בְּרֵאשִׁית כ״א · כ״ח

אברהם מציב את שבע כבשות הצאן לבדן. חזקוני מבאר שלשון ״שבע״ נופל על לשון שבועה. הפסוק מתאר פעולה מיוחדת של אברהם: הוא מפריד שבע כבשות מן הצאן ומעמיד אותן לבדן. פעולה זו, כפי שיתברר בפסוקים הבאים, נועדה לשמש עדות על חפירת הבאר. הקשר בין המספר שבע לבין השבועה, שמציין חזקוני, רומז למשמעות הסמלית של המעשה. הצבת שבע הכבשות בנפרד מעוררת את שאלת אבימלך בפסוק הבא, ומאפשרת לאברהם להבהיר את זכותו על הבאר. הפסוק הוא חלק מטקס כריתת הברית והסדרת עניין הבאר, ומכין את הרקע להסבר שאברהם ייתן על מטרת הכבשות ולקריאת שם המקום באר שבע.