רש״י
רבי שלמה יצחקי · צרפת, המאה ה־11אבינו זקן. וְאִם לֹא עַכְשָׁו אֵימָתַי? שֶׁמָּא יָמוּת אוֹ יִפְסֹק מֵהוֹלִיד:
ואיש אין בארץ. סְבוּרוֹת הָיוּ שֶׁכָּל הָעוֹלָם נֶחֱרַב כְּמוֹ בְּדוֹר הַמַּבּוּל: (בראשית רבה):
וַתֹּ֧אמֶר הַבְּכִירָ֛ה אֶל־הַצְּעִירָ֖ה אָבִ֣ינוּ זָקֵ֑ן וְאִ֨ישׁ אֵ֤ין בָּאָ֙רֶץ֙ לָב֣וֹא עָלֵ֔ינוּ כְּדֶ֖רֶךְ כׇּל־הָאָֽרֶץ׃
הפסוק מוצג עם ניקוד וטעמים
טקסט הפסוק: Miqra according to the Masorah (ויקיטקסט). מקרא על פי המסורה, ויקיטקסט · רישיון CC BY-SA · השינויים שנעשו בטקסט וכתב הוויתור
אבינו זקן. וְאִם לֹא עַכְשָׁו אֵימָתַי? שֶׁמָּא יָמוּת אוֹ יִפְסֹק מֵהוֹלִיד:
ואיש אין בארץ. סְבוּרוֹת הָיוּ שֶׁכָּל הָעוֹלָם נֶחֱרַב כְּמוֹ בְּדוֹר הַמַּבּוּל: (בראשית רבה):
וַאֲמֶרֶת רַבְּתָא לִזְעֶרְתָּא אֲבוּנָא סִיב וּגְבַר לֵית בְּאַרְעָא לְמֵיעַל עֲלָנָא כְּאוֹרַח כָּל אַרְעָא
ותאמר הבכירה. יתכן שהיתה לו אשה אחרת ומתה בתחלה, והבנות חשבו, כי אש וגפרית היה בכל הארץ כמבול המים:
וַתֹּאמֶר הַבְּכִירָה אָמַר רַבִּי אַבְרָהָם (אבן עזרא על בראשית י"ט:ל"א) יִתָּכֵן שֶׁהָיְתָה לוֹ אִשָּׁה אַחֶרֶת וּמֵתָה בַּתְּחִלָּה. וְאֵין צֹרֶךְ, כִּי "הַבְּכִירָה" הֵפֶךְ "צְעִירָה", כָּל גָּדוֹל בְּאַחְוָה יִקָּרֵא "בְּכוֹר", וְכָל קָטָן מִמֶּנּוּ צָעִיר לוֹ, וְהַפְּרִי הָרִאשׁוֹן בַּשָּׁנָה יִקְרָא "בִּכּוּרִים", וְכֵן "בְּכוֹרֵי דַלִּים" (ישעיהו יד ל), הַמֻּקְדָּמִים בְּדַלּוּת שֶׁהֵם דַּלֵּי הַדַּלִּים, וְכֵן "בִּבְכֹרוֹ יְיַסְּדֶנָּה וּבִצְעִירוֹ יַצִּיב דְּלָתֶיהָ" (יהושע ו כו). וְכֵן תִּרְגֵּם אוּנְקְלוֹס (תרגום אונקלוס על בראשית י"ט:ל"א) "רַבְּתָא":
איש אין בארץ - סבורות היו שהעולם נהפך שהביא מבול של אש.
אָבִינוּ זָקֵן. וְלֹא יִתְאַמֵּץ לְהַרְחִיק נְדוֹד אֶל אֶרֶץ אַחֶרֶת:
וְאִישׁ אֵין בָּאָרֶץ לָבוֹא עָלֵינוּ. אֵין אִישׁ בָּזֶה הַגָּלִיל רָאוּי לָבוֹא עָלֵינוּ כְּדֶרֶךְ כָּל הָאָרֶץ, שֶׁהַמִּנְהָג הוּא שֶׁלֹּא תִּנָּשֵׂא הָאִשָּׁה אֶלָּא לֶהָגוּן לָהּ: