וַיֹּ֥אמֶר ל֖וֹט אֲלֵהֶ֑ם אַל־נָ֖א אֲדֹנָֽי׃

אל נא אדני. רַבּוֹתֵינוּ אָמְרוּ (שבועות ל"ב) שֶׁשֵּׁם זֶה קֹדֶשׁ, שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ לְהַחֲיוֹת אֶת נַפְשִׁי - מִי שֶׁיֵשׁ בְּיָדוֹ לְהָמִית וּלְהַחֲיוֹת; וְתַרְגּוּמוֹ בְּבָעוּ כְעַן ה':

אל נא. אַל תֹּאמְרוּ אֵלַי לְהִמָּלֵט הָהָרָה:

נא. לְשׁוֹן בַּקָּשָׁה:

וַאֲמַר לוֹט לְהוֹן בְּבָעוּ כְעַן רִבּוֹנָי (נ''י יְיָ)

אל נא אדני. חול ונקמץ בעבור שהוא סוף פסוק ויאמר ר' שמואל הספרדי הנגיד ז"ל כי אל נא מגזרת הואל ועל דעתי שהוא כמו לא כי כשאמרו לו ההרה המלט השיב לא כן רבותי:

אל נא אדני חול הוא זה ולפיכך סיים כאן את הפסוק ואח״‎כ חזר להתפלל להקב״‎ה הנה נא מצא עבדך חן, ולפי המסורת קודש הוא. וכתיב באל״‎ף דל״‎ת.