התחילו ללמודויגש אברהם. מָצִינוּ הַגָּשָׁה לַמִּלְחָמָה, וַיִּגַּשׁ יוֹאָב וְגוֹ' (שמואל ב י'), וְהַגָּשָׁה לְפִיוּס וַיִּגַּשׁ אֵלָיו יְהוּדָה, וְהַגָּשָׁה לִתְפִלָּה, וַיִּגַּשׁ אֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא (מלכים א י"ח), וּלְכָל אֵלֶּה נִכְנַס אַבְרָהָם לְדַבֵּר קָשׁוֹת וּלְפִיּוּס וְלִתְפִלָּה:
האף תספה. הֲגַם תִּסְפֶּה. וּלְתַרְגּוּם שֶׁל אֻנְקְלוֹס, שֶׁתִּרְגְּמוֹ לְשׁוֹן רֹגֶז, כָּךְ פֵּרוּשׁוֹ, הַאַף יַשִּׂיאֲךָ שֶׁתִּסְפֶּה צַדִּיק עִם רָשָׁע:
וּקְרֵב אַבְרָהָם וַאֲמָר הֲבִרְגַז תְּשֵׁיצֵי זַכָּאָה עִם חַיָּבָא
תספה. פועל יוצא וטעמו תכלה וכן אספה עלימו רעות (דבר' לב כג), ואם הם שני בנינים:
וַיִּגַּשׁ אַבְרָהָם וַיֹּאמַר הַאַף תִּסְפֶּה צַדִּיק עִם רָשָׁע אַפּוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא הִיא מִדַּת דִּינוֹ, וְחָשַׁב אַבְרָהָם שֶׁהִיא תִּסְפֶּה צַדִּיק עִם רָשָׁע, לֹא יָדַע מַחְשְׁבוֹת ה' אֲשֶׁר חָשַׁב עֲלֵיהֶם בְּרַחֲמָיו כַּאֲשֶׁר פֵּרַשְׁתִּי, וְלָכֵן אָמַר כִּי הָגוּן וְטוֹב הוּא שֶׁיִּשָּׂא לְכָל הַמָּקוֹם לְמַעַן חֲמִשִּׁים הַצַּדִּיקִים. אֲבָל לֹא יִתָּכֵן גַּם בְּמִדַּת הַדִּין לְהָמִית צַדִּיק עִם רָשָׁע, שֶׁאִם כֵּן יִהְיֶה כַּצַּדִּיק כָּרָשָׁע וְיֹאמְרוּ "שָׁוְא עֲבֹד אֱלֹהִים" (מלאכי ג יד), וְכָל שֶׁכֵּן בְּמִדַּת רַחֲמִים שֶׁהוּא שׁוֹפֵט כָּל הָאָרֶץ וְהוּא הָעֹשֶׂה מִשְׁפָּט, כְּעִנְיַן "וַיִּגְבַּהּ ה' צְבָאוֹת בַּמִּשְׁפָּט" (ישעיהו ה טז), וְאָמְרֵנוּ (ברכות יב) "הַמֶּלֶךְ הַמִּשְׁפָּט". וְזֶהוּ עִנְיַן הַכֶּפֶל "חָלִילָה לָךְ". וְהקב"ה הוֹדָה שֶׁיִּשָּׂא לְכָל הַמָּקוֹם בַּעֲבוּרָם, כִּי בְּמִדַּת רַחֲמִים יִתְנַהֵג עִמָּהֶם. וּמָה שֶׁיּוֹדִיעַ אֵלֶיךָ כָּל הָעִנְיָן הֱיוֹת "וַיֹּאמֶר ה'" כָּתוּב יוּ"ד הֵ"א, וְכָל אֲשֶׁר הִזְכִּיר אַבְרָהָם אָלֶ"ף דָּלֶ"ת. וְהִנֵּה זֶה מְבֹאָר:
תספה - תכלה, כדכתיב: אספה עלימו רעות חצי אכלה בם. אכלה כפל לשון של אספה.
הַאַף תִּסְפֶּה צַדִּיק עִם רָשָׁע. שֶׁהֲרֵי אָמַרְתָּ זַעֲקַת סְדֹם וַעֲמֹרָה כִּי רַבָּה, כְּשׁוֹפֵט אֶת כָּל הַמָּקוֹם עַל פִּי הָרוֹב, לֹא כְּשׁוֹפֵט אַנְשֵׁי הָעִיר הַחוֹטְאִים בִּלְבַד:
וַיִּגַּשׁ אַבְרָהָם וְגוֹ׳. לֶהֱיוֹת שֶׁאָמַר ה׳ ״הַכְּצַעֲקָתָהּ וְגוֹ׳ עָשׂוּ כָּלָה״, מַשְׁמַע כְּשֶׁתִּהְיֶה מַכְרַעַת מִדַּת הַדִּין כָּלָה לַכֹּל, וַהֲגַם שֶׁיֶּשְׁנָם לִקְצָת מֵהֶם צַדִּיקִים, לָזֶה אָמַר ״הַאַף תִּסְפֶּה״ וְגוֹ׳. וְלוּ יִהְיֶה שֶׁכַּוָּנָתְךָ לוֹמַר שֶׁתַּעֲשֶׂה אֹפֶן לְמַלֵּט הַטּוֹבִים שֶׁבָּהֶם כְּמוֹ שֶׁעָשָׂה לְלוֹט שֶׁהוֹצִיאוֹ הַחוּצָה, עוֹדֶנִּי טוֹעֵן עַל זֶה אוּלַי יֵשׁ שִׁעוּר חֲמִשִּׁים צַדִּיקִים, הַאַף תִּסְפֶּה הָרְשָׁעִים וְלֹא תִשָּׂא בַּעֲבוּר הַחֲמִשִּׁים, וְלֹא תוֹצִיא הָרְשָׁעִים מִקִּרְבָּהּ, וְהוּא שֶׁדִּקְדֵּק לוֹמַר אֲשֶׁר בְּקִרְבָּהּ. וְאָמְרוֹ חָלִילָה לְךָ וְגוֹ׳ מֵהָמִית צַדִּיק כְּנֶגֶד חֲלֻקָּה רִאשׁוֹנָה שֶׁאָמַר ״הַאַף תִּסְפֶּה״, אֲבָל חֲלֻקָּה שְׁנִיָּה שֶׁבִּקֵּשׁ לְהַצִּיל צַדִּיק וְרָשָׁע אֵינוֹ אֶלָּא בַּקָּשַׁת רַחֲמִים אוּלַי יִתְעַשֵּׁת ה׳ לוֹ וְלֹא יַעֲמִיד קַו הַדִּין עַד קָצֶה הָאַחֲרוֹן.
וְאָמְרוֹ וְהָיָה כַצַּדִּיק וְגוֹ׳, פֵּרוּשׁ: כְּשֶׁתָּמִית צַדִּיק יִהְיֶה בְּהַשְׁוָאָה אֵצֶל הַנִּבְרָאִים יַחַד, כַּצַּדִּיק כָּרָשָׁע בְּהַדְרָגָה אַחַת, וְלֹא יִשְׁתַּדְּלוּ לְהִצְטַדֵּק.
וּמַה שֶׁאָמַר פַּעַם שְׁנִיָּה ״חָלִילָה לָּךְ״ כְּנֶגֶד חֲלֻקָּה שְׁנִיָּה, אִם לֹא יִתְרַצֶּה לִשָּׂא לַמָּקוֹם בַּעֲבוּר חֲמִשִּׁים וִיאַבֵּד כָּל הָרְשָׁעִים, ״חָלִילָה״ וְגוֹ׳. פֵּרוּשׁ אַחֵר, שֶׁכְּבָר נִשְׁבַּע מֵעֲבוֹר מֵי נֹחַ, גִּלָּה דַּעְתּוֹ כִּי לֹא יַעֲמִיד קַו הַדִּין עַד קָצֶה הָאַחֲרוֹן. וְעַיֵּן בְּפָרָשַׁת נֹחַ (בראשית ט:יא) מַה שֶׁכָּתַבְתִּי בְּפֵרוּשׁ פָּסוּק ״וַהֲקִימוֹתִי״, וּמִשָּׁם תַּשְׂכִּיל כַּוָּנַת אַבְרָהָם בְּטַעֲנָתוֹ.