ישמעאל יושב במדבר פארן, ואמו לוקחת לו אישה מארץ מצרים. רש״י מבאר ש״מארץ מצרים״ פירושו ממקום גידוליה של הגר, שנאמר ״ולה שפחה מצרית״, וכמו שאומרים אנשים: זרוק מקל לאוויר, על עיקרו הוא עומד. הרשב״ם מקשר את מדבר פארן ל״פרא אדם״. הפסוק חותם את פרשת ישמעאל: הוא מתיישב במדבר פארן, והגר משיאה לו אישה מארץ מצרים, מולדתה שלה. הערת רש״י על המשל מלמדת שאדם נוטה לחזור אל שורשיו - הגר בחרה לבנה אישה ממצרים, ארץ מוצאה. הפסוק מסכם את גורל ישמעאל: הוא הופך לאיש מדבר עצמאי, מקים משפחה, ומתחיל את דרכו כאב לעם נפרד. בכך נסגר סיפור ישמעאל בפרק זה, ומתקיימת הבטחת ה׳ שיהיה לגוי, אף שהברית נמשכת ביצחק בלבד.
ותקח לו אמו אשה מארץ מצרים ממקום משפחתה וגדוליה. שבתחלה נשא אשה מבנות מואב ולא היתה הגונה ושלח לו אברהם אביו רמזים ע״י אותה עצמה שהיתה אשתו, שיגרשנה, כי לא היתה רחמנית והגונה ולקחה לו אמו אשה אחרת רחמנית כדאיתא בפרקי דרבי אליעזר והיינו ותקח לו אמו וגו'.
