בְּרֵאשִׁית כ״ה · ל״א

מכרה כיום. כְּתַרְגּוּמוֹ כְּיוֹם דִּלְהֵן, כַּיּוֹם שֶׁהוּא בָרוּר, כָךְ מְכֹר לִי מְכִירָה בְרוּרָה:

בכרתך. לְפִי שֶׁהָעֲבוֹדָה בַּבְּכוֹרוֹת, אָמַר יַעֲקֹב אֵין רָשָׁע זֶה כְדַאי שֶׁיַּקְרִיב לְהַקָּבָּ"ה:

וַאֲמַר יַעֲקֹב זַבִּין כְּיוֹם דִּלְהֵן יָת בְּכֵרוּתָךְ לִי

מכרה. בחירק כמו "שלחה הנער" (בראשית מג ח), "שכבה עמי" (בראשית לט ז), והבכורה שיקח פי שנים בממון אביו וי"א שיש לבכור לעולם מעלה על הצעיר לקום מפניו ולשרתו כבן לאב:

מִכְרָה כַיּוֹם אֶת בְּכֹרָתְךָ לִי כְּיוֹם דִּלְהֵן, כַּיּוֹם שֶׁהוּא בָרוּר כֵּן מְכֹר לִי מְכִירָה גְּמוּרָה, לְשׁוֹן רַשִׁ"י (רש"י על בראשית כ"ה:ל"א). וּפְשׁוּטוֹ כָּעֵת הַזֹּאת, וְכֵן "וְאַתָּה עֲמֹד כַּיּוֹם וְאַשְׁמִיעֲךָ אֶת דְּבַר אֱלֹהִים" (שמואל א ט כז), "אֹתוֹ כְהַיּוֹם תִּמְצְאוּן אֹתוֹ" (שם יג), "קַטֵּר יַקְטִירוּן כַּיּוֹם אֶת הַחֵלֶב" (שם ב טז), "וְלָנוּ בֹּשֶׁת הַפָּנִים כְּהַיּוֹם הַזֶּה" (דניאל ט ז). וְהַנִּרְאֶה מִדַּעַת אוּנְקְלוֹס (תרגום אונקלוס על בראשית כ"ה:ל"א) כִּי בַּעֲבוּר הֱיוֹת מְכִירַת הַבְּכוֹרָה לְאַחַר מִיתַת אֲבִיהֶם, אָמַר מִכְרָה לִי הַבְּכוֹרָה לְאֵיזֶה יוֹם שֶׁתִּפֹּל בּוֹ, וְזֶה שִׁמּוּשׁ "לְהֵן" בִּלְשׁוֹן אֲרָמִית, לְהֵן אַתְּ אָזֵל, לְאֵיזֶה מָקוֹם, מִן הֵן אַתְּ מוֹדַע לִי, וְכֵן בְּפָרָשַׁת וַיִּשְׁלַח (ב"ר עח א), וּלְהֵן אִינּוּן אָזְלִין, מִן הֵן דְּאִתְבְּרוּן, וְהוּא לָשׁוֹן מֻרְגָּל לָהֶם בִּמְקוֹמוֹת הַרְבֵּה. וּבְדָנִיֵּאל (ב יא) בְּפַתְחוּת הַלָּמֶד, כְּטַעַם אֱלָהֵן, "לָהֵן אֱלָהִין דִּי מְדָרְהוֹן עִם בִּשְׂרָא לָא אִיתוֹהִי", וְכֵן "לָהֵן מַלְכָּא מִלְכִּי יִשְׁפַּר עֲלָךְ" (שם ד כד). וְאֻנְקְלוֹס תִּרְגֵּם זוּלָתִי - "אֱלָהֵין", אֶלָּא הֵן. וּבְנֻסְחָאוֹת בְּדוּקוֹת וּמְדֻקְדָּקוֹת מִן הַתַּרְגּוּם "כְּיוֹם דִּלְהֵי", וְהוּא כְּמוֹ שֶׁפֵּרַשְׁתִּי, כִּי הֵי בִּלְשׁוֹנָם אֵיזֶה, כְּמוֹ שֶׁאוֹמֵר בַּתַּלְמוּד (ב"ק צט) הֵי רַבִּי מֵאִיר, הֵי רַבִּי יְהוּדָה (ב"ב קמא), וְזוּלָתָן. וְאֶפְשָׁר שֶׁעָשָׂה אוּנְקְלוֹס "כַּיּוֹם" כְּאִלּוּ הוּא "בַּיּוֹם", מִכְרָה בַּיּוֹם שֶׁתָּבֹא בּוֹ הַבְּכוֹרָה, כִּי כֵן מָצָאנוּ הַשִּׁמּוּשׁ הַזֶּה לַכָּ"ף "כַּאֲשֶׁר יֵלֵכוּ אֶפְרוֹשׂ עֲלֵיהֶם רִשְׁתִּי" (הושע ז יב), מִשְׁפָּטוֹ בַּאֲשֶׁר, "וְכִדְמֵי בָנַיִךְ אֲשֶׁר נָתַתְּ לָהֶם" (יחזקאל טז לו), "כִּי כְּאַרְבַּע רוּחוֹת הַשָּׁמַיִם פֵּרַשְׂתִּי אֶתְכֶם" (זכריה ב י). וְיֵשׁ אוֹמְרִים (הרד"ק בשם אביו) כִּי אֵין מְחִיר הַבְּכוֹרָה הַנָּזִיד, רַק הַכָּתוּב יְסַפֵּר כִּי בְּבַקְּשׁוֹ לֶאֱכֹל וְהוּא עָיֵף אָמַר לוֹ יַעֲקֹב מְכֹר לִי בְּכוֹרָתְךָ בְּכֶסֶף וְאַחַר כָּךְ אֱכֹל, וְעָנָה לוֹ בְּפַחֲזוּתוֹ עַל הָאֲכִילָה, לָמָּה זֶּה לִי בְּכוֹרָה, הֲרֵי הִיא מְכוּרָה לְךָ, וְנִשְׁבַּע עָלֶיהָ, וַיֵּשְׁבוּ לֶאֱכֹל וְלִשְׁתּוֹת, וְהַכָּתוּב לֹא פֵּרֵשׁ הַמְּחִיר. וְאֵין זוֹ דַּעְתִּי:

