וְאַחֲרֵי־כֵן֩ קָבַ֨ר אַבְרָהָ֜ם אֶת־שָׂרָ֣ה אִשְׁתּ֗וֹ אֶל־מְעָרַ֞ת שְׂדֵ֧ה הַמַּכְפֵּלָ֛ה עַל־פְּנֵ֥י מַמְרֵ֖א הִ֣וא חֶבְר֑וֹן בְּאֶ֖רֶץ כְּנָֽעַן׃

וּבָתַר כֵּן קְבַר אַבְרָהָם יָת שָׂרָה אִתְּתֵהּ בִּמְעָרַת חֲקַל כָּפֶלְתָּא עַל אַפֵּי מַמְרֵא הִיא חֶבְרוֹן בְּאַרְעָא דִּכְנָעַן

ואחרי כן קבר אברהם את שרה. ומאז נתקיים השדה לאחוזת קבר לו ולזרעו ונזכרה זאת הפרשה להודיע מעלת ארץ ישראל על כל הארצות לחיים ולמתים ועוד לקיים דבר ד' לאברהם להיות לו נחלה:

וְטַעַם וְאַחֲרֵי כֵן קָבַר אַבְרָהָם אֶת שָׂרָה אִשְׁתּוֹ אֶל מְעָרַת שְׂדֵה הַמַּכְפֵּלָה וְגוֹ' הִיא חֶבְרוֹן בְּאֶרֶץ כְּנָעַן כִּי שָׁב לְבָאֵר הַשָּׂדֶה וְהַמָּקוֹם וְהָאָרֶץ, בַּעֲבוּר כִּי כָּל הַפָּרָשָׁה הִזְכִּירָה בְּנֵי חֵת וְעֶפְרוֹן הַחִתִּי, לְפִיכָךְ הִזְכִּיר בַּסּוֹף כִּי הוּא בְּאֶרֶץ כְּנַעַן אֲשֶׁר הִיא אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל. וְכֵן אָמַר בִּתְחִלַּת הַפָּרָשָׁה "בְּקִרְיַת אַרְבַּע הִיא חֶבְרוֹן בְּאֶרֶץ כְּנָעַן", וְכָל זֶה לְבָאֵר כִּי הַצַּדֶּקֶת מֵתָה בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל וְשָׁם נִקְבְּרָה, כִּי הַחִתִּים מִמִּשְׁפְּחוֹת כְּנַעַן. וּלְפִי דַּעְתִּי כִּי טַעַם הַכְּתוּבִים אֵינוֹ אֶלָּא לְהַזְכִּיר כִּי הִיא אֶרֶץ כְּנַעַן לֹא אֶרֶץ פְּלִשְׁתִּים, כִּי מִפְּנֵי שֶׁאָמַר "וַיָּגָר אַבְרָהָם בְּאֶרֶץ פְּלִשְׁתִּים יָמִים רַבִּים" (בראשית כ"א:ל"ד), וְכָל מְגוּרָיו בָּאָרֶץ הַהִיא בִּגְרָר וְנַחַל גְּרָר וּבְאֵר שֶׁבַע, וּמִשָּׁם לְחֶבְרוֹן וּמֵחֶבְרוֹן לְשָׁם, עַל כֵּן הִזְכִּיר כִּי חֶבְרוֹן הוּא בְּאֶרֶץ הַכְּנַעֲנִי הַיּוֹשֵׁב בָּהָר הַהוּא, לֹא בְּאֶרֶץ פְּלִשְׁתִּים הַנִּזְכֶּרֶת לְאַבְרָהָם. וְהוֹסִיף בַּסּוֹף לְהוֹדִיעַ הַמְּעָרָה שֶׁהִיא בִּשְׂדֵה הַמַּכְפֵּלָה עַל פְּנֵי מַמְרֵא, שֶׁזֶּה הַשֵּׁם הַנּוֹדָע אֵלֶיהָ. וְנִכְתְּבָה זֹאת הַפָּרָשָׁה לְהוֹדִיעַ חַסְדֵי הַשֵּׁם עִם אַבְרָהָם, שֶׁהָיָה נְשִׂיא אֱלֹהִים בָּאָרֶץ אֲשֶׁר בָּא לָגוּר שָׁם, וְהַיָּחִיד וְכָל הָעָם הָיוּ קוֹרְאִין לוֹ "אֲדוֹנִי", וְהוּא לֹא אָמַר לָהֶם כֵּן, שֶׁהָיָה שַׂר וְגָדוֹל, וְגַם בְּחַיָּיו קִיֵּם לוֹ "וַאֲגַדְּלָה שְׁמֶךָ וֶהְיֵה בְּרָכָה", וְאִשְׁתּוֹ מֵתָה וְנִקְבְּרָה בְּנַחֲלַת ה'. וְעוֹד כִּי רָצָה לְהוֹדִיעֵנוּ מְקוֹם קְבוּרַת הָאָבוֹת, בַּאֲשֶׁר אֲנַחְנוּ חַיָּבִים לְכַבֵּד מְקוֹם קְבוּרַת אֲבוֹתֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים. וְרַבּוֹתֵינוּ אָמְרוּ (ב"ב טז) שֶׁגַּם זֶה מִן הַנִּסְיוֹנוֹת שֶׁל אַבְרָהָם, שֶׁבִּקֵּשׁ מָקוֹם לִקְבֹּר אֶת שָׂרָה וְלֹא מָצָא עַד שֶׁקָּנָה אוֹתוֹ. וְלֹא יָדַעְתִּי טַעַם לְדִבְרֵי רַבִּי אַבְרָהָם שֶׁאוֹמֵר, לְהוֹדִיעַ מַעֲלַת אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל לַחַיִּים וְלַמֵּתִים, וְעוֹד לְקַיֵּם לוֹ דְּבַר הַשֵּׁם לִהְיוֹת לוֹ נַחֲלָה, כִּי מָה מַעֲלָה לָאָרֶץ בָּזֶה, כִּי לֹא יוֹלִיכֶנָּה אֶל אֶרֶץ אַחֶרֶת לְקָבְרָהּ, וּדְבַר הַשֵּׁם לְאַבְרָהָם עַל כָּל הָאָרֶץ הָיָה וְנִתְקַיֵּם רַק בְּזַרְעוֹ:

