וַיִּגְדַּ֥ל הַיֶּ֖לֶד וַיִּגָּמַ֑ל וַיַּ֤עַשׂ אַבְרָהָם֙ מִשְׁתֶּ֣ה גָד֔וֹל בְּי֖וֹם הִגָּמֵ֥ל אֶת־יִצְחָֽק׃

הילד גדל ונגמל, ואברהם עושה משתה גדול ביום היגמל את יצחק. רש״י מבאר ש״ויגמל״ פירושו לסוף עשרים וארבעה חודש, ושהמשתה היה גדול לפי שהיו שם גדולי הדור - שם ועבר ואבימלך. הרשב״ם מבאר ש״ויגמל״ פירושו נבדל מן השדיים, ושעשה משתה כמו שמצינו בשמואל. הפסוק מתאר את גדילת יצחק ואת חגיגת גמילתו. אברהם עורך משתה גדול לכבוד המאורע, ובו משתתפים גדולי הדור. יש כאן ביטוי לשמחה ולהודיה על הבן שגדל והתחזק. חגיגת הגמילה מסמנת אבן דרך בחיי יצחק - המעבר מינקות לילדות. נוכחות גדולי הדור במשתה מדגישה את חשיבות המאורע ואת מעמדו של אברהם. המשתה הגדול משקף את גודל הנס והשמחה שבלידת יצחק וגידולו.