מכרה כיום - כלומר: לאלתר, מיד מכור לי חלק בכורתך הראוי לך, בממון אבי בממון שאתן לך, ואח"כ אתן לך המאכל לעדות ולקיום, כדרך שמצינו ויאכלו שם על הגל לקיום ברית בין לבן ליעקב.

מִכְרָה כַיּוֹם. כִּי בִּהְיוֹת הַיּוֹם כָּל מְגַמַּת פָּנֶיךָ אֶל מְלַאכְתְּךָ בְּאֹפֶן שֶׁאַתָּה כָּל כָּךְ עָיֵף שֶׁאֵינְךָ מַכִּיר הַנָּזִיד, אֵין סָפֵק שֶׁלֹּא תוּכַל לְהִתְעַסֵּק בְּעִנְיְנֵי הַבְּכוֹרָה לְשָׁרֵת לָאֵל יִתְבָּרַךְ וְלַעֲשׂוֹת אֶת הָרָאוּי לַבְּכוֹר.

מכרה כיום פרש״‎י וכו׳‎ כדאמר כהן שהרג את הנפש לא ישא את כפיו, וכל שכן שלא יעבוד עבודה ובאותו זמן העבודה היתה בבכורות. ד״‎א אמר יעקב חייב אדם בכבוד אחיו הגדול ממנו, ורשע זה אינו ראוי לכבוד. כיום של עכשיו שעדיין אין העבודה נוהגת אבל לעתיד שהעבודה בבכורות אין אדם רשאי לקנות בכורה. ד״‎א מכרה כיום לאלתר כמו שהיום הזה לאלתר הוא. פירוש מיד מכור לי בדמים שאתן לך חלק בכורתך הראוי לך מממון אבי. ד״‎א כיום לפי מה שהיא שוה היום והוא דבר מועט שהרי כמה נולדות יש לבא בדבר.