אל מערת המכפלה אל במקום בי״‎ת דוגמא ונתתה אל הארון, אל תוך שרפת הפרה, מים חיים אל כלי.

וְאַחֲרֵי כֵן וְגוֹ׳ וַיָּקָם וְגוֹ׳. צָרִיךְ לָדַעַת לָמָּה הֻצְרַךְ לוֹמַר ״וְאַחֲרֵי כֵן״, כִּי מוּבָן הוּא מִסֵּדֶר שֶׁל דְּבָרִים שֶׁאַחֲרֵי כֵן הוּא שֶׁקָּבַר. עוֹד לָמָּה הֻצְרַךְ לוֹמַר פַּעַם שְׁנִיָּה ״וַיָּקָם הַשָּׂדֶה״?

אָכֵן הַכָּתוּב יְכַוֵּן לְהוֹדִיעַ כִּי הָיְתָה הַקְּנִיָּה כְּכָל מִשְׁפְּטֵי הַקִּנְיָן, וְהוּא אָמְרוֹ וְאַחֲרֵי כֵן, פֵּרוּשׁ: אַחַר שֶׁשָּׁקַל אַבְרָהָם לְעֶפְרוֹן דְּמֵי הַמְּעָרָה, בָּזֶה סִלֵּק עֶפְרוֹן זְכוּתוֹ מֵעַל הַקַּרְקַע, כְּמוֹ שֶׁכָּתַב רַמְבַּ״ם פֶּרֶק א׳ מֵהִלְכוֹת זְכִיָּה וּמַתָּנָה וְזֶה לְשׁוֹנוֹ: שֶׁהַגּוֹי מֵעֵת שֶׁלָּקַח הַדָּמִים סִלֵּק זְכוּתוֹ, וְיִשְׂרָאֵל לֹא קָנָה עַד שֶׁיַּגִּיעַ שְׁטָר לְיָדוֹ, וְנִמְצְאוּ נְכָסִים אֵלּוּ כְּנִכְסֵי מִדְבָּר שֶׁכָּל הַמַּחֲזִיק בָּהֶם זָכָה, עַד כָּאן. הֲרֵי שֶׁיּוֹעִיל נְתִינַת הַמָּמוֹן שֶׁלֹּא נִשְׁאָר לַגּוֹי זְכוּת בָּהּ, וְלָזֶה תּוֹעִיל לִגְמֹר הַקְּנִיָּה בְּיַד אַבְרָהָם בְּאֶמְצָעוּת הַחֲזָקָה שֶׁהֶחֱזִיק בָּהּ בְּמַה שֶׁקָּבַר בָּהּ אֶת שָׂרָה, אֲבָל אִם הָיָה קוֹבֵר אֶת שָׂרָה קֹדֶם, הֲגַם שֶׁהָיָה נוֹתֵן אַחַר כָּךְ כֶּסֶף הַשָּׂדֶה, לֹא הָיָה זוֹכֶה בִּנְתִינַת הַכֶּסֶף לְבַדָּהּ כַּנִּזְכָּר בְּלֹא חֲזָקָה.

