וְאֵ֖ד יַֽעֲלֶ֣ה מִן־הָאָ֑רֶץ וְהִשְׁקָ֖ה אֶֽת־כׇּל־פְּנֵ֥י הָֽאֲדָמָֽה׃
הפסוק מוצג עם ניקוד וטעמים
טקסט הפסוק: Miqra according to the Masorah (ויקיטקסט). מקרא על פי המסורה, ויקיטקסט · רישיון CC BY-SA · השינויים שנעשו בטקסט וכתב הוויתור
ואד יעלה. לְעִנְיַן בְּרִיאָתוֹ שֶׁל אָדָם, הֶעֱלָה הַתְּהוֹם וְהִשְׁקָה עֲנָנִים לִשְׁרוֹת הֶעָפָר וְנִבְרָא אָדָם, כְּגַבָּל זֶה, שֶׁנּוֹתֵן מַיִם וְאַחַ"כַּ לָשׁ אֶת הָעִסָּה, אַף כָּאן, וְהִשְׁקָה, וְאַחַ"כַּ וַיִּיצֶר:
וַעֲנָנָא הֲוָה סָלֵיק מִן אַרְעָא וְאַשְׁקֵי יָת כָּל אַפֵּי אַדְמְתָא
ואד, כמו עשן וכמוהו יום אידם (דב"ר לב לה) שהיום הרע יקרא יום ענן וערפל, והטעם כי עלה אד מן הארץ בכח המאורות והשקה האדמה והצמיחה, והגאון אמר כי פירושו ולא אד יעלה מן הארץ:
וְאֵד יַעֲלֶה מִן הָאָרֶץ וְהִשְׁקָה. וּבְיוֹם עֲשׂוֹת, כְּשֶׁסִּדְּרָן עַל סֵדֶר מַתְמִיד, עָלָה אֵד מִן הָאָרֶץ שֶׁהָיָה טַל לִבְרָכָה, שֶׁהִרְוָה אֶת הָאָרֶץ וְהוֹלִידָה וְהִצְמִיחָה בִּלְתִּי מָטָר וַעֲבוֹדַת אֲדָמָה:
ואד עשן ברואינה בלע״ז, וי״ו זו טפלה ויתרה היא וכן רבות במקרא וכן הפי׳ וכל שיח השדה קודם שנתוסף מכמו שנברא, היה עולה אד מן הארץ בכח המאורות להשקות את האדמה ולהצמיחה, ודיבור כי לא המטיר מפסיק ליתן טעם למה היו הדשאים והאילנות מוסיפין לצמוח.
יעלה העלה לשון מפעיל כמו ויעל עלות במזבח שהוא כמו העלה.
