בְּרֵאשִׁית י״ח · י׳

וַיֹּ֗אמֶר שׁ֣וֹב אָשׁ֤וּב אֵלֶ֙יךָ֙ כָּעֵ֣ת חַיָּ֔ה וְהִנֵּה־בֵ֖ן לְשָׂרָ֣ה אִשְׁתֶּ֑ךָ וְשָׂרָ֥ה שֹׁמַ֛עַת פֶּ֥תַח הָאֹ֖הֶל וְה֥וּא אַחֲרָֽיו׃

במילים פשוטות

אחד האורחים אומר שישוב אל אברהם כעת חיה, ואז יהיה בן לשרה אשתו, ושרה שומעת מפתח האוהל. רש״י מבאר שהמלאך לא בישר שהוא עצמו ישוב, אלא בשליחות ה׳ אמר זאת, כשם שאמר המלאך להגר ״הרבה ארבה״ אף שאין בידו להרבות אלא בשליחות ה׳. אבן עזרא מסביר ש״כעת חיה״ פירושו כעת הזאת בשנה הבאה. הפסוק מוסר את הבשורה המרכזית: שרה תלד בן בעוד שנה. הבשורה נמסרת בעוד שרה שומעת מאחורי הפתח, מה שמכין את תגובתה בפסוקים הבאים. זוהי חזרה מפורשת על ההבטחה שכבר נאמרה לאברהם, אך עתה היא נאמרת באופן שגם שרה שומעת אותה.
מבוסס על רש״י, אבן עזרא, אונקלוס · נכתב ונערך במקור

כל המפרשים

רש״י

רבי שלמה יצחקי · צרפת, המאה ה־11

שוב אשוב. לֹא בִשְּׂרוֹ הַמַּלְאָךְ שֶׁיָּשׁוּב אֵלָיו, אֶלָּא בִשְׁלִיחוּתוֹ שֶׁל מָקוֹם אָמַר לוֹ, כְּמוֹ וַיֹּאמֶר לָהּ מַלְאַךְ ה' הַרְבָּה אַרְבֶּה, וְהוּא אֵין בְּיָדוֹ לְהַרְבּוֹת, אֶלָּא בִּשְׁלִיחוּתוֹ שֶׁל מָקוֹם, אַף כָּאן בִּשְׁלִיחוּתוֹ שֶׁל מָקוֹם אָמַר לוֹ כֵּן (בְּ"רַ). אֱלִישָׁע אָמַר לַשּׁוּנַמִּית לַמּוֹעֵד הַזֶּה כָּעֵת חַיָּה אַתְּ חֹבֶקֶת בֵּן וַתֹּאמֶר אַל אֲדֹנִי אִישׁ הָאֱלֹהִים אַל תְּכַזֵּב בְּשִׁפְחָתֶךָ, אוֹתָן הַמַּלְאָכִים שֶׁבִּשְּׂרוּ אֶת שָׂרָה אָמְרוּ לַמּוֹעֵד אָשׁוּב, אָמַר לָהּ אֱלִישָׁע אוֹתָם הַמַּלְאָכִים שֶׁהֵם חַיִּים וְקַיָּמִים לְעוֹלָם אָמְרוּ לַמּוֹעֵד אָשׁוּב, אֲבָל אֲנִי בָשָׂר וָדָם שֶׁהַיּוֹם חַי וּמָחָר מֵת - בֵּין חַי וּבֵין מֵת לַמּוֹעֵד הַזֶּה וגו':

כעת חיה. כָּעֵת הַזֹּאת לַשָּׁנָה הַבָּאָה, וּפֶסַח הָיָה, וּלְפֶסַח הַבָּא נוֹלַד יִצְחָק, מִדְּלָא קָרֵינַן כְּעֵת אֶלָּא כָּעֵת:

כעת חיה. כָּעֵת הַזֹּאת שֶׁתְּהֵא חַיָּה לָכֶם, שֶׁתִּהְיוּ כֻּלְּכֶם שְׁלֵמִים וְקַיָּמִים:

והוא אחריו. הַפֶּתַח הָיָה אַחַר הַמַּלְאָךְ:

מקור: ספריא · נחלת הכלל

אונקלוס

תרגום אונקלוס · המאה ה־2

וַאֲמַר מִתַּב אִתּוּב לְוָתָךְ כְּעִדָּן דְּאַתּוּן קַיָּמִין וְהָא בַר לְשָׂרָה אִתְּתָךְ וְשָׂרָה שְמַעַת בִּתְרַע מַשְׁכְנָא וְהוּא אֲחוֹרוֹהִי

מקור: ספריא · נחלת הכלל

אבן עזרא

רבי אברהם אבן עזרא · ספרד, המאה ה־12

כעת חיה. כעת הזאת בשנה האחרת ושרה חיה כמו "כה לחי" (ש"א כה ו):

והוא אחריו. זה המלאך המדבר עם אברהם חיה אחרי האהל, ואברהם יושב בפתח האהל ולא ראה שרה וי"א פתח האהל שלה היה אחרי אהל אברהם:

מקור: ספריא · נחלת הכלל

רמב״ן

רבי משה בן נחמן · ספרד, המאה ה־13

שׁוֹב אָשׁוּב אֵלֶיךָ כָּעֵת חַיָּה לְשׁוֹן רַשִׁ"י (רש"י על בראשית י"ח:י'), לֹא בִּשְּׂרוֹ הַמַּלְאָךְ שֶׁיָּשׁוּב אֵלָיו אֶלָּא בִּשְׁלִיחוּתוֹ שֶׁל מָקוֹם אָמַר לוֹ, כְּמוֹ "וַיֹּאמֶר לָהּ מַלְאַךְ ה' הַרְבָּה אַרְבֶּה אֶת זַרְעֵךְ" (בראשית ט"ז:י'), וְהוּא אֵין בְּיָדוֹ לְהַרְבּוֹת, אֶלָּא בִּשְׁלִיחוּתוֹ שֶׁל מָקוֹם אָמַר לוֹ, אַף כָּאן בִּשְׁלִיחוּתוֹ שֶׁל מָקוֹם אָמַר לוֹ. וְהֻצְרַךְ הָרַב לֵאמֹר כֵּן מִפְּנֵי שֶׁהקב"ה אָמַר לוֹ בְּכָאן לַמּוֹעֵד אָשׁוּב אֵלֶיךָ, וּבֵין בַּמַּלְאָךְ אוֹ בְּהקב"ה לֹא מָצִינוּ שֶׁשָּׁב אֵלָיו לְמוֹעֲדוֹ. אוּלַי נִכְלַל בִּלְשׁוֹן "וַה' פָּקַד אֶת שָׂרָה כַּאֲשֶׁר אָמָר וַיַּעַשׂ ה' לְשָׂרָה כַּאֲשֶׁר דִּבֵּר" (בראשית כ"א:א'). וְרַבִּי אַבְרָהָם אָמַר (אבן עזרא על בראשית כ"א:ב') כִּי "וַיֹּאמֶר ה' אֶל אַבְרָהָם" הוּא דְּבַר הַמַּלְאָךְ בְּשֵׁם שׁוֹלְחוֹ, וְשָׁב אֵלָיו לַמּוֹעֵד אֲשֶׁר דִּבֶּר אִתּוֹ וְאִם לֹא נִכְתַּב. וְהַנָּכוֹן בְּעֵינַי שֶׁהוּא מִן "לִתְשׁוּבַת הַשָּׁנָה" (שמואל ב יא א), יֹאמַר כִּי שׁוּב אָשׁוּב אֵלֶיךָ עֵת כָּעֵת הַזֹּאת שֶׁתִּהְיוּ בּוֹ חַיִּים וְיִהְיֶה בֵּן לְשָׂרָה אִשְׁתֶּךָ, וְזֶהוּ כַּאֲשֶׁר נֶאֱמַר לְאַבְרָהָם (בראשית י"ז:כ"א) "לַמּוֹעֵד הַזֶּה בַּשָּׁנָה הָאַחֶרֶת", וְיִהְיֶה "אָשׁוּב" כְּמוֹ "וְשָׁב ה' אֱלֹהֶיךָ וְשָׁב וְקִבֶּצְךָ" (דברים ל ג):

מקור: ספריא · CC BY

רשב״ם

רבי שמואל בן מאיר · צרפת, המאה ה־12

כעת חיה - כעת יולדת, דכתיב: עת יולדת ילדה. וכן בהלכה קרויה יולדת וקרוב לדבר כי חיות הנה כעין מילדת.

והוא אחריו - הפתח של אהל שרה היה אחרי המלאך, לפיכך שמעה שרה את דבריהם.

מקור: ספריא · נחלת הכלל

ספורנו

רבי עובדיה ספורנו · איטליה, המאה ה־16

שׁוֹב אָשׁוּב אֵלֶיךָ. לְמוֹעֵד הַמִּילָה כְּפַעַם בְּפָעַם:

וְהוּא אַחֲרָיו. הַפֶּתַח שֶׁהָיְתָה שָׁם שָׂרָה הַשּׁוֹמַעַת הָיָה אַחֲרֵי הַמַּלְאָךְ הַמְדַבֵּר, לְפִיכָךְ לֹא דִּבֵּר עִמָּהּ לְנוֹכַח כְּמוֹ שֶׁעָשָׂה אֱלִישָׁע.

מקור: ספריא · נחלת הכלל

חזקוני

רבי חזקיה בן מנוח · צרפת, המאה ה־13

שוב אשוב אליך שתי שיבות אחת בתשרי ואחת בניסן. כעת חיה המלאכים יודעים שהם חיים לעולם לפיכך אמרו כעת חיה פי׳‎ לשנה האחרת כעת הזאת שנהיה חיים וקיימים אשוב אליך. אבל אלישע בן יורם מעותד למות היה, לא היה יודע אם יחיה לשנה הבאה לפיכך לא אמר שוב אשוב רק כעת חיה.

כעת חיה פרש״‎י מדלא קרינן כעת חיה פי׳‎ הכ״‎ף מכעת חיה אינה נקודה בשו״‎א דאי בשו״‎א משמע היה כעת חית השדה.

והוא אחריו ת״‎י וישמעאל הוה קאים מן בתרואי. פי׳‎ אחר המלאך כדי שלא תתייחס שרה עם המלאכים שסבורה היתה בני אדם הם.

מקור: ספריא · נחלת הכלל

אור החיים

רבי חיים בן עטר · המאה ה־18

וַיֹּאמֶר שׁוֹב וְגוֹ׳. דִּבֵּר בִּלְשׁוֹן יָחִיד, כִּי אֶחָד הוּא הַמְבַשֵּׂר כִּי הַשְּׁנַיִם כָּל אֶחָד בָּא לִמְלַאכְתּוֹ. וְצָרִיךְ לָתֵת לֵב לָמָּה בַּשְּׁאֵלָה עַל שָׂרָה שָׁאֲלוּ שְׁנַיִם, וְאוּלַי כִּי לֶהֱיוֹת שֶׁגַּם נִתְכַּוְּנוּ לִשְׁאוֹל בִּשְׁלוֹמָהּ עַל יְדֵי בַּעְלָהּ, לָזֶה שָׁאֲלוּ שְׁלָשְׁתָּם מִשּׁוּם הִלְכוֹת דֶּרֶךְ אֶרֶץ.

שׁוֹב אָשׁוּב וְגוֹ׳. טַעַם כֶּפֶל שׁוֹב אָשׁוּב, גַּם אָמְרוֹ תֵּיבַת וְהִנֵּה, יְכַוֵּן לוֹמַר עַל דֶּרֶךְ אָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה כְּשֶׁנּוֹלַד יִצְחָק לֹא הָיָה רָאוּי לְהוֹלִיד, כִּי בָּא מִסִּטְרָא דְּנוּקְבָּא, וּבְמַעֲשֵׂה הָעֲקֵידָה זָכָה לְנֶפֶשׁ הָרָאוּי לְהוֹלִיד, וְהוּא שֶׁרָמַז בְּמַאֲמַר הַמַּלְאָךְ שׁוֹב אָשׁוּב אֵלֶיךָ כָּעֵת חַיָּה וְהִנֵּה בֵן לְשָׂרָה פֵּרוּשׁ מִסִּטְרָא דְּנוּקְבָּא, וְדָיֵּק לוֹמַר ״וְהִנֵּה״, פֵּרוּשׁ הַמִּזְדַּמֵּן קוֹדֵם הוּא גֶּדֶר זֶה, וְאָמַר אָשׁוּב פֵּרוּשׁ פַּעַם שְׁנִיָּה יָשׁוּב אֵלָיו, פֵּרוּשׁ לִבְחִינַת אַבְרָהָם שֶׁהוּא עָלְמָא דִּדְכוּרָא, וְזֶה הָיָה בָּעֲקֵידָה דִּכְתִיב (בראשית כב:יא) ״וַיִּקְרָא אֵלָיו מַלְאַךְ ה׳ מִן הַשָּׁמַיִם״ וְגוֹ׳. וְהֵם שְׁתֵּי פְּקִידוֹת: פְּקִידָה אַחַת שֶׁיִּהְיֶה בָּעוֹלָם יִצְחָק, שְׁנִיָּה שֶׁתִּהְיֶה לוֹ נֶפֶשׁ הַיּוֹלֶדֶת, וְטַעַם שֶׁעָשָׂה ה׳ כָּכָה לְסִבַּת אָמְרוֹ (בראשית יז:יט) ״לוּ יִשְׁמָעֵאל״ וּכְמוֹ שֶׁכָּתַבְתִּי שָׁם וְיֵשׁ סוֹדוֹת.

עוֹד יִרְצֶה בְּאָמְרוֹ וְלְשָׂרָה בֵן לְפִי פְּשׁוּטוֹ עַל דֶּרֶךְ אָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ויקרא רבה פי״ד): לְעוֹלָם זְכָרִים תְּלוּיִים בִּנְקֵבוֹת וּנְקֵבוֹת בִּזְכָרִים, דִּכְתִיב (דברי הימים א׳ ד:יח) ״וְאִשְׁתּוֹ הַיְהֻדִיָּה יָלְדָה אֶת יֶרֶד״, (בראשית כב:כד) ״וּפִילַגְשׁוֹ וּשְׁמָהּ וְגוֹ׳ וַתֵּלֶד״ וְגוֹ׳, (ויקרא יב:ב) ״אִשָּׁה כִּי תַזְרִיעַ וְיָלְדָה זָכָר״ עַד כָּאן. גַּם אָנוּ מוֹסִיפִין לִמְנוֹת בֵּן לְשָׂרָה וְגוֹ׳.

וְשָׂרָה שֹׁמַעַת. מוֹדִיעַ הַכָּתוּב כִּי הַבְּשׂוֹרָה לְשָׂרָה בִּשְּׂרוּ כְּמַאֲמַר ה׳ בַּשְּׁלִיחוּת, וְהוּא אָמְרוֹ וְשָׂרָה שׁוֹמַעַת וְגוֹ׳ וְהוּא הַמְבַשֵּׂר אַחֲרָיו. וְרָאִיתִי בַּמִּדְרָשׁ כִּי אַף עַל פִּי כֵן נִתְיַסֵּר הַמַּלְאָךְ עַל אֲשֶׁר לֹא דִּבֵּר הַבְּשׂוֹרָה מִפִּיו אֵלֶיהָ וְדִבֵּר לְאַבְרָהָם, וְהַמַּלְאָכִים יֵעָנְשׁוּ עַל הַשּׁוֹגֵג וְעַל שִׁנּוּי כָּל שֶׁהוּא:

מקור: ספריא · נחלת הכלל