בְּרֵאשִׁית כ״ב · ט׳

וַיָּבֹ֗אוּ אֶֽל־הַמָּקוֹם֮ אֲשֶׁ֣ר אָֽמַר־ל֣וֹ הָאֱלֹהִים֒ וַיִּ֨בֶן שָׁ֤ם אַבְרָהָם֙ אֶת־הַמִּזְבֵּ֔חַ וַֽיַּעֲרֹ֖ךְ אֶת־הָעֵצִ֑ים וַֽיַּעֲקֹד֙ אֶת־יִצְחָ֣ק בְּנ֔וֹ וַיָּ֤שֶׂם אֹתוֹ֙ עַל־הַמִּזְבֵּ֔חַ מִמַּ֖עַל לָעֵצִֽים׃

הפסוק מוצג עם ניקוד וטעמים

טקסט הפסוק: Miqra according to the Masorah (ויקיטקסט). מקרא על פי המסורה, ויקיטקסט · רישיון CC BY-SA · השינויים שנעשו בטקסט וכתב הוויתור

במילים פשוטות

הם מגיעים אל המקום שאמר ה׳, אברהם בונה שם את המזבח, עורך את העצים, עוקד את יצחק בנו ומניח אותו על המזבח מעל לעצים. רש״י מסביר ש״ויעקוד״ פירושו שקשר את ידיו ורגליו מאחוריו, שקשירת הידיים והרגליים יחד היא הנקראת עקידה, ומקשר את הלשון למילה ״עקודים״. הרמב״ן מזהה את המקום עם הר המוריה, שעליו אמר ה׳ ״הנה זה ההר אשר אמרתי לך״. אונקלוס מתרגם ״ויעקוד״ - ועקד, ומתאר את בניית המזבח ועריכת העצים. הפסוק מגיע לשיא ההכנות של העקידה: אברהם מסדר הכול במו ידיו, קושר את בנו ומניחו על המזבח, כשהוא מוכן לבצע את הציווי הקשה במלואו.
מבוסס על רש״י, רמב״ן, אונקלוס · נכתב ונערך במקור

כל המפרשים

רש״י

רבי שלמה יצחקי · צרפת, המאה ה־11

ויעקד. יָדָיו וְרַגְלָיו מֵאֲחוֹרָיו; הַיָּדַיִם וְרַגְלַיִם בְּיַחַד הִיא עֲקִידָה (שבת נ"ד), וְהוּא לְשׁוֹן עֲקֻדִּים, שֶׁהָיוּ קַרְסוּלֵיהֶם לְבָנִים, מָקוֹם שֶׁעוֹקְדִין אוֹתָן בּוֹ הָיָה נִכָּר:

Pentateuch with Rashi's commentary by M. Rosenbaum and A.M. Silbermann, 1929-1934

אונקלוס

תרגום אונקלוס · המאה ה־2

וְאָתוּ לְאַתְרָא דִּי אֲמַר לֵהּ יְיָ וּבְנָא תַמָּן אַבְרָהָם יָת מַדְבְּחָא וְסַדַּר יָת אָעַיָּא וַעֲקַד יָת יִצְחָק בְּרֵהּ וְשַׁוֵּי יָתֵהּ עַל מַדְבְּחָא עֵיל מִן אָעַיָּא

Onkelos Genesis

רמב״ן

רבי משה בן נחמן · ספרד, המאה ה־13

וַיָּבֹאוּ אֶל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר אָמַר לוֹ הָאֱלֹהִים עַתָּה, הוּא הַר הַמּוֹרִיָּה, שֶׁאָמַר לוֹ "הִנֵּה זֶה הָהָר אֲשֶׁר אָמַרְתִּי לְךָ":

Vocalized Edition · ספריא · CC BY

חזקוני

רבי חזקיה בן מנוח · צרפת, המאה ה־13

ויבן שם אברהם וגו׳‎ ויצחק לא בנה שהרי הטמינו אביו בשעת הבנין שלא יפיל עליו השטן אבן לפוסל במום.

את המזבח מזבח לא נאמר ללמדך הוא מזבח שהקריבו בו ראשונים אדם הבל נח ובניו.

Chizkuni