וַתֹּ֣אמֶר אֵלָ֔יו גַּם־תֶּ֥בֶן גַּם־מִסְפּ֖וֹא רַ֣ב עִמָּ֑נוּ גַּם־מָק֖וֹם לָלֽוּן׃

מספוא. כָּל מַאֲכַל הַגְּמַלִים קָרוּי מִסְפּוֹא, כְּגוֹן תֶּבֶן וּשְׂעוֹרִים:

וַאֲמֶרֶת לֵהּ אַף תִּבְנָא אַף כִּסָּתָא סַגִּי עִמָּנָא אַף אָתַר כָּשַׁר לִמְבָת

גם תבן - שלא שאלת גם מקום ללון ששאלת. דרך המקרא לכפול גם, כמו: גם לי גם לך.

גַּם תֶּבֶן גַּם מִסְפּוֹא. לֹא מָקוֹם לַגְּמַלִּים בִּלְבַד, אֲבָל יֵשׁ גַּם תֶּבֶן וּמִסְפּוֹא לְפַרְנְסָם.

גַּם מָקוֹם לָלוּן. בַּעַדְךָ וּבְעַד אֲנָשֶׁיךָ:

גם תבן גם מספוא שלא שאלת, גם מקום ששאלת. גם לרבות צרכו וצורך האנשים אשר אתו.

ללון עצמכם כמו לדון לשוב לקום לומר אין שום פונדק מיוחד להתאכסן בו אדם ברגילות אבל יש לו מקום להתלונן עמו.