בְּרֵאשִׁית כ״ג · ט״ז

וישקל אברהם לעפרן. חָסֵר וָי"ו; לְפִי שֶׁאָמַר הַרְבֵּה, וַאֲפִלּוּ מְעַט לֹא עָשָׂה (בבא מציעא פ"ז), שֶׁנָּטַל מִמֶּנוּ שְׁקָלִים גְּדוֹלִים שֶׁהֵן קַנְטָרִין, שֶׁנֶּאֱמַר עֹבֵר לַסֹּחֵר, שֶׁמִּתְקַבְּלִים בְּשֶׁקֶל בְּכָל מָקוֹם (שם ובכורות נ'), וְיֵשׁ מָקוֹם שֶׁשִּׁקְלֵיהֶן גְּדוֹלִים, שֶׁהֵן קַנְטָרִין צנטינא"רש בלע"ז:

וְקַבֵּל אַבְרָהָם מִן עֶפְרוֹן וּתְקַל אַבְרָהָם לְעֶפְרוֹן יָת כַּסְפָּא דְּמַלֵּיל קֳדָם בְּנֵי חִתָּאָה אַרְבַּע מְאָה סִלְעִין דִּכְסַף מִתְקַבֵּל סְחוֹרָא (נ''י דְּמִתְקַבֵּל סְחוֹרָתָא) בְּכָל מְדִינְתָּא

עובר לסוחר. שלא יקח כי אם כסף נבחר:

וישמע אברהם - די לחכימא ברמיזא.

עובר לסוחר - כסף צרוף ומתקבל לכל מיני סחורה, וכן ביהוידע מצינו כסף עובר, טוב בכל מקום. וכן: אצבעותי מור עובר. טוב בכל מקום.

וַיִּשְׁמַע אַבְרָהָם לְעֶפְרוֹן. הִסְכִּים לְדַעְתּוֹ בְּעֵרֶךְ הַשָּׂדֶה.

וַיִּשְׁקֹל. פָּרַע כְּמוֹ "אוֹ כִּכַּר כֶּסֶף תִּשְׁקוֹל" (מלכים א כ:לט).

וישמע אברהם אל עפרון מה שמע, שמע השומא שאמר עפרון ארץ ארבע מאות שקל וגו'

וישקל אברהם לעפרן חסר וי״‎ו להשוות גימטריא שלו לד׳‎ מאות שקל כסף ששקל לו אברהם.

כסף עבר לסחר כסף צרוף מקובל לכל. כסף עבר מור עובר.

וַיִּשְׁקֹל אַבְרָהָם לְעֶפְרֹן. חָסֵר וָי״ו. כָּתַב בַּעַל הַטּוּרִים לְפִי שֶׁהָיָה רַע עַיִן, וְעֶפְרֹן חָסֵר וָי״ו עוֹלֶה לְמִסְפַּר רַ״ע עַ״יִן. וְטַעֲמוֹ שֶׁל דָּבָר לְפִי שֶׁאָמְרוּ רז״ל (בבא בתרא ט:) כָּל הַנּוֹתֵן פְּרוּטָה לְעָנִי מִתְבָּרֵךְ בְּשֵׁשׁ בְּרָכוֹת כוּ׳, וְכָל מִי שֶׁרָעָה עֵינוֹ בְּאָחִיו הָאֶבְיוֹן וְאֵינוֹ נוֹתֵן לוֹ כְּלוּם אֵינוֹ מִתְבָּרֵךְ בְּשֵׁשׁ בְּרָכוֹת אֵלּוּ, עַל כֵּן חֲסֵרָה וָי״ו דְּעֶפְרֹן, כִּי מִצַּד שֶׁהָיָה רַע עַיִן חָסְרוּ מִמֶּנּוּ שִׁשָּׁה בְּרָכוֹת אֵלּוּ. וְרז״ל אָמְרוּ (סוטה לח:) אֵין נוֹתְנִין כּוֹס שֶׁל בְּרָכָה כִּי אִם לְטוֹב עַיִן, שֶׁנֶּאֱמַר (משלי כב, ט) ״טוֹב עַיִן הוּא יְבֹרָךְ״, אַל תִּקְרֵי ״יְבֹרָךְ״ אֶלָּא ״יְבָרֵךְ״. וּמִכָּל מָקוֹם מַרְאֶה שְׁנֵיהֶם אֱמֶת, ר״ל הַקְּרִי וְהַכְּתִיב, כִּי מִי שֶׁהוּא טוֹב עַיִן מְבָרֵךְ לַאֲחֵרִים בְּעַיִן יָפָה, עַל כֵּן יְבֹרַךְ גַּם הוּא בְּשֵׁשׁ בְּרָכוֹת כְּהוֹרָאַת וָי״ו שֶׁל ״יְבֹרַךְ״, כִּי הוּא כְּתִיב מָלֵא.

וְתֵדַע עוֹד. כִּי רַע עַיִן עוֹלֶה לְמִסְפַּר אַרְבַּע מֵאוֹת, עַל כֵּן מָצִינוּ בְּאַרְבָּעָה מְקוֹמוֹת מִסְפַּר אַרְבַּע מֵאוֹת אֵצֶל בַּעַל עַיִן רַע: א׳ בְּעֶפְרוֹן שֶׁהָיָה רַע עַיִן, עַל כֵּן לָקַח אַרְבַּע מֵאוֹת שֶׁקֶל כֶּסֶף. ב׳ אֵצֶל אֲחֵי יוֹסֵף שֶׁהָיָה עֵינָם רָעָה בַּאֲחִיהֶם יוֹסֵף הַצַּדִּיק וְנִתְקַנְּאוּ בוֹ עֲבוּר כְּתֹנֶת הַפַּסִּים שֶׁעָלָיו, עַל יְדֵי כָּךְ נִתְגַּלְגֵּל הַדָּבָר וְיָרְדוּ לְמִצְרַיִם וְהָיוּ אַרְבַּע מֵאוֹת שָׁנָה בְּגֵרוּת וְעִנּוּי וְעַבְדּוּת. ג׳ אֵצֶל עֵשָׂו שֶׁרָעָה עֵינוֹ בְּאָחִיו יַעֲקֹב וְנִתְקַנֵּא בוֹ עַל הַבְּרָכוֹת אֲשֶׁר בֵּרְכוֹ אָבִיו, כִּי עַל כֵּן אָמַר יַעֲקֹב (בראשית לב:יז) ״וְרֶוַח תָּשִׂימוּ בֵּין עֵדֶר לְעֵדֶר״, כְּדֵי לְמַלֹּאות עֵינָיו שֶׁל אוֹתוֹ רָשָׁע, עַל כֵּן בָּא עֵשָׂו וְאַרְבַּע מֵאוֹת אִישׁ עִמּוֹ. ד׳ נָבָל הַכַּרְמְלִי הָיָה אִישׁ כִּילַי וְרַע עַיִן כַּנּוֹדָע, עַל כֵּן בָּא עָלָיו דָּוִד עִם אַרְבַּע מֵאוֹת אִישׁ לְשַׁלֵּם לוֹ כְּמִדָּתוֹ.