הַשֶּׁ֖מֶשׁ יָצָ֣א עַל־הָאָ֑רֶץ וְל֖וֹט בָּ֥א צֹֽעֲרָה׃

השמש יצא על הארץ ולוט בא אל צוער. הפסוק מציין את סמיכות הזמנים: ברגע שלוט מגיע אל עיר המקלט, זורחת השמש, ומיד לאחר מכן תבוא ההפיכה על סדום. תרגום אונקלוס מוסר את הדברים כפשוטם - השמש יצאה על הארץ ולוט הגיע לצוער. ציון זמן הזריחה מחדד את הדיוק שבתזמון ההצלה וההשחתה: לוט ניצל בדיוק בעת שהאור עולה, בטרם תיפול הפורענות. הפסוק משמש כמעבר בעלילה - מסיום הבריחה של לוט אל תחילת עונשה של סדום המתואר בפסוק הבא.