מִכְרָה כַיּוֹם אֶת בְּכֹרָתְךָ לִי. בְּמַסֶּכֶת סַנְהֶדְרִין פֶּרֶק חֵלֶק (קי:) ר׳ עֲקִיבָא אוֹמֵר עֲשֶׂרֶת הַשְּׁבָטִים אֵינָן עֲתִידִין לַחֲזוֹר, שֶׁנֶּאֱמַר (דברים כט כז) ״וַיַּשְׁלִכֵם אֶל אֶרֶץ אַחֶרֶת כַּיּוֹם הַזֶּה״, מַה הַיּוֹם הוֹלֵךְ וְאֵינוֹ חוֹזֵר, כָּךְ עֲשֶׂרֶת הַשְּׁבָטִים. כָּךְ אָמַר יַעֲקֹב ״מִכְרָה כַיּוֹם״ שֶׁלֹּא תַּחֲזֹר בְּךָ, כַּיּוֹם הַזֶּה שֶׁהוֹלֵךְ וְאֵינוֹ חוֹזֵר, כָּךְ אַתָּה לֹא תַּחֲזֹר בְּךָ, וְכֵן ״הִשָּׁבְעָה לִּי כַּיּוֹם״. וְיֵשׁ אוֹמְרִים שֶׁאָמַר ״מִכְרָה כַיּוֹם״ כְּפִי מַעֲלַת הַבְּכוֹרָה בְּאוֹתוֹ יוֹם, כִּי בַּזְּמַן הַהוּא עִקַּר מַעֲלַת הַבְּכוֹרָה מַה שֶּׁהָעֲבוֹדָה בַּבְּכוֹרוֹת, וְהָעֲבוֹדָה הָיְתָה קַלָּה בְּעֵינֵי עֵשָׂו לְהוֹצִיאָהּ מִתַּחַת יָדוֹ. עַל כֵּן אָמַר ״כַיּוֹם״, כְּקוֹנֶה דָּבָר הַשַּׁיָּךְ גַּם בַּיּוֹם הַהוּא, וְזֶהוּ הָעֲבוֹדָה, לְאַפּוּקֵי הַיְרֻשָּׁה עֲדַיִן לֹא בָּאָה לָעוֹלָם, כִּי מַה שֶּׁיִּהְיֶה מִי יַגִּיד לוֹ.

וּבְתוֹלְדוֹת יִצְחָק וְכֵן בְּסֵפֶר עוֹלַת שַׁבָּת מָצָאתִי שֶׁאָמַר ״מִכְרָה כַּיּוֹם״ - כְּמוֹ שֶׁהַבְּכוֹרָה שָׁוָה הַיּוֹם, כִּי אֵין זְמַן לְקִיחַת פִּי שְׁנַיִם בְּנִכְסֵי אָבִיו כִּי אִם אַחַר מוֹת אָבִיו, וְאוּלַי לֹא יִהְיֶה לְיִצְחָק שׁוּם נְכָסִים בַּזְּמַן הַהוּא, וְאִם כֵּן אֵין הַבְּכוֹרָה שָׁוָה כְּלוּם, עַל כֵּן דִּין לִמְכֹּר הַבְּכוֹרָה בְּדָבָר מוּעָט, כְּקוֹנֶה דָּבָר שֶׁהוּא בְּסָפֵק, כִּי שֶׁמָּא יִהְיוּ לְיִצְחָק נְכָסִים אוֹ לֹא יִהְיֶה. לָכֵן לֹא תִּהְיֶה הַמְּכִירָה כְּקוֹנֶה לְמָחָר, כִּי אִם כְּקוֹנֶה הַיּוֹם. וּלְכָל פֵּרוּשִׁים אֵלּוּ קָשֶׁה, מַהוּ ״כַּיּוֹם״? הֲוָה לֵיהּ לְמֵימַר ״כְּהַיּוֹם״! וּמַה שֶּׁכָּתַבְתִּי הוּא הָעִקָּר. דָּבָר אַחֵר: לְפִי שֶׁאֵין אָדָם מַקְנֶה דָּבָר שֶׁלֹּא בָּא לָעוֹלָם, עַל כֵּן אָמַר ״מִכְרָה כַיּוֹם״ - רוֹצֶה לוֹמַר מֵהַיּוֹם וּלְאַחַר מִיתָה, וְ״הִשָּׁבְעָה לִּי כַּיּוֹם״ - שֶׁלֹּא תַּחֲזֹר בְּךָ מִצַּד שֶׁלֹּא הָיָה הַדָּבָר בָּעוֹלָם, כִּי אִם כְּמוֹכֵר מֵהַיּוֹם וּכְאִלּוּ יֶשְׁנוֹ בְּעַיִן בְּיוֹם זֶה. וְלְדִבְרֵי הַמְפָרְשִׁים שֶׁהִזְכַּרְנוּ לֹא יִתְיַשֵּׁב כְּלָל אֲמִירָתוֹ ״הִשָּׁבְעָה לִּי כַּיּוֹם״.

