בְּרֵאשִׁית כ״א · כ׳

רבה קשת. יוֹרֶה חִצִּים בְּקֶשֶׁת:

קשת. עַל שֵׁם הָאֻמָּנוּת, כְּמוֹ חַמָּר, גַּמָּל, צַיָּד, לְפִיכָך הַשִּׁי"ן מֻדְגֶּשֶׁת. הָיָה יוֹשֵׁב בַּמִּדְבָּר וּמְלַסְטֵם אֶת הָעוֹבְרִים, הוּא שֶׁנֶּאֱמַר יָדוֹ בַכֹּל וְגוֹמֵר:

וַהֲוָה מֵימְרָא דַּיְיָ בְּסַעְדֵהּ דְּרַבְיָא וּרְבָא וִיתֵב בְּמַדְבְּרָא וַהֲוָה רָבֵי קַשְׁתָּא

רבה קשת. כמהו "השמיעו אל בבל רבים" (ירמי' נ כט) ואם הם שני שרשים כמו שרר ושרה גם רבה ורבב מגזרת רבה:

קשת. שם התואר, כמו גנב:

הגם הלום. ששם נראה לה המלאך בתחלה בפעם הראשונה:

רֹבֶה קַשָּׁת בַּעֲבוּר הֱיוֹת קַשָּׁת תֹּאַר אָמְרוּ כִּי "רֹבֶה" הוּא הַמּוֹרֶה הַחִצִּים, מִלְּשׁוֹן "יָסֹבּוּ עָלַי רַבָּיו" (איוב טז יג), "וַיְמָרֲרֻהוּ וָרֹבּוּ" (בראשית מ"ט:כ"ג), וְ"קַשָּׁת" הוּא הָעֹשֶׂה הַקְּשָׁתוֹת. וְיוֹתֵר נָכוֹן שֶׁ"רֹבֶה" הוּא הַמּוֹרֶה, וְיֵאָמֵר עַל הַמּוֹרֶה הַחִצִּים וְעַל מַשְׁלִיךְ הָאֲבָנִים וְזוּלָתָם, כַּאֲשֶׁר יֹאמַר "אֲשֶׁר יָרִיתִי בֵּינֵי וּבֵינֶיךָ" (בראשית ל"א:נ"א), וְלָכֵן יְתָאֵר אוֹתוֹ פַּעַם אַחֶרֶת כִּי הוּא קַשָּׁת, וְכֵן "וַיִּמְצָאֻהוּ הַמּוֹרִים אֲנָשִׁים בַּקָּשֶׁת" (שמואל א לא ג):

רובה קשת - מושך בקשת ושני גזרות הן. וימררהו ורבו. וגם יסבו עליו רביו, מלשון רבב כמו סובו מן סבב, שומו שמים מן שמם. דומו יושבי אי מן דממה דקה כולם נכפלים באות אחרונה, אבל רובה מגזרת רבה. עשה. בנה. קנה. שיאמר עושה. בונה. קונה.

וישב במדבר על כן קראו פרא אדם.

ויהי רבה קשת י״‎מ לשון רביא פי׳‎ ויהי ישמעאל נער קשת יורה חצים אנפנ״‎ט ארקיי״‎ר.