אַיֵּה שָׂרָה אִשְׁתֶּךָ. פֵּרֵשׁ רַשִׁ״י לְהוֹדִיעַ שֶׁצְּנוּעָה הָיְתָה, כְּדֵי לְחַבְּבָהּ עַל בַּעְלָהּ. וְקָשֶׁה, וְכִי עַד עַכְשָׁו לֹא יָדַע אַבְרָהָם שֶׁצְּנוּעָה הִיא. וְנִרְאֶה לִי לְפִי שֶׁרָצָה לוֹמַר ״שׁוֹב אָשׁוּב אֵלֶיךָ״ (בראשית יח:י), מַשְׁמָע אֲבָל לֹא אֵלֶיהָ, וְיֵשׁ לָחוּשׁ שֶׁמָּא בַּעֲבוּר זֶה יַטִּיל שִׂנְאָה עָלֶיהָ לוֹמַר שֶׁהִיא הָיְתָה הַסִּבָּה אֲשֶׁר מָנַע ה׳ מֵהֶם פְּרִי בָּטֶן. עַל כֵּן רָאָה הַמַּלְאָךְ לְתַקֵּן זֶה וְאָמַר ״אַיֵּה שָׂרָה אִשְׁתֶּךָ״, אַף עַל פִּי שֶׁיָּדַע הַמַּלְאָךְ הֵיכָן הִיא, מִכָּל מָקוֹם אָמַר: אֵי אַתָּה מוֹדֶה שֶׁהִיא בָּאֹהֶל תָּמִיד מֵחֲמַת שֶׁהִיא צְנוּעָה? וְאִם כֵּן, וַדַּאי לֹא יְקַפֵּחַ לָהּ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שְׂכַר צְנִיעוּתָהּ, שֶׁהֲרֵי אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (מגילה י:) ״כָּל כַּלָּה שֶׁהִיא צְנוּעָה זוֹכָה וְיוֹצְאִין מִמֶּנָּה מְלָכִים, וּרְאָיָה מִן תָּמָר״ כוּ׳. וְהִיא גַּם הִיא צְנוּעָה, עַל כֵּן זְכוּתָהּ גָּרַם לְיִעוּד ״וּמְלָכִים מִמְּךָ יֵצֵאוּ״ (בראשית יז:ו) ״וּמַלְכֵי עַמִּים מִמֶּנָּה יִהְיוּ״ (בראשית יז:טז). וְעַל יְדֵי זֶה יְחַבְּבָהּ בַּעְלָהּ, כִּי זְכוּת צְנִיעוּתָהּ גָּרַם לָהּ. וְרַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה אָמְרוּ (בראשית רבה מח:טו) שֶׁנָּקוּד עַל אי״ו, לְפִי שֶׁשָּׁאֲלוּ גַּם לְשָׂרָה ״אַיּוֹ״. וְדוֹרְשֵׁי רְשׁוּמוֹת אָמְרוּ (בעל הטורים) כִּי ״אֵלָיו אַיֵּה״ הֵם אוֹתִיּוֹת ״אֵלֶיהָ אַיּוֹ״. וְעַל זֶה קָשֶׁה וַדַּאי, אֵיךְ שָׁאֲלוּ לְשָׂרָה ״אַיּוֹ״, וַהֲלֹא אַבְרָהָם הָיָה עוֹמֵד עֲלֵיהֶם.
עַל כֵּן לִבִּי אוֹמֵר, שֶׁשְּׁאֵלַת ״אַיֵּה״ וְ״אַיּוֹ״ אֵינָהּ שְׁאֵלָה מְקוֹמִית לוֹמַר אֵיפֹה הוּא אוֹ הִיא, אֶלָּא שְׁאֵלַת הַמַּדְרֵגוֹת, כִּי לְשׁוֹן ״מָקוֹם״ מוֹרֶה עַל הַמַּדְרֵגָה. וְלֹא שָׁאֲלוּ כְּלָל בְּאֵיזֶה מָקוֹם הוּא אוֹ הִיא, אֶלָּא שָׁאֲלוּ עַל מְקוֹם מַדְרֵגָתָם וּמַעֲלָתָם בְּעִנְיַן מַעֲשֵׂיהֶם הַטּוֹבִים אֲשֶׁר בַּעֲבוּרָם יִזְכּוּ שְׁנֵיהֶם לְבֵן, כִּי הִיא זָכְתָה לְבֵן בַּעֲבוּר שֶׁהִיא צְנוּעָה, וְהוּא זָכָה לְבֵן בִּזְכוּת הַצְּדָקָה וְהַכְנָסַת אוֹרְחִים. וּכְשֵׁם שֶׁרָמוּז בִּשְׁתֵּי תֵּיבוֹת אֵלּוּ ״אֵלָיו אַיֵּה״ - כְּאִלּוּ אָמַר ״אֵלֶיהָ אַיּוֹ״ - כָּךְ רָמַז בִּשְׁתֵּי תֵּיבוֹת אֵלּוּ ״אִשְׁתְּךָ וַיֹּאמֶר״, ״אִישֵׁךְ וַתֹּאמֶר״. וַהֲרֵי כְּאִלּוּ נִכְתָּב ״וַיֹּאמְרוּ אֵלֶיהָ אַיּוֹ אִישֵׁךְ, וַתֹּאמֶר הִנֵּה בָאֹהֶל״, כִּי גַּם הִיא הֵשִׁיבָה עַל שְׁאֵלַת מַעֲלַת מַדְרֵגָתוֹ ״הִנֵּה בָאֹהֶל״, כִּי זוֹ הִיא מַדְרֵגָתוֹ שֶׁל אַבְרָהָם - לֵישֵׁב פֶּתַח הָאֹהֶל וּלְצַפּוֹת עַל אוֹרְחִים, וְתָמִיד הוּא מִתְעַסֵּק לִהְיוֹת נוֹטֵעַ אָהֳלֵי אַפַּדְנוֹ לָאוֹרְחִים, כְּמוֹ שֶׁאָמַר (בראשית כא:לג) ״וַיִּטַּע אֶשֶׁל״ - הַיְינוּ פֻּנְדָּק (סוטה י.), כִּדְאִיתָא (דניאל יא מה) ״וְיִטַּע אָהֳלֵי אַפַּדְנוֹ״. וְאִם כֵּן פְּשׁוּטוֹ שֶׁל מִקְרָא כּוֹלֵל שְׁנֵי עִנְיָנִים: כִּי פְּשׁוּטוֹ ״וַיֹּאמְרוּ אֵלָיו אַיֵּה שָׂרָה אִשְׁתֶּךָ״ - אֵיזוֹ מְקוֹם מַדְרֵגַת מַעֲלָתָהּ אֲשֶׁר בַּעֲבוּרָהּ תִּזְכֶּה לְבֵן, וְהֵשִׁיב ״הִנֵּה בָאֹהֶל״ - שֶׁבִּזְכוּת שֶׁצְּנוּעָה הִיא תִּזְכֶּה שֶׁיֵּצְאוּ מִמֶּנָּה מְלָכִים. וּמִדְרָשׁוֹ ״וַיֹּאמְרוּ אֵלֶיהָ אַיּוֹ אִישֵׁךְ, וַתֹּאמֶר הִנֵּה בָאֹהֶל״, כִּי שְׁאֵלַת ״אַיּוֹ״ - בְּאֵיזוֹ מַדְרֵגָה הוּא שֶׁיִּזְכֶּה לְבֵן, וַתֹּאמֶר ״הִנֵּה בָאֹהֶל״ - שֶׁהוּא נוֹטֵעַ תָּמִיד אָהֳלֵי אַפַּדְנוֹ לָאוֹרְחִים, אֲשֶׁר מִן הָרָאוּי שֶׁזְּכוּת הַצְּדָקָה יַעֲמֹד לוֹ לְהוֹלִיד בֵּן, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (תהלים יז יד-טו) ״יִשְׂבְּעוּ בָנִים וְהִנִּיחוּ יִתְרָם לְעוֹלְלֵיהֶם, אֲנִי בְּצֶדֶק אֶחֱזֶה פָנֶיךָ״.
