וַיֹּ֗אמֶר אַל־תִּשְׁלַ֤ח יָֽדְךָ֙ אֶל־הַנַּ֔עַר וְאַל־תַּ֥עַשׂ ל֖וֹ מְא֑וּמָה כִּ֣י ׀ עַתָּ֣ה יָדַ֗עְתִּי כִּֽי־יְרֵ֤א אֱלֹהִים֙ אַ֔תָּה וְלֹ֥א חָשַׂ֛כְתָּ אֶת־בִּנְךָ֥ אֶת־יְחִידְךָ֖ מִמֶּֽנִּי׃

אל תשלח. לִשְׁחֹט; אָמַר לוֹ אִם כֵּן לְחִנָּם בָּאתִי לְכָאן, אֶעֱשֶׂה בּוֹ חַבָּלָה וְאוֹצִיא מִמֶּנוּ מְעַט דָּם, אָמַר לוֹ אל תעש לו מאומה - אַל תַּעַשׂ בּוֹ מוּם:

כי עתה ידעתי. אָמַר רַבִּי אַבָּא, אָמַר לוֹ אַבְרָהָם אֲפָרֵשׁ לְפָנֶיךָ אֶת שִׂיחָתִי, אֶתְמוֹל אָמַרְתָּ לִי כִּי בְיִצְחָק יִקָּרֵא לְךָ זָרַע, וְחָזַרְתָּ וְאָמַרְתָּ קַח נָא אֶת בִּנְךָ, עַכְשָׁו אַתָּה אוֹמֵר אַל תִּשְׁלַח יָדְךָ אֶל הַנַּעַר? אָמַר לוֹ הַקָּבָּ"ה, לֹא אֲחַלֵּל בְּרִיתִי וּמוֹצָא שְׂפָתַי לֹא אֲשַׁנֶּה (תהילים פ"ט); כְּשֶׁאָמַרְתִּי לְךָ "קַח", מוֹצָא שְׂפָתַי לֹא אֲשַׁנֶּה - לֹא אָמַרְתִּי לְךָ שְׁחָטֵהוּ אֶלָּא הַעֲלֵהוּ, אַסַּקְתֵּיהּ, אַחְתֵּיהּ.

כי עתה ידעתי. מֵעַתָּה יֵשׁ לִי מַה לְּהָשִׁיב לַשָּׂטָן וְלָאֻמּוֹת הַתְּמֵהִים מַה הִיא חִבָּתִי אֶצְלְךָ; יֵשׁ לִי פִּתְחוֹן פֶּה עַכְשָׁו, שֶׁרוֹאִים כִּי יְרֵא אֱלֹהִים אַתָּה:

וַאֲמַר לָא תוֹשִׁיט יְדָךְ לְעוּלֵימָא וְלָא תַעְבֵּד לֵהּ מִדָּעָם אֲרֵי כְּעַן יְדַעְנָא (נ''י יְדָעִית) אֲרֵי דַּחֲלָא דַּיְיָ אַתְּ וְלָא מְנַעְתָּ יָת בְּרָךְ יָת יְחִידָךְ מִנִּי

כִּי עַתָּה יָדַעְתִּי מִתְּחִלָּה הָיְתָה יִרְאָתוֹ בְּכֹחַ לֹא יָצָא לַפֹּעַל בַּמַּעֲשֶׂה הַגָּדוֹל הַזֶּה, וְעַתָּה נוֹדְעָה בְּמַעֲשֵׂה וְהָיָה זְכוּתוֹ שָׁלֵם, וּתְהִי מַשְׂכֻּרְתּוֹ שְׁלֵמָה מֵעִם ה' אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל. וְדַעַת הַפָּרָשָׁה שֶׁ"הָאֱלֹהִים" הוּא הַמְּנַסֶּה וּמְצַוֶּה בָּעֲקֵדָה, וּ"מַלְאַךְ ה'" הוּא הַמּוֹנֵעַ וְהַמַּבְטִיחַ, יִתְבָּרֵר בְּפָסוּק "הַמַּלְאָךְ הַגּוֹאֵל אוֹתִי" (בראשית מ"ח:ט"ז):

כי עתה ידעתי - כלומר: עתה אני רואה ונתפרסם לכל העולם:

כי ירא אלהים אתה.

עַתָּה יָדַעְתִּי. יָדַעְתִּי אֲנִי הַמַּלְאָךְ שֶׁבְּדִין יַגְדִּילְךָ הָאֵל עַל מַלְאָכָיו, כְּאָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (סנהדרין צג): "גְּדוֹלִים צַדִּיקִים יוֹתֵר מִמַּלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת":

מִמֶּנִּי. שֶׁאַתָּה יְרֵא אֱלֹהִים יוֹתֵר מִמֶּנִּי שֶׁאֲנִי מַלְאָךְ וְרָאוּי לְמַעֲלָה יוֹתֵר מִמֶּנִּי, כְּאָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה "גְּדוֹלִים צַדִּיקִים וְכוּ'". שֶׁאַתָּה בְּפֹעַל יְרֵא אֱלֹהִים כְּמוֹ שֶׁהָיָה הָאֵל יוֹדֵעַ קוֹדֶם לָכֵן שֶׁהָיִיתָ יְרֵא אֱלֹהִים בְּכֹחַ, וְתִפּוֹל יְדִיעָתוֹ הַפּוֹעֶלֶת עַל הַנִּמְצָא בְּפֹעַל.

עתה ידעתי הכל גלוי לפניו אלא פירש עתה הודעתי כמו ידעתיך בשם שתרגום שלהם לשון גדול שם.

עַתָּה יָדַעְתִּי כִּי יְרֵא אֱלֹהִים אָתָּה. אֵין כָּל לְשׁוֹן ״עַתָּה״ מְמַעֵט הַזְּמַן הַקּוֹדֵם לוֹ, שֶׁהֲרֵי מָצִינוּ (דברים י יב) ״וְעַתָּה יִשְׂרָאֵל מָה ה׳ שׁוֹאֵל מֵעִמָּךְ כִּי אִם לְיִרְאָה״, וְכִי קֹדֶם זֶה לֹא שָׁאַל מִמֶּנּוּ הַיִּרְאָה? אֶלָּא שֶׁהוּא כְּאִלּוּ אָמַר ״וְהִנֵּה יִשְׂרָאֵל״. כָּךְ ״עַתָּה יָדַעְתִּי״ כְּאִלּוּ אָמַר ״הִנֵּה יָדַעְתִּי״.

וְיֵשׁ אוֹמְרִים, יָדַעְתִּי כְּמוֹ הוֹדַעְתִּי, כִּי תַּכְלִית נִסָּיוֹן זֶה הָיָה כְּדֵי לְהָרִים דֶּגֶל נֵס לְהַרְאוֹת הָעַמִּים יֹפִי מַעֲשָׂיו, וְיִהְיֶה מַאֲמַר ״וְהָאֱלֹהִים נִסָּה״ לְשׁוֹן הֲרָמַת נֵס הַנִּרְאֶה לְכָל אָדָם, כִּי טוֹבָה תּוֹכַחַת מְגֻלָּה הַבָּאָה מֵאַהֲבָה מְסֻתֶּרֶת (משלי כז ה), כְּשֶׁהָאַהֲבָה גְּדוֹלָה וְהִיא נִסְתָּרָה, הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שׁוֹלֵחַ עָלָיו תּוֹכַחַת מְגֻלָּה, וְעַל יְדֵי שֶׁיְּקַבְּלָהּ מֵאַהֲבָה תִּגָּלֶה וְתֵרָאֶה אַהֲבָתוֹ לְעֵין כֹּל. וְהִנֵּה בְּעִנְיַן יְדִיעַת ה׳ כָּל דָּבָר טֶרֶם הֱיוֹתוֹ, וְשֶׁיִּשָּׁאֵר הָאָדָם עַל בְּחִירָתוֹ, נָבוֹכוּ רַבִּים בַּחֲקִירָה זוֹ, וְרוֹב הַחוֹקְרִים יָצְאוּ לִלְקֹט וְלֹא מָצְאוּ דֶּרֶךְ מַסְפִּיק לְהֶתֵּר סָפֵק זֶה, כִּי נִרְאִין מַכְחִישִׁין זֶה אֶת זֶה, וְהוּא דְּרוּשׁ עָמֹק מִי יִמְצָאֶנּוּ. וְעָלָיו פֵּרֵשׁ הָרַמְבָּ״ם אָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (אבות ג טו) ״הַכֹּל צָפוּי וְהָרְשׁוּת נְתוּנָה״, כִּי אַף עַל פִּי שֶׁהַכֹּל צָפוּי לְפָנָיו יִתְבָּרַךְ, מִכָּל מָקוֹם הָרְשׁוּת נְתוּנָה לָאָדָם וְנִשְׁאָר עַל בְּחִירָתוֹ.