וְנִשְׁאַר לָדַעַת אִם חֲזָקָה זוֹ שְׁמָהּ חֲזָקָה בְּקַרְקַע הַגּוֹי, וְהִנֵּה כָּתַב רַמְבַּ״ם בְּפֶרֶק ב׳ מֵהִלְכוֹת זְכִיָּה וּמַתָּנָה וְזֶה לְשׁוֹנוֹ: אֲבָל בְּנִכְסֵי הֶפְקֵר אוֹ הַגֵּר, אֲפִלּוּ אָכַל פֵּרוֹת כַּמָּה שָׁנִים לֹא קָנָה לֹא אִילָן וְלֹא קַרְקַע עַד שֶׁיַּעֲשֶׂה מַעֲשֶׂה בְּגוּף הָאָרֶץ וְכוּ׳, כֵּיצַד? הַמּוֹצֵא פַּלְטֵרִין בְּנִכְסֵי הַגֵּר אוֹ הֶפְקֵר, וְסִיֵּד בָּהֶם אוֹ כִּיֵּר גָּבוֹהַּ אַמָּה אוֹ יוֹתֵר קָנָה וְכוּ׳, הַמַּצִּיעַ מַצָּעוֹת קָנָה וְכוּ׳, הָיָה לוֹקֵחַ עָפָר מִמָּקוֹם גָּבוֹהַּ לְמָקוֹם נָמוּךְ הֲרֵי זֶה מְתַקֵּן הָאָרֶץ, רְאִינוּהוּ שֶׁהָיָה מַשְׁלִיךְ הֶעָפָר בְּלֹא הַקְפָּדָה, הֲרֵי זֶה בְּחֶזְקַת שֶׁאֵינוֹ מְכַוֵּן אֶלָּא לְהַשְׁווֹת מָקוֹם לְדַיִשׁ וְלֹא קָנָה, עַד כָּאן. וְכָתַב הַמַּגִּיד מִשְׁנֶה: הַמַּצִּיעַ מַצָּעוֹת - פֵּרוּשׁ, לֵישֵׁב עֲלֵיהֶם, וַהֲרֵי נֶהֱנָה מִגּוּף הַקַּרְקַע. פֵּרוּשׁ אַחֵר - הַמַּצִּיעַ מַצָּעוֹת, שֶׁיִּפָּה הַקַּרְקַע בְּהַצָּעָתָם כְּסִיּוּד וְכִיּוּר וְכוּ׳ וְזֶה עִקָּר, וְלָזֶה הִסְכִּים הָרַב אִבְּן מִיגָאשׁ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה, עַד כָּאן. וְהִנֵּה בִּשְׁלָמָא לְפִי פֵּרוּשׁ רִאשׁוֹן שֶׁל הַמַּגִּיד שֶׁכָּל שֶׁנֶּהֱנָה מִגּוּף הָאָרֶץ נִקְרֵאת חֲזָקָה בִּמְצִיאוּת הֶפְקֵר, נֹאמַר שֶׁגַּם בַּמְּצִיאוּת שֶׁלְּפָנֵינוּ כֵּיוָן שֶׁקָּבַר בְּגוּף הָאָרֶץ אֶת שָׂרָה אִשְׁתּוֹ חָשׁוּב נֶהֱנָה מִגּוּף הָאָרֶץ וּקְנָאָהּ, אֶלָּא לִסְבָרַת הָרַב אִבְּן מִיגָאשׁ שֶׁאֵינָהּ חֲזָקָה זוּלַת אִם יַעֲשֶׂה תִּקּוּן בְּגוּף הָאָרֶץ כְּסִיּוּד וְכִיּוּר, אִם כֵּן קְבוּרַת שָׂרָה לֹא תוֹעִיל לְעִנְיַן חֲזָקָה, וּבַמֶּה קָנָה אַבְרָהָם?

וְאֶפְשָׁר כִּי כְּשֶׁבּוֹנִין הַקֶּבֶר, וּבִפְרָט בִּנְיַן הַקְּבָרוֹת הַקַּדְמוֹנִים שֶׁהָיוּ בּוֹנִין כּוּכִין, וּמִן הַסְּתָם הֵם מְסַיְּדִים וּמְכַיְּרִים, וּבָזֶה תִּהְיֶה הַחֲזָקָה. וּמֵעַתָּה יִתְיַשֵּׁב טַעַם שֶׁחָזַר הַכָּתוּב לוֹמַר פַּעַם שְׁנִיָּה וַיָּקָם הַשָּׂדֶה, לוֹמַר כִּי אַחַר שֶׁקָּבַר אַבְרָהָם וְגוֹ׳, בָּזֶה הֻשְׁלְמָה הַקִּימָה שֶׁל הַשָּׂדֶה לְאַבְרָהָם, וְזוּלַת זֶה הֲגַם שֶׁבְּעֵרֶךְ עֶפְרוֹן נֶחְתְּמָה גְּזֵרָתוֹ שֶׁסִּלֵּק זְכוּתוֹ, אֲבָל עֲדַיִן אֵינוֹ נִקְרָא שֶׁל אַבְרָהָם כְּפִי הַדִּין כַּנִּזְכָּר, וְאַחַר שֶׁקָּבַר וְכוּ׳ וַיָּקָם וְגוֹ׳: