בְּרֵאשִׁית י״ט · י״א

וְֽאֶת־הָאֲנָשִׁ֞ים אֲשֶׁר־פֶּ֣תַח הַבַּ֗יִת הִכּוּ֙ בַּסַּנְוֵרִ֔ים מִקָּטֹ֖ן וְעַד־גָּד֑וֹל וַיִּלְא֖וּ לִמְצֹ֥א הַפָּֽתַח׃

במילים פשוטות

המלאכים מכים את האנשים אשר בפתח הבית בסנוורים, מקטן ועד גדול, עד שהם נלאים למצוא את הפתח. רש״י מבאר ש״פתח״ הוא החלל שדרכו נכנסים ויוצאים, ו״בסנוורים״ הוא מכת עיוורון. עוד מסביר רש״י מדוע נאמר ״מקטן ועד גדול״: הקטנים התחילו בעבירה תחילה, כמו שנאמר קודם ״מנער ועד זקן״, ולכן התחילה הפורענות מהם. אבן עזרא מפרש שסנוורים הם מחשך העין והלב. המכה משביתה את יכולתם של אנשי סדום לפגוע, וממחישה שהעונש בא כמידה כנגד מידה, לפי סדר האשמה.
מבוסס על רש״י, אבן עזרא, אונקלוס · נכתב ונערך במקור

כל המפרשים

רש״י

רבי שלמה יצחקי · צרפת, המאה ה־11

פתח. הוּא הֶחָלָל שֶׁבּוֹ נִכְנָסִין וְיוֹצְאִין:

בסנורים. מַכַּת עִוָּרוֹן:

מקטן ועד גדול. הַקְּטָנִּים הִתְחִילוּ בָּעֲבֵרָה תְּחִלָּה, שֶׁנֶּאֱמַר מִנַּעַר וְעַד זָקֵן, לְפֵיכָךְ הִתְחִילָה הַפֻּרְעָנוּת מֵהֶם (בראשית רבה):

מקור: ספריא · נחלת הכלל

אונקלוס

תרגום אונקלוס · המאה ה־2

וְיָת גֻּבְרַיָּא דִּי בִתְרַע בֵּיתָא מְחוֹ בְּשַׁבְרִירַיָּא מִזְּעֵירָא וְעַד רַבָּא וּלְאִיוּ לְאַשְׁכָּחָא תַרְעָא

מקור: ספריא · נחלת הכלל

אבן עזרא

רבי אברהם אבן עזרא · ספרד, המאה ה־12

בסנורים. מלה רביעית וחברתה במעשה אלישע ופירושו מחשך העין והלב:

מקור: ספריא · נחלת הכלל

רשב״ם

רבי שמואל בן מאיר · צרפת, המאה ה־12

בסנורים - מכת עיורון ושממון.

וילאו - פירושו לא יכלו עוד למצוא הפתח. לא בקשו הפתח. וכן: ונלאו מצרים לשתות מים מן היאור, לא יכלו לשתות, מאחר שהיה הדם. וכן מוכיח לבסוף ולא יכלו לשתות ממימי היאור. ובכמה מקומות לשון נלאו מכופל כמו: '[נלאיתי] כלכל לא אוכל'. וכן: 'והיה כי נראה כי נלאה מואב אל הבמות ובא אל מקדשו להתפלל ולא יוכל'. וכן: 'הנסה דבר אליך תלאה ועצור במילין מי יוכל'. כלומר:. בשביל שנסה אותך הקב"ה ביסורים אתה נלאה. כלומר, אין אתה יכול להיות שותק, וחשבת בלבך ואמרת 'ועצור במילין מי יוכל'.

מקור: ספריא · נחלת הכלל

ספורנו

רבי עובדיה ספורנו · איטליה, המאה ה־16

וַיִּלְאוּ לִמְצֹא הַפָּתַח. אַף עַל פִּי שֶׁהָיוּ מֻכִּים בַּסַּנְוֵרִים, טָרְחוּ לִמְצֹא הַפֶּתַח כְּדֵי לִשְׁבֹּר הַדֶּלֶת, כְּאָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (עירובין יט.): "רְשָׁעִים אֲפִלּוּ עוֹמְדִים בְּפִתְחוֹ שֶׁל גֵּיהִנֹּם אֵינָם חוֹזְרִים בִּתְשׁוּבָה".

מקור: ספריא · נחלת הכלל