וַיְבִאֶ֣הָ יִצְחָ֗ק הָאֹ֙הֱלָה֙ שָׂרָ֣ה אִמּ֔וֹ וַיִּקַּ֧ח אֶת־רִבְקָ֛ה וַתְּהִי־ל֥וֹ לְאִשָּׁ֖ה וַיֶּאֱהָבֶ֑הָ וַיִּנָּחֵ֥ם יִצְחָ֖ק אַחֲרֵ֥י אִמּֽוֹ׃ {פ}

האהלה שרה אמו. וַיְבִיאֶהָ הָאֹהֱלָה וְנַעֲשֵׂית דֻּגְמַת שָׂרָה אִמּוֹ, כְּלוֹמַר וַהֲרֵי הִיא שָׂרָה אִמּוֹ, שֶׁכָּל זְמַן שֶׁשָּׂרָה קַיֶּמֶת הָיָה נֵר דָּלוּק מֵעֶרֶב שַׁבָּת לְעֶרֶב שַׁבָּת וּבְרָכָה מְצוּיָה בָּעִסָּה וְעָנָן קָשׁוּר עַל הָאֹהֶל, וּמִשֶּׁמֵּתָה פָּסְקוּ, וּכְשֶׁבָּאת רִבְקָה חָזְרוּ (בראשית רבה):

אחרי אמו. דֶּרֶךְ אֶרֶץ כָּל זְמַן שֶׁאִמּוֹ שֶׁל אָדָם קַיֶּמֶת, כָּרוּךְ הוּא אֶצְלָהּ; וּמִשֶּׁמֵּתָה, הוּא מִתְנַחֵם בְּאִשְׁתּוֹ:

וְאַעֲלַהּ יִצְחָק לְמַשְׁכְּנָא וַחֲזָא וְהָא תַקְּנִין עוֹבָדָהָא כְּעוֹבָדֵי שָׂרָה אִמֵּהּ וּנְסֵיב יָת רִבְקָה וַהֲוַת לֵהּ לְאִנְּתּוּ וּרְחִימַהּ וְאִתְנְחֵם יִצְחָק בָּתַר דְּמִיתַת אִמֵּהּ

האהלה שרה אמו. דרך קצרה, האהלה אהל שרה אמו, וכן "הנבואה עודד הנביא" (דה"ב טו ח) "כסאך אלהים" (תהלים מה ז):

וַיְבִאֶהָ יִצְחָק הָאֹהֱלָה שָׂרָה אִמּוֹ חָסֵר הַנִּסְמָךְ, וְכָמוֹהוּ רַבִּים. וְטַעַם הַכָּתוּב כִּי יְסַפֵּר בַּכָּבוֹד שֶׁנָּהַג יִצְחָק בְּאִמּוֹ, כִּי מֵעֵת שֶׁמֵּתָה שָׂרָה לֹא נָטוּ אָהֳלָהּ, כִּי אָמְרוּ לֹא תָּבֹא אִשָּׁה אַחֶרֶת אֶל אֹהֶל הַגְּבִירָה הַנִּכְבֶּדֶת, וְכַאֲשֶׁר רָאָה רִבְקָה הֱבִיאָהּ אֶל הָאֹהֶל הַהוּא לִכְבוֹדָהּ, וְשָׁם לְקָחָהּ. וְזֶה טַעַם "וַיֶּאֱהָבֶהָ וַיִּנָּחֵם", יִרְמֹז שֶׁהָיָה מִצְטַעֵר מְאֹד עַל אִמּוֹ וְרָחַק מִמֶּנּוּ מְנַחֵם, עַד שֶׁנִּחַם בְּאִשְׁתּוֹ בְּאַהֲבָתוֹ אוֹתָהּ, כִּי מָה טַעַם שֶׁיַּזְכִּיר הַכָּתוּב אַהֲבַת הָאִישׁ בְּאִשְׁתּוֹ. וְאוּנְקְלוֹס (תרגום אונקלוס על בראשית כ"ד:ס"ז) פֵּרֵשׁ, וַיְבִיאֶהָ יִצְחָק הָאֹהֱלָה וְהִנֵּה הִיא שָׂרָה אִמּוֹ, וְלָכֵן הִזְכִּיר הָאַהֲבָה, כִּי מִפְּנֵי צִדְקָתָהּ וְכִשְׁרוֹן מַעֲשֶׂיהָ אֲהֵבָהּ וְנִחַם בָּהּ. וְכָךְ הִזְכִּירוּ בִּבְרֵאשִׁית רַבָּה (בראשית רבה ס':ט"ז), עַד שֶׁלֹּא מֵתָה שָׂרָה הָיְתָה בְּרָכָה מְצוּיָה בָּעִסָּה:

וַיִּנָּחֵם יִצְחָק אַחֲרֵי אִמּוֹ. כִּי עַד הֵנָּה לֹא קִבֵּל עָלֶיהָ תַּנְחוּמִין לַחֲשִׁיבוּתָהּ:

ויביאה, האהלה שרה אמו כל תיבה הצריכה למ״‎ד בתחלה הטיל לה כו׳‎ פי׳‎ הביאה אל האהל המבורר שהיא של שרה אמו.

שרה אמו פרש״‎י כל זמן שהיתה קימת היה נר דלוק מערב שבת לערב שבת וברכה מצויה בעיסה וענן קשור על האהל, כנגד קיום מצות נדה חלה הדלקת הנר, ענן קשור הוא דוגמת נדה שהענין שלהם חוזר ושוב פוסק וחוזר.

וינחם יצחק אחרי אמו אחרי שהיתה דומה לאמו במעשיה.