עַל־כֵּ֗ן קָרָ֛א לַמָּק֥וֹם הַה֖וּא בְּאֵ֣ר שָׁ֑בַע כִּ֛י שָׁ֥ם נִשְׁבְּע֖וּ שְׁנֵיהֶֽם׃

על כן נקרא למקום ההוא באר שבע, כי שם נשבעו שניהם. חזקוני מבאר שהמקום עצמו נקרא באר שבע בימי אברהם, אבל העיר לא נקראה באר שבע עד ימי יצחק. הפסוק מוסר את מקור שם המקום: באר שבע, על שם השבועה שנשבעו שם אברהם ואבימלך, וגם על שם שבע הכבשות. יש כאן חתימה של פרשת הברית - השם מנציח לדורות את השבועה ואת ההסכם שנכרת. הקשר בין ״שבע״ ל״שבועה״ מבטא את המשמעות הכפולה של השם. הערת חזקוני על ההבחנה בין המקום לעיר מלמדת על התפתחות היישוב במקום לאורך הדורות. קריאת השם באר שבע מסמלת את השלום שהושג בין אברהם לאבימלך ואת ההכרה בזכות אברהם על הבאר, ומקבעת את המאורע בזיכרון המקום.