וַיֹּאמֶר יַעֲקֹב מִכְרָה כַיּוֹם וְגוֹ׳. צָרִיךְ לָדַעַת אָמְרוֹ כַיּוֹם שֶׁאֵין לָהּ מַשְׁמָעוּת. וְנִרְאֶה כִּי לֶהֱיוֹת כִּי בְּכוֹרָה זוֹ שֶׁקּוֹנֶה מִמֶּנּוּ יֵשׁ בָּהּ פְּרָטִים שֶׁאֵינָם בַּמְּצִיאוּת אֶלָּא בְּמוֹת אָבִיו, וְהֵם דְּבָרִים שֶׁלֹּא בָּאוּ לָעוֹלָם, וּכְפִי תּוֹרָתֵנוּ הַקְּדוֹשָׁה אֵין אָדָם מַקְנֶה דָּבָר שֶׁלֹּא בָּא לָעוֹלָם, לָזֶה נִתְחַכֵּם לוֹמַר ״כַיּוֹם״ כְּדֵי שֶׁתִּתְקַיֵּם הַמְּכִירָה. וְהוּא עַל פִּי מַה שֶׁאָמְרוּ בְּמַסֶּכֶת מְצִיעָא דַּף ט״ז וּפְסָקוּהוּ הַפּוֹסְקִים (חושן משפט סימן רי״א סעיף ב׳): הַצַּיָּד עָנִי שֶׁאֵין לוֹ מַה יֹאכַל שֶׁאָמַר ״מַה שֶׁיַּעֲלֶה בִּמְצוּדָתִי הַיּוֹם מָכוּר לְךָ״ - מִמְכָּרוֹ קַיָּם, וְהַטַּעַם מִשּׁוּם כְּדֵי חַיָּיו. וְכָתְבוּ הַגְּאוֹנִים שֶׁאֵין הַטַּעַם תָּלוּי בְּאוֹמֵר ״הַיּוֹם״ אֶלָּא הוּא הַדִּין יוֹם אַחֵר מִמְכָּרוֹ קַיָּם, מִטַּעַם כְּדֵי חַיָּיו, וְלֹא אָמְרוּ ״הַיּוֹם״ אֶלָּא לִשְׁלֹל מַה שֶׁיַּעֲלֶה בִּמְצוּדָתוֹ שְׁלֹשִׁים יוֹם אוֹ שָׁנָה שֶׁהוּא יוֹתֵר מִכְּדֵי מִחְיַת יוֹם אֶחָד, אֲבָל מִחְיַת יוֹם אֶחָד בְּכָל מְצִיאוּת שֶׁיִּהְיֶה קַיָּם. וְהוּא אָמְרוֹ מִכְרָה כַיּוֹם, פֵּרוּשׁ כְּדִין יוֹם, שֶׁהֲרֵי עָיֵף הָיָה וּמִשּׁוּם כְּדֵי חַיָּיו מִמְכָּרוֹ מִמְכָּר הֲגַם שֶׁהוּא דָּבָר שֶׁלֹּא בָּא לָעוֹלָם. וְזוּלַת מְצִיאוּת זֶה אֵין דִּין שֶׁיָּכוֹל לִזְכּוֹת בְּמֶכֶר הַבְּכוֹרָה. וְהִצְדִּיק עֵשָׂו דִּבְרֵי יַעֲקֹב כְּאָמְרוֹ הִנֵּה הוּא הוֹלֵךְ לָמוּת וְאֵין לְךָ תַּקָּנַת מִשּׁוּם כְּדֵי חַיָּיו גְּדוֹלָה מִזּוֹ.