לֹֽא־אֲדֹנִ֣י שְׁמָעֵ֔נִי הַשָּׂדֶה֙ נָתַ֣תִּי לָ֔ךְ וְהַמְּעָרָ֥ה אֲשֶׁר־בּ֖וֹ לְךָ֣ נְתַתִּ֑יהָ לְעֵינֵ֧י בְנֵי־עַמִּ֛י נְתַתִּ֥יהָ לָּ֖ךְ קְבֹ֥ר מֵתֶֽךָ׃

לא אדני. לֹא תִּקְנֶה אוֹתָהּ בְּדָמִים:

נתתי לך. הֲרֵי הוּא כְּמוֹ שֶׁנְּתַתִּיהָ לְךָ:

לָא רִבּוֹנִי קַבֵּיל מִנִּי חַקְלָא יְהָבִית לָךְ וּמְעַרְתָּא דִּי בֵהּ לָךְ יְהָבִיתַהּ לְעֵינֵי בְנֵי עַמִּי יְהָבִיתַהּ לָךְ קְבַר מִיתָךְ

לא. כן אדני אך שתשמעני:

וְטַעַם לְעֵינֵי בְנֵי עַמִּי לֵאמֹר הִנֵּה כָּל הָעָם הֵנָּה וְהֵם הַיּוֹדְעִים וְעֵדִים, וְאַל תָּחוּשׁ לִכְפִירָה אוֹ לַחֲזָרָה וּקְבֹר מֵתְךָ שָׁם מֵעַתָּה, כִּי שֶׁלְּךָ הִיא וְלֹא אוּכַל לָשׁוּב. וְאַבְרָהָם לֹא עָשָׂה כֵן, כִּי גַּם אַחֲרֵי שֶׁפָּרַע הַכֶּסֶף מָלֵא הֶחֱזִיק תְּחִלָּה בַּשָּׂדֶה וּבַמְּעָרָה וֶהֱקִימָם בִּרְשׁוּתוֹ לְעֵינֵי בְּנֵי הָעִיר וְכָל בָּאֵי שַׁעַר הָעִיר, הַסּוֹחֲרִים וְהַגֵּרִים הַנִּמְצָאִים שָׁם, וְאַחַר כֵּן קָבַר אוֹתָהּ:

השדה נתתי לך - נותן אני אותה עכשיו לך, רויי"ץ בלעז.

והמערה אשר בו - אינך שואל כי אם המערה אשר בקצה השדה ובמכירה אני נותן לך במתנה כל השדה והמערה.

לֹא אֲדֹנִי. אֵין צָרִיךְ שֶׁיִּפְגְּעוּ בִּי רָאשֵׁי הָעָם הַנּוֹעָדִים:

שְׁמָעֵנִי. אַתָּה בִּלְתִּי שׁוּם אֶמְצָעִי:

הַשָּׂדֶה נָתַתִּי לָךְ. בְּמַחֲשַׁבְתִּי מֵאָז שֶׁדִּבַּרְתָּ:

וְהַמְּעָרָה אֲשֶׁר בּוֹ. שֶׁאֵין רָאוּי שֶׁתַּעֲבוֹר בְּשָׂדֶה אֲחֵרִים כְּשֶׁתִּרְצֶה לִקְבּוֹר:

לְעֵינֵי בְנֵי עַמִּי נְתַתִּיהָ לָּךְ קְבֹר מֵתֶךָ. לְעֵינֵיהֶם אֲנִי אוֹמֵר שֶׁאֲנִי נוֹתֵן לְךָ עַל מְנָת שֶׁתּוּכַל לִקְבּוֹר שָׁם מֵתְךָ, כְּמוֹ שֶׁשָּׁאַלְתָּ בְּאָמְרְךָ לַאֲחֻזַּת קֶבֶר:

השדה נתתי לך אם לא נתתי לך רק המערה לא יהיה לך דרך לעבור ולבא אל המערה.

לֹא אֲדֹנִי. פֵּירוּשׁ: לֹא תִּקַּח הַמְּעָרָה לְבַד, אֶלָּא גַּם הַשָּׂדֶה כְּבָר נָתַתִּי, פֵּירוּשׁ כְּבָר גָּמַרְתִּי בְּדַעְתִּי לִיתֵּן. וְטַעְמוֹ, לֹא יִהְיֶה הַשָּׂדֶה רָאוּי לִדְבַר מָה אַחַר שֶׁהַמְּעָרָה הִיא לְבֵית הַקְּבָרוֹת. וְעַל זֶה דִּקְדֵּק לוֹמַר ״שְׁמָעֵנִי״, פֵּרוּשׁ, שֶׁיָּבִין דְּבָרָיו וְטַעְמוֹ.

וְהַמְּעָרָה וְגוֹ׳. פֵּירוּשׁ: כְּבָר בַּשְּׁלִיחוּת הָרִאשׁוֹנָה כְּשֶׁעָנוּהוּ בְּנֵי חֵת וְאָמְרוּ (בראשית כג:ו) ״אִישׁ מִמֶּנּוּ אֶת קִבְרוֹ לֹא יִכְלֶה״ וְגוֹ׳ לְךָ נְתַתִּיהָ, וְטַעַם שֶׁחָזַר פַּעַם שְׁנִיָּה לוֹמַר לְעֵינֵי וְגוֹ׳, לוֹמַר שֶׁלֹּא נִשְׁאַר שׁוּם מִיחוּשׁ מִטַּעֲנַת דִּין בַּר מִצְרָא שֶׁחָשׁ אֵלָיו אַבְרָהָם בִּתְחִלַּת דְּבָרָיו שֶׁאָמַר (בראשית כג:ח) ״וּפִגְעוּ לִי״ וְגוֹ׳: