וַיִּגַּשׁ אַבְרָהָם וְגוֹ׳. לֶהֱיוֹת שֶׁאָמַר ה׳ ״הַכְּצַעֲקָתָהּ וְגוֹ׳ עָשׂוּ כָּלָה״, מַשְׁמַע כְּשֶׁתִּהְיֶה מַכְרַעַת מִדַּת הַדִּין כָּלָה לַכֹּל, וַהֲגַם שֶׁיֶּשְׁנָם לִקְצָת מֵהֶם צַדִּיקִים, לָזֶה אָמַר ״הַאַף תִּסְפֶּה״ וְגוֹ׳. וְלוּ יִהְיֶה שֶׁכַּוָּנָתְךָ לוֹמַר שֶׁתַּעֲשֶׂה אֹפֶן לְמַלֵּט הַטּוֹבִים שֶׁבָּהֶם כְּמוֹ שֶׁעָשָׂה לְלוֹט שֶׁהוֹצִיאוֹ הַחוּצָה, עוֹדֶנִּי טוֹעֵן עַל זֶה אוּלַי יֵשׁ שִׁעוּר חֲמִשִּׁים צַדִּיקִים, הַאַף תִּסְפֶּה הָרְשָׁעִים וְלֹא תִשָּׂא בַּעֲבוּר הַחֲמִשִּׁים, וְלֹא תוֹצִיא הָרְשָׁעִים מִקִּרְבָּהּ, וְהוּא שֶׁדִּקְדֵּק לוֹמַר אֲשֶׁר בְּקִרְבָּהּ. וְאָמְרוֹ חָלִילָה לְךָ וְגוֹ׳ מֵהָמִית צַדִּיק כְּנֶגֶד חֲלֻקָּה רִאשׁוֹנָה שֶׁאָמַר ״הַאַף תִּסְפֶּה״, אֲבָל חֲלֻקָּה שְׁנִיָּה שֶׁבִּקֵּשׁ לְהַצִּיל צַדִּיק וְרָשָׁע אֵינוֹ אֶלָּא בַּקָּשַׁת רַחֲמִים אוּלַי יִתְעַשֵּׁת ה׳ לוֹ וְלֹא יַעֲמִיד קַו הַדִּין עַד קָצֶה הָאַחֲרוֹן.
וְאָמְרוֹ וְהָיָה כַצַּדִּיק וְגוֹ׳, פֵּרוּשׁ: כְּשֶׁתָּמִית צַדִּיק יִהְיֶה בְּהַשְׁוָאָה אֵצֶל הַנִּבְרָאִים יַחַד, כַּצַּדִּיק כָּרָשָׁע בְּהַדְרָגָה אַחַת, וְלֹא יִשְׁתַּדְּלוּ לְהִצְטַדֵּק.
וּמַה שֶׁאָמַר פַּעַם שְׁנִיָּה ״חָלִילָה לָּךְ״ כְּנֶגֶד חֲלֻקָּה שְׁנִיָּה, אִם לֹא יִתְרַצֶּה לִשָּׂא לַמָּקוֹם בַּעֲבוּר חֲמִשִּׁים וִיאַבֵּד כָּל הָרְשָׁעִים, ״חָלִילָה״ וְגוֹ׳. פֵּרוּשׁ אַחֵר, שֶׁכְּבָר נִשְׁבַּע מֵעֲבוֹר מֵי נֹחַ, גִּלָּה דַּעְתּוֹ כִּי לֹא יַעֲמִיד קַו הַדִּין עַד קָצֶה הָאַחֲרוֹן. וְעַיֵּן בְּפָרָשַׁת נֹחַ (בראשית ט:יא) מַה שֶׁכָּתַבְתִּי בְּפֵרוּשׁ פָּסוּק ״וַהֲקִימוֹתִי״, וּמִשָּׁם תַּשְׂכִּיל כַּוָּנַת אַבְרָהָם בְּטַעֲנָתוֹ.
