בְּרֵאשִׁית כ״ה · י״א

וַיְהִ֗י אַחֲרֵי֙ מ֣וֹת אַבְרָהָ֔ם וַיְבָ֥רֶךְ אֱלֹהִ֖ים אֶת־יִצְחָ֣ק בְּנ֑וֹ וַיֵּ֣שֶׁב יִצְחָ֔ק עִם־בְּאֵ֥ר לַחַ֖י רֹאִֽי׃ {פ}

הפסוק מוצג עם ניקוד וטעמים

טקסט הפסוק: Miqra according to the Masorah (ויקיטקסט). מקרא על פי המסורה, ויקיטקסט · רישיון CC BY-SA · השינויים שנעשו בטקסט וכתב הוויתור

במילים פשוטות

לאחר מות אברהם בירך אלוהים את יצחק, ויצחק ישב אצל באר לחי רואי. רש״י מסביר שהברכה הייתה תנחומי אבלים שניחם הקדוש ברוך הוא את יצחק, ומביא טעם נוסף: אף שמסר הקדוש ברוך הוא את הברכות לאברהם, נתיירא אברהם לברך את יצחק מפני שצפה את עשו עתיד לצאת ממנו, ואמר יבוא בעל הברכות ויברך את אשר ייטב בעיניו. הרמב״ן מבאר שיצחק ישב סמוך לבאר לחי רואי, ואולי מפני שלא היה מקום יישוב נטה שם את אוהלו. הכתוב פותח את תקופת יצחק כיורשו של אברהם.
מבוסס על רש״י, רמב״ן · נכתב ונערך במקור

כל המפרשים

רש״י

רבי שלמה יצחקי · צרפת, המאה ה־11

ויהי אחרי מות אברהם ויברך וגו'. נִחֲמוֹ תַּנְחוּמֵי אֲבֵלִים. דָּ"אַ אַעַ"פִּ שֶׁמָּסַר הַקָּבָּ"ה אֶת הַבְּרָכוֹת לְאַבְרָהָם, נִתְיָרֵא לְבָרֵךְ אֶת יִצְחָק מִפְּנֵי שֶׁצָּפָה אֶת עֵשָׂו יוֹצֵא מִמֶּנוּ, אָמַר יָבֹא בַּעַל הַבְּרָכוֹת וִיבָרֵךְ אֵת אֲשֶׁר יִיטַב בְּעֵינָיו, וּבָא הַקָּבָּ"ה וּבֵרְכוֹ (סוטה י"ד):

Pentateuch with Rashi's commentary by M. Rosenbaum and A.M. Silbermann, 1929-1934

אונקלוס

תרגום אונקלוס · המאה ה־2

וַהֲוָה בָּתַר דְּמִית אַבְרָהָם וּבָרֵךְ יְיָ יָת יִצְחָק בְּרֵהּ וִיתֵב יִצְחָק עִם בֵּירָא דְמַלְאָךְ קַיָּמָא אִתְחֲזֵי עֲלַהּ

Onkelos Genesis

רמב״ן

רבי משה בן נחמן · ספרד, המאה ה־13

וַיֵּשֶׁב יִצְחָק עִם בְּאֵר לַחַי רֹאִי קָרוֹב אֶל הַמָּקוֹם הַהוּא, אוֹ בַּעֲבוּר שֶׁאֵינֶנּוּ עִיר אָמַר כִּי נָטָה אָהֳלוֹ אֵצֶל הַבְּאֵר:

Vocalized Edition · ספריא · CC BY

חזקוני

רבי חזקיה בן מנוח · צרפת, המאה ה־13

ויהי אחרי מות אברהם פרש״‎י אעפ״‎י שמסר הקב״‎ה את הברכות לאברהם וכו׳‎ וא״‎ת הרי לעיל לאלתר פרש״‎י אמר רבי נחמיה ברכה דיאתיקי כו׳‎ אלא יש לומר אעפ״‎י שאברהם מסרם ליצחק לא ברכו אברהם.

Chizkuni

כלי יקר

רבי שלמה אפרים מלונצ׳יץ · המאה ה־16

וַיְבָרֶךְ אֱלֹהִים אֶת יִצְחָק בְּנוֹ. לֹא רָצָה לְבָרְכוֹ בְּחַיֵּי אַבְרָהָם, לְפִי שֶׁכְּבָר אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְאַבְרָהָם ״וֶהְיֵה בְּרָכָה״ (בראשית יב:ב), הַבְּרָכוֹת מְסוּרוֹת בְּיָדְךָ, וְאֵיךְ יִקַּח הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מִיָּדוֹ מַה שֶּׁכְּבָר נָתַן לוֹ? וְאַבְרָהָם לֹא רָצָה לְבָרֵךְ אֶת יִצְחָק, כִּי הָיָה יָרֵא פֶּן יִהְיֶה גַּם עֵשָׂו בִּכְלַל הַבְּרָכָה. וְיַעַן כִּי לֹא פֵרֵשׁ בַּמִּקְרָא בַּמֶּה בֵּרְכוֹ, וְעוֹד מִלַּת ״בְּנוֹ״ מְיֻתֶּרֶת, וְכִי עֲדַיִן לֹא יָדַעְנוּ שֶׁיִּצְחָק הָיָה בְּנוֹ, נוּכַל לוֹמַר שֶׁבֵּרְכוֹ שֶׁיִּהְיֶה בְּנוֹ לְכָל דָּבָר הוּא לְבַדּוֹ וְלֹא בְּנֵי הַפִּילַגְשִׁים, כִּי הֵמָּה דּוֹמִים כְּאִלּוּ אֵינָן בָּנָיו, רַק יִצְחָק לְבַדּוֹ יִקָּרֵא בְּנוֹ וְלוֹ מִשְׁפַּט הַיְרֻשָּׁה.

Vocalized Edition