֶׁל אַבְרָהָם הַאִם עוֹמֶדֶת לְנֵס, וְיֵשׁ בָּזֶה תּוֹקֶף מִשְּׁבוּעָה שֶׁל יִצְחָק כִּי כְּבָר נִפְטַר אַבְרָהָם וְאֵין מְצִיאוּת לְהַתָּרָתָהּ לַבָּנִים, וּלְקַיֵּם כָּל דָּבָר נִשְׁבַּע יִצְחָק בַּתְּנָאִים אֲשֶׁר יִרְשׁוֹם. וְאוּלַי כִּי חָשׁ אֲבִימֶלֶךְ גַּם כֵּן שֶׁיִּתֵּן ה׳ מַתָּנָה מֵחָדָשׁ לְיִצְחָק וְיַנְחִילֶנָּה לְעֵשָׂו, וְעֵשָׂו אֵינוֹ זַרְעוֹ שֶׁל אַבְרָהָם דִּכְתִיב (בראשית כא:יב) ״כִּי בְיִצְחָק יִקָּרֵא לְךָ זָרַע״ וְלֹא כָּל יִצְחָק, וְאִם יִתֵּן יִצְחָק לְעֵשָׂו אֶרֶץ פְּלִשְׁתִּים לֹא יִזְכֶּה אֲבִימֶלֶךְ בְּדִינוֹ עִם עֵשָׂו מִצַּד בְּרִית אַבְרָהָם, כִּי יֹאמַר זוֹ מַתָּנָה חֲדָשָׁה נָתַן ה׳ לְיִצְחָק אַחֲרֵי מוֹת אַבְרָהָם וְיִצְחָק נְתָנָהּ לְעֵשָׂו וְאֵין מִיָּדוֹ מַצִּיל. לָזֶה נִתְחַכֵּם לְהַשְׁבִּיעַ יִצְחָק, וּשְׁבוּעַת יִצְחָק תָּחוּל גַּם עַל עֵשָׂו כִּי זַרְעוֹ יִקָּרֵא הֲגַם שֶׁאֵינוֹ נִקְרָא זַרְעוֹ שֶׁל אַבְרָהָם. וְטַעַם שֶׁלֹּא הִזְכִּיר הַדּוֹרוֹת, כְּבָר רָמְזוּ אוֹתָם בְּאָמְרָם בֵּינוֹתֵינוּ וְגוֹ׳ וּפֵרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (רש״י) שֶׁבֵּינוֹתֵינוּ וְגוֹ׳ וְשָׁם נֶאֱמַר ״לִי וּלְנִינִי וּלְנֶכְדִּי״.

עוֹד יִרְמוֹז בְּאָמְרוֹ בֵּינוֹתֵינוּ וְגוֹ׳, פֵּירוּשׁ שֶׁיִּהְיֶה הַבְּרִית בִּפְנֵי רַבִּים, לֹא שֶׁיִּכְרוֹת בְּרִית לַאֲבִימֶלֶךְ בֵּינוֹ וּבֵינוֹ, אֶלָּא בֵּינֵיהֶם יִהְיוּ כֻּלָּם יַחַד, וְהַכַּוָּנָה בָּזֶה כְּדֵי שֶׁיִּהְיֶה בִּפְנֵי רַבִּים. וְאָמְרוּ ״בֵּינֵינוּ״ עוֹד לִרְמוֹז שֶׁתִּהְיֶה הַכַּוָּנָה עַל דַּעְתָּם, כְּדֵי שֶׁיִּהְיֶה עַל דַּעַת רַבִּים.