אשת לוט מביטה מאחריו והופכת לנציב מלח. רש״י מבאר ש״מאחריו״ הכוונה מאחרי לוט, ומביא מדרש ש״במלח חטאה ובמלח לקתה״: כשביקש לוט לתת מעט מלח לאורחים, סירבה אשתו ואמרה שאף מנהג טוב זה בא להנהיג במקום. אבן עזרא מבאר ש״נציב״ הוא כטעם מצבה, שכן נשרפו עצמותיה בגופרית והיתה עם מלח, כמו שנאמר בדברים ״גפרית ומלח... כמהפכת סדום״. הפסוק מלמד שאזהרת המלאך שלא להביט אחור נועדה להגן, ואשת לוט שעברה עליה נענשה. עוד עולה מדברי אבן עזרא כי הפסוק מוכיח שצוער ניצלה.
מבוסס על רש״י, אבן עזרא, אונקלוס · נכתב ונערך במקור
נציב. כטעם מצבה כי נשרפו עצמית בגפרית, והיתה עם מלח כי כן כתוב "גפרית ומלח וגו' כמהפכת סדום" (דברים כט כב) גם זה הפסוק יורה שנמלטה צוער, גם כן אמר המלאך:
ותהי נציב מלח במלח חטאה כמו שפרש״י לפיכך כשעברה צווי המלאכים לקתה בלקוי סדום. דבר אחר ותבט אשתו מאחריו ותהי כל הארץ נציב מלח שכן גפרית ומלח שרפה כל ארצה.