אונקלוס
תרגום אונקלוס · המאה ה־2אִיתָא נַשְׁקֵי יָת אֲבוּנָא חַמְרָא וְנִשְׁכּוּב עִמֵּהּ וּנְקַיֵּם מֵאֲבוּנָא בְּנִין
מקור: ספריא · נחלת הכלל
בְּרֵאשִׁית י״ט · ל״ב
לְכָ֨ה נַשְׁקֶ֧ה אֶת־אָבִ֛ינוּ יַ֖יִן וְנִשְׁכְּבָ֣ה עִמּ֑וֹ וּנְחַיֶּ֥ה מֵאָבִ֖ינוּ זָֽרַע׃
במילים פשוטות
הבכירה מציעה להשקות את אביהן יין ולשכב עמו, כדי לקיים ממנו זרע. הרמב״ן מבאר את כוונת ״ונחיה מאבינו זרע״: הבנות אמרו נעשה אנחנו את המעשה הראוי לנו, ואולי ירחם האלוהים ונוליד זכר ונקבה שיתקיים מהם העולם, שכן ״עולם חסד יבנה״. לפי דבריו, מעשה הבנות נבע מדאגה כנה לקיום המין האנושי, מתוך אמונתן שנותרו לבדן בעולם. הפסוק מציג את היוזמה של הבת הבכירה ואת המניע שהניע אותה, ומתוך דברי הרמב״ן מובן כי לא תאווה הובילה אותן, אלא מחשבה, אף שמוטעית, על המשך קיום העולם.
מבוסס על רמב״ן, אונקלוס · נכתב ונערך במקור
כל המפרשים
רמב״ן
רבי משה בן נחמן · ספרד, המאה ה־13וְטַעַם וּנְחַיֶּה מֵאָבִינוּ זֶרַע בְּאוּלַי כִּי אָמְרוּ נַעֲשֶׂה אֲנַחְנוּ הַמַּעֲשֶׂה הָרָאוּי לָנוּ, כִּי יְרַחֵם הָאֱלֹהִים וְנוֹלִיד זָכָר וּנְקֵבָה וְיִתְקַיֵּם הָעוֹלָם מֵהֶם כִּי "עוֹלָם חֶסֶד יִבָּנֶה" (תהלים פט ג), וְלֹא לְחִנָּם הִצִּילָנוּ ה'. וְהִנֵּה הָיוּ צְנוּעוֹת וְלֹא רָצוּ לֵאמֹר לַאֲבִיהֶם שֶׁיִּשָּׂא אוֹתָן, כִּי בֶּן נֹחַ מֻתָּר בְּבִתּוֹ (סנהדרין נח), אוֹ שֶׁהָיָה הַדָּבָר מְכֹעָר מְאֹד בְּעֵינֵי הַדּוֹרוֹת הָהֵם וְלֹא נַעֲשָׂה כֵן מֵעוֹלָם. וְכֵן רַבּוֹתֵינוּ בַּהַגָּדוֹת מְגַנִּים אֶת לוֹט מְאֹד (נזיר כג):
מקור: ספריא · CC BY