בְּרֵאשִׁית כ״ד · נ״ז

וַיֹּאמְר֖וּ נִקְרָ֣א לַֽנַּעֲרָ֑ וְנִשְׁאֲלָ֖ה אֶת־פִּֽיהָ׃

טקסט הפסוק: Miqra according to the Masorah (ויקיטקסט). מקרא על פי המסורה, ויקיטקסט · רישיון CC BY-SA · השינויים שנעשו בטקסט וכתב הוויתור

במילים פשוטות

המשפחה אומרת: נקרא לנערה ונשאלה את פיה. רש״י מבאר שמכאן שאין משיאין את האישה אלא מדעתה. רשב״ם מסביר שישאלו אותה אם תרצה להתעכב ימים או עשור כדבריהם, או ללכת מיד כדברי העבד. ספורנו מבאר ש״נשאלה את פיה״ פירושו אם תסבול דעתה ללכת עתה עמו. בפשט הפסוק, כאשר נתגלעה מחלוקת בין המשפחה לעבד בעניין מועד היציאה, מחליטים לפנות אל רבקה עצמה ולשמוע את רצונה. הכתוב מלמד עיקרון חשוב - שאין להשיא אישה בעל כורחה אלא מדעתה ובהסכמתה - ורבקה עצמה תכריע את השאלה של מתי לצאת לדרך.

מבוסס על רש״י, רשב״ם, ספורנו · נכתב ונערך במקור