בְּרֵאשִׁית כ״ו · ט״ו

וְכׇל־הַבְּאֵרֹ֗ת אֲשֶׁ֤ר חָֽפְרוּ֙ עַבְדֵ֣י אָבִ֔יו בִּימֵ֖י אַבְרָהָ֣ם אָבִ֑יו סִתְּמ֣וּם פְּלִשְׁתִּ֔ים וַיְמַלְא֖וּם עָפָֽר׃

במילים פשוטות

כל הבארות שחפרו עבדי אביו בימי אברהם, סתמו אותן פלשתים ומילאום עפר. רש״י מבאר שסתמו אותן מפני שאמרו הבארות תקלה הן לנו מפני הגייסות הבאות עלינו, ומביא שלשון ״סתימה״ מצוי גם בלשון התלמוד. אבן עזרא מעיר על צורת הסמיכות של המילה ״בארות״. הכתוב מספר על מעשה איבה של הפלשתים כלפי יצחק, שסתמו את הבארות שחפר אברהם אביו. מעשה זה מבטא את הקנאה שנזכרה קודם, והוא פותח את סדרת מחלוקות הבארות שיצחק ייאלץ לחפור מחדש בהמשך הפרשה.
מבוסס על רש״י, אבן עזרא · נכתב ונערך במקור

כל המפרשים

רש״י

רבי שלמה יצחקי · צרפת, המאה ה־11

סתמום פלשתים. מִפְּנֵי שֶׁאָמְרוּ תַּקָּלָה הֵם לָנוּ מִפְּנֵי הַגְּיָסוֹת הַבָּאוֹת עָלֵינוּ, טַמּוֹנוּן פְּלִשְׁתָּאֵי לְשׁוֹן סְתִימָה, וּבִלְשׁוֹן הַתַּלְמוּד מְטַמְטֵם אֶת הַלֵּב:

מקור: ספריא · נחלת הכלל

אונקלוס

תרגום אונקלוס · המאה ה־2

וְכָל בֵּירִין דִּי חֲפָרוּ עַבְדֵי אֲבוּהִי בְּיוֹמֵי אַבְרָהָם אֲבוּהִי טַמּוֹנוּן פְּלִשְׁתָּאֵי וּמְלוֹנוּן עַפְרָא

מקור: ספריא · נחלת הכלל

אבן עזרא

רבי אברהם אבן עזרא · ספרד, המאה ה־12

בא סמיכות בארות על שני דרכים:

מקור: ספריא · נחלת הכלל

רשב״ם

רבי שמואל בן מאיר · צרפת, המאה ה־12

סתמום פלשתים - שלא יחזיקו בניו בהם אחרי מותו והוצרך לכתוב בשביל כשנתרחק משם שב וחפרם דוגמת וחם הוא אבי כנען.

מקור: ספריא · נחלת הכלל

ספורנו

רבי עובדיה ספורנו · איטליה, המאה ה־16

סִתְּמוּם פְּלִשְׁתִּים. כַּאֲשֶׁר יָרְאוּ מִצְוַת אֲבִימֶלֶךְ לְבִלְתִּי הַזִּיק לְיִצְחָק, סָתְמוּ הַבְּאֵרוֹת בְּשִׂנְאַת קִנְאָתָם:

מקור: ספריא · נחלת הכלל

חזקוני

רבי חזקיה בן מנוח · צרפת, המאה ה־13

סתמום פלשתים שלא יחזיק יצחק בהם להיות לו חזקה בארץ.

מקור: ספריא · נחלת הכלל

אור החיים

רבי חיים בן עטר · המאה ה־18

וְכָל הַבְּאֵרוֹת וְגוֹ׳. סָמַךְ הוֹדָעָה זוֹ לְ״וַיְקַנְאוּ״ וְגוֹ׳, לוֹמַר כִּי לֹא יָנוּחַ שֵׁבֶט הָרֶשַׁע עַל גּוֹרַל הַצַּדִּיקִים, וְהוֹדִיעַ שֶׁקִּנְאוּ מִמֶּנּוּ, וְהוֹסִיף לְהוֹדִיעַ שֶׁגַּם עִם אַבְרָהָם הָיָה לָהֶם קִנְאָה וְשִׂנְאָה ״וְכָל הַבְּאֵרוֹת אֲשֶׁר״ וְגוֹ׳. וְאָמְרוֹ סִתְּמוּם וַיְמַלְאוּם עָפָר וְלֹא הִסְפִּיק לוֹמַר מִלְאוּם עָפָר, אוּלַי כִּי אַחַר מוֹת אַבְרָהָם סִתְּמוּם דַּוְקָא, עָשׂוּ אֲבָנִים לְפִיהֶם וְלֹא בִּטְּלוּם בְּהֶחְלֵט, וְאַחַר הַקִּנְאָה שֶׁקִּנְאוּ בְּיִצְחָק וַיּוֹסִיפוּ לְהַרְשִׁיעַ בְּקִנְאָתָם וַיְמַלְאוּם עָפָר וְהָיוּ כְּלֹא הָיוּ, וְלָזֶה הֻצְרַךְ יִצְחָק לַחְפּוֹר אוֹתָם מֵחָדָשׁ, כְּאָמְרוֹ בְּסָמוּךְ ״וַיַּחְפֹּר אֶת בְּאֵרֹת״ וְגוֹ׳:

מקור: ספריא · נחלת הכלל