בְּרֵאשִׁית כ״ד · י״א

וַיַּבְרֵ֧ךְ הַגְּמַלִּ֛ים מִח֥וּץ לָעִ֖יר אֶל־בְּאֵ֣ר הַמָּ֑יִם לְעֵ֣ת עֶ֔רֶב לְעֵ֖ת צֵ֥את הַשֹּׁאֲבֹֽת׃

במילים פשוטות

העבד מבריך את הגמלים מחוץ לעיר אל באר המים, לעת ערב, בעת שהשואבות יוצאות. רש״י מבאר ש״ויברך״ פירושו שהרביץ את הגמלים על ברכיהם. רשב״ם וחזקוני מסבירים שלגמל שני ברכיים זו על גבי זו, וצריך להבריכו פעמיים קודם שישתה מפני גובהו. בפשט הפסוק, העבד מגיע לבאר בשעה שבה נשות העיר יוצאות לשאוב מים לעת ערב, והוא בוחר במקום ובזמן המתאימים כדי לפגוש את הבחורות של המקום. הבאר משמשת נקודת מפגש טבעית, ושם יבחן את הנערה הראויה לבן אדוניו.
מבוסס על רש״י, רשב״ם, חזקוני · נכתב ונערך במקור

כל המפרשים

רש״י

רבי שלמה יצחקי · צרפת, המאה ה־11

ויברך הגמלים. הִרְבִּיצָם:

מקור: ספריא · נחלת הכלל

אונקלוס

תרגום אונקלוס · המאה ה־2

וְאַשְׁרֵי גַּמְלַיָּא מִבָּרָא לְקַרְתָּא לִבְאֵרָא דְמַיָּא לְעִדַּן רַמְשָׁא לְעִדַּן דְּנַפְקַן מַלְיָתָא

מקור: ספריא · נחלת הכלל

אבן עזרא

רבי אברהם אבן עזרא · ספרד, המאה ה־12

ויברך הגמלים. הבריכם על ברכיהם:

מקור: ספריא · נחלת הכלל

רשב״ם

רבי שמואל בן מאיר · צרפת, המאה ה־12

ויברך הגמלים - שני ברכים יש לגמל זה על גב זה וצריך להבריכו פעמים קודם שישתה מפני גובהו. והוא שאמרו חכמים בשחיטת חולין, וכנגדו בגמל ניכר.

מקור: ספריא · נחלת הכלל

חזקוני

רבי חזקיה בן מנוח · צרפת, המאה ה־13

ויברך הגמלים שני ברכים יש לו זה למעלה מזה וצריך להבריכו שני פעמים קודם שישחה, והוא ששנינו בחולין וכנגדו בגמל ניכר.

מקור: ספריא · נחלת הכלל