וַתֹּ֗אמֶר מִ֤י מִלֵּל֙ לְאַבְרָהָ֔ם הֵינִ֥יקָה בָנִ֖ים שָׂרָ֑ה כִּֽי־יָלַ֥דְתִּי בֵ֖ן לִזְקֻנָֽיו׃

מי מלל לאברהם. לְשׁוֹן שֶׁבַח וַחֲשִׁיבוּת, רְאוּ, מִי הוּא וְכַמָּה הוּא שׁוֹמֵר הַבְטָחָתוֹ הַקָּבָּ"ה מַבְטִיחַ וְעוֹשֶׂה.

מלל. שִׁנָּה הַכָּתוּב וְלֹא אָמַר דִּבֵּר - גִּימַטְרִיָּא שֶׁלּוֹ ק', כְּלוֹמַר לְסוֹף מֵאָה לְאַבְרָהָם:

היניקה בנים שרה. וּמַהוּ בָנִים לְשׁוֹן רַבִּים? בְּיוֹם הַמִּשְׁתֶּה הֵבִיאוּ הַשָּׂרוֹת בְּנֵיהֶן עִמָּהֶן וְהֵנִיקָה אוֹתָם, שֶׁהָיוּ אוֹמְרוֹת לֹא יָלְדָה שָׂרָה, אֶלָֹּא אֲסוּפִי הֵבִיאָה מִן הַשּׁוּק:

וַאֲמֶרֶת מָאן מְהֵימָן דַּאֲמַר לְאַבְרָהָם קַיָּם דְּתוֹנִיק בְּנִין שָׂרָה אֲרֵי יְלֵידִית בַּר לְסִיבְתוֹהִי

מִי מִלֵּל לְאַבְרָהָם לְשׁוֹן שֶׁבַח וַחֲשִׁיבוּת הוּא, רְאוּ מִי הוּא וְכַמָּה הוּא גָּדוֹל וְשׁוֹמֵר הַבְטָחָתוֹ וּמַבְטִיחַ וְעֹשֶׂה, לְשׁוֹן רַשִׁ"י (רש"י על בראשית כ"א:ז'). וְלֹא מָצִינוּ מִלַּת "מִי" בְּעֵרֶךְ כָּזֶה לְמַעֲלָה וְכָבוֹד רַק לְבִזָּיוֹן, "מִי אֲבִימֶלֶךְ וּמִי שְׁכֶם" (שופטים ט כח), "מִי דָוִד וּמִי בֶן יִשָׁי" (שמואל א כה י). וְהַנָּכוֹן בְּעֵינַי כִּי אָמְרָה "צְחֹק עָשָׂה לִי אֱלֹהִים כָּל הַשֹּׁמֵעַ יִצְחַק לִי", לְמַלֹּאת פִּיו בְּרִנָּה וּשְׂחוֹק בַּפֶּלֶא הַנַּעֲשֶׂה לִי, כִּי מִי בְּכָל הַשּׁוֹמְעִים שֶׁאָמַר לְאַבְרָהָם מִתְּחִלָּה תָּנִיק בָּנִים שָׂרָה, אֵין בָּעוֹלָם שֶׁיֹּאמַר אֵלָיו כֵּן אֲפִילּוּ לְנַחֲמוֹ, כִּי לֹא עָלָה זֶה עַל לֵב אִישׁ מֵעוֹלָם. וּלְשׁוֹן אוּנְקְלוֹס (תרגום אונקלוס על בראשית כ"א:ז') קָרוֹב לָזֶה, "מַאן מְהֵימָן דַּאֲמַר לְאַבְרָהָם וְקַיֵּם דְּתוֹנֵק בְּנִין שָׂרָה", כְּלוֹמַר כָּל הַשֹּׁמֵעַ יִצְחַק לִי כִּי אֵין אָדָם שֶׁיִּהְיֶה נֶאֱמָן גַּם בְּעֵינֵי אַבְרָהָם אִם הִגִּיד לוֹ זֶה הַפֶּלֶא:

ותאמר מי מלל לאברהם - כלומר: ידעו ויבינו כל השומעים מי האלהים שמלל לאברהם להיות לו בן משרה.

כי היניקה בנים שרה - אחרי זקנותה ולזקוניו של אברהם כי אין גדול כאלהים.

מי מלל מי הוא שעלה על לבו כבר לומר עוד יבוא יום שיאמרו הניקה בנים שרה קישטיני״‎ט בלע״‎ז לא היה להאמין כך.