התחילו ללמודמגמלי אדוניו. נִכָּרִין הָיוּ מִשְּׁאָר גְּמַלִּים, שֶׁהָיוּ יוֹצְאִין זְמוּמִין מִפְּנֵי הַגֶּזֶל, שֶׁלֹּא יִרְעוּ בִשְׂדוֹת אֲחֵרִים (בראשית רבה):
וכל טוב אדוניו בידו. שְׁטָר מַתָּנָה כָּתַב לְיִצְחָק עַל כָּל אֲשֶׁר לוֹ, כְּדֵי שֶׁיִּקְפְּצוּ לִשְׁלֹחַ לוֹ בִּתָּם (בראשית רבה):
ארם נהרים. בֵּין שְׁתֵּי נְהָרוֹת יוֹשֶׁבֶת:
וּדְבַר עַבְדָא עַשְׂרָא גַּמְלִין מִגַּמְלֵי רִבּוֹנֵהּ וַאֲזַל וְכָל שְׁפַר רִבּוֹנֵהּ בִּידֵהּ וְקָם וַאֲזַל לַאֲרָם דִּי עַל פְּרַת לְקַרְתָּא דְנָחוֹר
וְכָל טוּב אֲדֹנָיו בְּיָדוֹ לְשׁוֹן רַשִׁ"י (רש"י על בראשית כ"ד:י') שְׁטַר מַתָּנָה שֶׁכָּתַב לוֹ כָּל אֲשֶׁר לוֹ כְּדֵי שֶׁיִּקְפְּצוּ לִשְׁלֹחַ לוֹ בִּתָּם. וְכֵן בִּבְרֵאשִׁית רַבָּה (בראשית רבה נ"ט:י"א), דְּיַתִּיקִי. וּלְדַעַת זוֹ מָה שֶׁכָּתוּב (בראשית כ"ה:ה') "וַיִּתֵּן אַבְרָהָם אֶת כָּל אֲשֶׁר לוֹ לְיִצְחָק", לוֹמַר שֶׁהֶחֱזִיק אוֹתוֹ בַּנְּכָסִים בִּשְׁעַת פְּטִירָתוֹ שֶׁלֹּא יְעַרְעֲרוּ בּוֹ, כְּמוֹ שֶׁאָמַר "וַיְשַׁלְּחֵם מֵעַל יִצְחָק בְּנוֹ בְּעוֹדֶנּוּ חַי", וְאִם כֵּן תִּהְיֶה מִלַּת הַלְּקִיחָה מוֹשֶׁכֶת "וְכָל טוּב אֲדֹנָיו בְּיָדוֹ" לָקַח בְּיָדוֹ, אוֹ וַיִּקַּח הָעֶבֶד עֲשָׂרָה גְמַלִּים וְכָל טוּב אֲדֹנָיו בְּיָדוֹ וַיֵּלֶךְ. וַאֲחֵרִים מְפָרְשִׁים כִּי הָעֶבֶד כַּאֲשֶׁר נִשְׁבַּע מִיָּד הָלַךְ מֵעַצְמוֹ וְלָקַח עֲשָׂרָה גְמַלִּים מִגְּמַלֵּי אֲדֹנָיו, כִּי כָל טוּב אֲדוֹנָיו הָיָה בְּיָדוֹ וְהוּא פָּקִיד וְנָגִיד עַל הַכֹּל לָקַחַת מִמֶּנּוּ כַּאֲשֶׁר יִרְצֶה, כְּמוֹ שֶׁאָמַר (בראשית כ"ד:ב') "הַמּוֹשֵׁל בְּכָל אֲשֶׁר לוֹ". וְהַנָּכוֹן בְּעֵינַי כִּי טַעַם הַפָּסוּק הַזֶּה כְּטַעַם הַכָּתוּב בַּחֲזָאֵל (מלכים ב ח ט) "וַיֵּלֶךְ חֲזָאֵל לִקְרָאתוֹ וַיִּקַּח מִנְחָה בְיָדוֹ וְכָל טוּב דַּמֶּשֶׂק מַשָּׂא אַרְבָּעִים גָּמָל", אַף כָּאן אָמַר כִּי לָקַח כָּל טוּב אֲדוֹנָיו בְּיָדוֹ מַשָּׂא עֲשָׂרָה גְּמַלִּים. וְהָעִנְיָן כִּי כָל הַטּוֹב וְהַמְּעֻלֶּה בַּמִּינִים הָהֵם, פֵּרוֹת וּמִגְדָּנוֹת מִכָּל הַנִּמְצָא בְּדַמֶּשֶׂק אוֹ בְּבֵית אֲדוֹנָיו, לָקְחוּ מַשָּׂא הַגְּמַלִּים וְהוֹלִיכוּ מִנְחָה בְּיָדָם. וְכֵן (בראשית מ"ה:כ"ג) "עֲשָׂרָה חֲמֹרִים נֹשְׂאִים מִטּוּב מִצְרָיִם", וְהַמִּקְרָאוֹת יְקַצְּרוּ לְשׁוֹנָם בַּמּוּבָן:
וכל טוב אדוניו - האנשים החשובים של בית אברהם הוא שנאמר לפנינו: והאנשים אשר עמו.
