בְּרֵאשִׁית כ״ד · נ״א

הִנֵּֽה־רִבְקָ֥ה לְפָנֶ֖יךָ קַ֣ח וָלֵ֑ךְ וּתְהִ֤י אִשָּׁה֙ לְבֶן־אֲדֹנֶ֔יךָ כַּאֲשֶׁ֖ר דִּבֶּ֥ר יְהֹוָֽה׃

במילים פשוטות

המשפחה אומרת: הנה רבקה לפניך, קח ולך, ותהי אישה לבן אדוניך כאשר דיבר ה'. אבן עזרא מבאר ש״דיבר ה'״ פירושו גזר. ספורנו מוסיף ש״קח ולך״ פירושו אפילו בלי רשותנו, ״כאשר דיבר ה'״ - שגזר בת פלוני לפלוני ונתן אות על רצונו בזה. בפשט הפסוק, המשפחה מוסרת את רבקה לעבד ומסכימה במפורש שתהיה אישה ליצחק, מתוך הכרה שזהו רצון ה'. לאחר שהודו שהדבר יצא מאת ה', המשפחה נותנת את הסכמתה המלאה לשידוך ומעמידה את רבקה לרשות העבד, בביטחון שהנישואין הללו הם קיום של גזרה אלוקית שנתגלתה בכל מהלך הדברים.
מבוסס על אבן עזרא, ספורנו · נכתב ונערך במקור

כל המפרשים

אונקלוס

תרגום אונקלוס · המאה ה־2

הָא רִבְקָה קֳדָמָךְ דְּבַר וְאֵיזִיל וּתְהֵי אִתְּתָא לְבַר רִבּוֹנָךְ כְּמָא דִּי מַלֵּל יְיָ

מקור: ספריא · נחלת הכלל

אבן עזרא

רבי אברהם אבן עזרא · ספרד, המאה ה־12

דבר ד'. גזר, וכן "בדבר ד' שמים נעשו" (תהלים לג ו), או הוכיח בחלום:

מקור: ספריא · נחלת הכלל

ספורנו

רבי עובדיה ספורנו · איטליה, המאה ה־16

קַח וָלֵךְ. גַּם בִּלְתִּי רְשׁוּתֵנוּ:

כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר ה'. שֶׁגָּזַר "בַּת פְּלוֹנִי לִפְלוֹנִי", שֶׁהֲרֵי נָתַן אוֹת עַל רְצוֹנוֹ בָּזֶה.

מקור: ספריא · נחלת הכלל