בְּרֵאשִׁית כ״ד · נ״ז

וַיֹּאמְר֖וּ נִקְרָ֣א לַֽנַּעֲרָ֑ וְנִשְׁאֲלָ֖ה אֶת־פִּֽיהָ׃

במילים פשוטות

המשפחה אומרת: נקרא לנערה ונשאלה את פיה. רש״י מבאר שמכאן שאין משיאין את האישה אלא מדעתה. רשב״ם מסביר שישאלו אותה אם תרצה להתעכב ימים או עשור כדבריהם, או ללכת מיד כדברי העבד. ספורנו מבאר ש״נשאלה את פיה״ פירושו אם תסבול דעתה ללכת עתה עמו. בפשט הפסוק, כאשר נתגלעה מחלוקת בין המשפחה לעבד בעניין מועד היציאה, מחליטים לפנות אל רבקה עצמה ולשמוע את רצונה. הכתוב מלמד עיקרון חשוב - שאין להשיא אישה בעל כורחה אלא מדעתה ובהסכמתה - ורבקה עצמה תכריע את השאלה של מתי לצאת לדרך.
מבוסס על רש״י, רשב״ם, ספורנו · נכתב ונערך במקור

כל המפרשים

רש״י

רבי שלמה יצחקי · צרפת, המאה ה־11

ונשאלה את פיה. מִכָּאן שֶׁאֵין מַשִּׂיאִין אֶת הָאִשָּׁה אֶלָּא מִדַּעְתָּהּ (בראשית רבה):

מקור: ספריא · נחלת הכלל

אונקלוס

תרגום אונקלוס · המאה ה־2

וַאֲמַרוּ נִקְרֵי לְעוּלֶמְתָּא וְנִשְׁמָע מַה דְּהִיא אָמְרָה

מקור: ספריא · נחלת הכלל

רשב״ם

רבי שמואל בן מאיר · צרפת, המאה ה־12

נקרא לנערה - אם תרצה להתעכב ימים או עשור כדברינו, או מיד לילך כדברך.

מקור: ספריא · נחלת הכלל

ספורנו

רבי עובדיה ספורנו · איטליה, המאה ה־16

וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. אִם יִסְבּוֹל דַּעְתָּהּ לָלֶכֶת עַתָּה עִמְּךָ.

מקור: ספריא · נחלת הכלל