המלאכים מכים את האנשים אשר בפתח הבית בסנוורים, מקטן ועד גדול, עד שהם נלאים למצוא את הפתח. רש״י מבאר ש״פתח״ הוא החלל שדרכו נכנסים ויוצאים, ו״בסנוורים״ הוא מכת עיוורון. עוד מסביר רש״י מדוע נאמר ״מקטן ועד גדול״: הקטנים התחילו בעבירה תחילה, כמו שנאמר קודם ״מנער ועד זקן״, ולכן התחילה הפורענות מהם. אבן עזרא מפרש שסנוורים הם מחשך העין והלב. המכה משביתה את יכולתם של אנשי סדום לפגוע, וממחישה שהעונש בא כמידה כנגד מידה, לפי סדר האשמה.
מבוסס על רש״י, אבן עזרא, אונקלוס · נכתב ונערך במקור
וילאו - פירושו לא יכלו עוד למצוא הפתח. לא בקשו הפתח. וכן: ונלאו מצרים לשתות מים מן היאור, לא יכלו לשתות, מאחר שהיה הדם. וכן מוכיח לבסוף ולא יכלו לשתות ממימי היאור. ובכמה מקומות לשון נלאו מכופל כמו: '[נלאיתי] כלכל לא אוכל'. וכן: 'והיה כי נראה כי נלאה מואב אל הבמות ובא אל מקדשו להתפלל ולא יוכל'. וכן: 'הנסה דבר אליך תלאה ועצור במילין מי יוכל'. כלומר:. בשביל שנסה אותך הקב"ה ביסורים אתה נלאה. כלומר, אין אתה יכול להיות שותק, וחשבת בלבך ואמרת 'ועצור במילין מי יוכל'.