בְּרֵאשִׁית כ״ו · י״ד

וַֽיְהִי־ל֤וֹ מִקְנֵה־צֹאן֙ וּמִקְנֵ֣ה בָקָ֔ר וַעֲבֻדָּ֖ה רַבָּ֑ה וַיְקַנְא֥וּ אֹת֖וֹ פְּלִשְׁתִּֽים׃

במילים פשוטות

היה ליצחק מקנה צאן ומקנה בקר ועבודה רבה, ויקנאו אותו פלשתים. רש״י מבאר ש״עבודה רבה״ עניינה פעולה רבה, ומדייק בין ״עבודה״ המשמעה עבודה אחת לבין ״עבודה״ בדגש המשמעה פעולה מרובה. אבן עזרא מפרש ״עבודה״ - עבדים ושפחות שיעבדוהו, והוא תואר או שם. הכתוב מונה את עושרו הרב של יצחק - עדרים ורכוש ועבדים - ומציין שמתוך כך קינאו בו הפלשתים. קנאה זו היא הרקע להמשך הפרשה, שבה יסתמו הפלשתים את בארותיו ואבימלך יבקש ממנו להתרחק.
מבוסס על רש״י, אבן עזרא · נכתב ונערך במקור

כל המפרשים

רש״י

רבי שלמה יצחקי · צרפת, המאה ה־11

ועבדה רבה. פְּעֻלָּה רַבָּה בִּלְשׁוֹן לע"ז אוברי"נא, עֲבוֹדָה מַשְׁמָע עֲבוֹדָה אַחַת; עֲבֻדָּה מַשְׁמָע פְּעֻלָּה רַבָּה:

מקור: ספריא · נחלת הכלל

אונקלוס

תרגום אונקלוס · המאה ה־2

וַהֲוָה לֵהּ גֵּיתֵי עָנָא וְגֵיתֵי תוֹרִין וּפָלְחָנָא (נ''י וַעֲבוּדָה) סַגְיָא וְקַנִּיאוּ בֵהּ פְּלִשְׁתָּאֵי

מקור: ספריא · נחלת הכלל

אבן עזרא

רבי אברהם אבן עזרא · ספרד, המאה ה־12

ועבדה. עבדים ושפחות שיעבדוהו והוא תואר השם או שם כמו סגולה:

מקור: ספריא · נחלת הכלל

רמב״ן

רבי משה בן נחמן · ספרד, המאה ה־13

וַיְהִי לוֹ מִקְנֵה צֹאן וּמִקְנֵה בָקָר וַעֲבֻדָּה רַבָּה אֲתוֹנוֹת וּגְמַלִּים וַחֲמוֹרִים וַעֲבָדִים וּשְׁפָחוֹת. וְיַזְכִּיר הַכָּתוּב זֶה וְלֹא יַזְכִּיר כֶּסֶף וְזָהָב כַּאֲשֶׁר נֶאֱמַר בְּאַבְרָהָם (בראשית י"ג:ב'), בַּעֲבוּר כִּי גְּדֻלָּתוֹ אֲשֶׁר נִתְגַּדֵּל בָּהּ בְּאֶרֶץ פְּלִשְׁתִּים בַּמִּקְנֶה וּבָעֲבֻדָּה הָיְתָה, וַיְקַנְאוּ אוֹתוֹ פְּלִשְׁתִּים בָּעִנְיָן הַהוּא. וְזֶה טַעַם "כִּי עָצַמְתָּ מִמֶּנּוּ מְאֹד", אָמַר לוֹ גַּם לִי שֶׁאֲנִי הַמֶּלֶךְ אֵין בְּבֵיתִי מִקְנֶה וַעֲבֻדָּה כָּמוֹךָ, וְחֶרְפָּה הִיא לָנוּ לִהְיוֹת בֵּיתְךָ גָּדוֹל מִבֵּית הַמֶּלֶךְ:

מקור: ספריא · CC BY

רשב״ם

רבי שמואל בן מאיר · צרפת, המאה ה־12

ועבדה רבה - עבודת שדה וכרמים, כי סתם עבודה עבודת קרקע היא.

מקור: ספריא · נחלת הכלל

ספורנו

רבי עובדיה ספורנו · איטליה, המאה ה־16

וַעֲבֻדָּה רַבָּה. קַרְקַע מוּכָן לִהְיוֹת נֶעֱבָד:

וַיְקַנְאוּ אֹתוֹ פְּלִשְׁתִּים. שֶׁבְּשָׂדוֹתֵיהֶם קָרָה אָז הֵפֶךְ זֶה, שֶׁזָּרְעוּ הַרְבֵּה וְהֵבִיאוּ מְעַט.

מקור: ספריא · נחלת הכלל