וַיִּקַּח הָעֶבֶד כּוּ' וַיֵּלֶךְ. נָטַל רְשׁוּת מֵאֲדוֹנָיו לָלֶכֶת, אַחַר שֶׁהֵכִין אֶת הַגְּמַלִּים, וַיֵּלֶךְ מִלִּפְנֵי אֲדוֹנָיו.
וְכָל טוּב אֲדוֹנָיו בְּיָדוֹ. וְנָטַל עִמּוֹ כְּלֵי כֶסֶף וּכְלֵי זָהָב וּבְגָדִים, וְלֹא הֻצְרַךְ בָּזֶה לִטּוֹל רְשׁוּת כִּי הַכֹּל הָיָה בְּיָדוֹ לַעֲשׂוֹת בּוֹ כִּרְצוֹנוֹ.
וַיָּקָם וַיֵּלֶךְ. לְדַרְכּוֹ.
ויקח העבד היכולת בידו, שהרי וכל טוב אדניו בידו.
עשרה גמלים להרכיב עליהם עשרה אנשים לברך ברכת אירוסין ונשואין.
מגמלי אדניו מן המובחרים שבהן מאותן שגדלו בביתו.
וכל טוב אדניו בידו י״מ שהוא חסר מ״ם ומוסב אל מ״ם של מגמלי פי׳ ומכל טוב אדוניו עם העשרה גמלים כדכתיב כלי כסף וכלי זהב ומגדנות. וכל כך כדי להמשיך אליו לב רואיו.
וְכָל טוּב אֲדֹנָיו בְּיָדוֹ. מִדְּלָא פֵּרֵשׁ בַּמִּקְרָא מַה הָיָה בְּיָדוֹ, עַל כֵּן קָרוֹב לִשְׁמֹעַ שֶׁקָּאֵי עַל מַה שֶּׁמָּצִינוּ שֶׁלָּקַח בְּיָדוֹ, וְהַיְינוּ נֶזֶם זָהָב בֶּקַע מִשְׁקָלוֹ וּשְׁנֵי צְמִידִים עֲשָׂרָה זָהָב מִשְׁקָלָם (בראשית כד:כב), וְקָרָאָם ״כָּל טוּב אֲדֹנָיו״ לְפִי שֶׁאַבְרָהָם עָשָׂה מֵהֶם סִימָן עַל הַשְּׁקָלִים וְעַל עֲשֶׂרֶת הַדִּבְּרוֹת שֶׁבִּשְׁנֵי הַלּוּחוֹת, וְאֵין טוֹב אֶלָּא תּוֹרָה. עַל כֵּן קְרָאָם ״כָּל טוּב אֲדֹנָיו״, כִּי זֶהוּ הַטּוֹבָה הָאֲמִתִּית. לְכָךְ לֹא נֶאֱמַר ״כָּל רְכוּשׁ אֲדֹנָיו״. וְיִתְבָּאֲרוּ כָּל הָרְמָזִים בָּהֶם בְּעֶזְרַת ה׳ בְּסָמוּךְ.
עֲשָׂרָה גְמַלִּים מִגְּמַלֵּי. פֵּירוּשׁ טַעַם קַחְתּוֹ עֲשָׂרָה, כִּי בְּעֵרֶךְ גְּמַלֵּי אֲדוֹנָיו כְּלוֹקֵחַ אֶחָד הָיוּ, וְזוּלַת זֶה הָיָה מַסְפִּיק בְּאֶחָד.
עוֹד יִרְצֶה שֶׁלָּקַח עֲשָׂרָה גְּמַלִּים, פֵּירוּשׁ: הַרְבֵּה, עַל דֶּרֶךְ אָמְרוֹ (שמואל א א:ח) ״טוֹב לָךְ מֵעֲשָׂרָה בָּנִים״.
וְאָמְרוֹ מִגְּמַלֵּי אֲדֹנָיו. פֵּירוּשׁ: מֵהַמְיוּחָדִים לְצָרְכּוֹ, הַמּוּבְחָרִים אֶצְלוֹ כְּדֵי שֶׁיִּטְעֲנוּ הַרְבֵּה, וּבָא לִשְׁלוֹל שְׁאָר הַגְּמַלִּים שֶׁהָיוּ לְאַבְרָהָם מִכְּלַל הַנְּכָסִים.
וְאָמְרוֹ וְכָל טוּב פֵּרוּשׁ: כָּל מֻבְחָר שֶׁבְּקִנְיָנֵי אֲדוֹנוֹ, זָהָב וַאֲבָנִים טוֹבוֹת וּמַרְגָּלִיּוֹת. וְהַטַּעַם - אִם לֹא תִרְצֶה לָבֹא אַחֲרָיו, יַרְאֶה בֵּית נְכֹתוֹ. גַּם לְאִם יִתְחַיֵּב בְּמֹהַר, יַרְאֶה כִּי יֵשׁ מִמָּה לְהַרְבּוֹת מֹהַר וּמַתָּן. וְאָמְרוֹ בְּיָדוֹ פֵּרוּשׁ: שֶׁבְּיָדוֹ.