בַּיּ֣וֹם הַשְּׁלִישִׁ֗י וַיִּשָּׂ֨א אַבְרָהָ֧ם אֶת־עֵינָ֛יו וַיַּ֥רְא אֶת־הַמָּק֖וֹם מֵרָחֹֽק׃
הפסוק מוצג עם ניקוד וטעמים
טקסט הפסוק: Miqra according to the Masorah (ויקיטקסט). מקרא על פי המסורה, ויקיטקסט · רישיון CC BY-SA · השינויים שנעשו בטקסט וכתב הוויתור
ביום השלישי. לָמָה אֵחַר מִלְּהַרְאוֹתוֹ מִיָּד? כְּדֵי שֶׁלֹּא יֹאמְרוּ הֲמָמוֹ וְעִרְבְּבוֹ פִּתְאוֹם וְטָרַף דַּעְתּוֹ, וְאִלוּ הָיָה לוֹ שָׁהוּת לְהִמָּלֵךְ אֶל לִבּוֹ לֹא הָיָה עוֹשֶׂה:
וירא את המקום. רָאָה עָנָן קָשׁוּר עַל הָהָר:
בְּיוֹמָא תְלִיתָאָה וּזְקַף אַבְרָהָם יָת עֵינוֹהִי וַחֲזָא יָת אַתְרָא מֵרָחִיק
ביום השלישי. שיצא מבאר שבע
וַיַּרְא אֶת הַמָּקוֹם מֵרָחֹק רָאָה עָנָן קָשׁוּר עַל הָהָר (ב"ר נו א), וְנִתְקַיֵּם בָּזֶה "אֲשֶׁר אֹמַר אֵלֶיךָ". וְיִתָּכֵן עַל דֶּרֶךְ הַפְּשָׁט "וַיַּרְא אֶת הַמָּקוֹם מֵרָחֹק", שֶׁרָאָה אֶרֶץ הַמּוֹרִיָּה, כִּי כָל הָאָרֶץ הַהִיא הָיָה יוֹדֵעַ:
וַיַּרְא אֶת הַמָּקוֹם. מְקוֹם הַזֶּבַח בְּהַר הַמּוֹרִיָּה:
מֵרָחוֹק. וְשָׁלְטָה בּוֹ עֵינוֹ לִרְאוֹת מָקוֹם מֵרָחוֹק בִּרְצוֹן הָאֵל יִתְבָּרַךְ, כְּעִנְיַן "וַיַּרְאֵהוּ ה' אֶת כָּל הָאָרֶץ" (דברים לד:א), וְהֵבִין שֶׁבְּאוֹתוֹ הַמָּקוֹם יִהְיֶה מְקוֹם הַזֶּבַח.
וישא אברהם את עיניו וי״ו דוישא יתירא היא.
וַיַּרְא אֶת הַמָּקוֹם מֵרָחוֹק. אֲבָל לֹא מִקָּרוֹב, כִּי רָאָה זִיו שְׁכִינַת הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁנִּקְרָא מְקוֹמוֹ שֶׁל עוֹלָם, מֵרָחוֹק דַּוְקָא, רְאִיָּה חוּשִׁית כְּהִסְתַּכְּלוּת בַּשֶּׁמֶשׁ, שֶׁמֵּרָחוֹק יָכוֹל הָאָדָם לְהִסְתַּכֵּל בָּהּ אֲבָל לֹא מִקָּרוֹב, כִּי אֵין כֹּחַ בְּחוּשׁ הָרְאוּת לְהִסְתַּכֵּל בַּשֶּׁמֶשׁ בִּהְיוֹתָהּ קְרוֹבָה לָאָדָם. קַל וָחֹמֶר בֶּן בְּנוֹ שֶׁל קַל וָחֹמֶר, זֹהַר זִיו שְׁכִינָתוֹ יִתְבָּרַךְ. וְכֵן אָמַר מֹשֶׁה (שמות ג ג) ״אָסוּרָה נָּא וְאֶרְאֶה״ וְגוֹ׳, ״אָסוּרָה נָּא״ - הַיְינוּ לְהִתְרַחֵק מִן הַמָּקוֹם הַקָּדוֹשׁ וְלֹא לִהְיוֹת קָרוֹב לוֹ, וְהַכֹּל כְּדֵי שֶׁיּוּכַל לִרְאוֹת. וְכֵן אָמַר יִרְמְיָה (ירמיה לא ג) ״מֵרָחוֹק ה׳ נִרְאָה לִי״, מַשְׁמָע אֲבָל לֹא מִקָּרוֹב.
